סיכום טקס הגראמיס 2011!

                                              

                                                      

לאחר צפייה בטקס הגראמיס אין מילה טובה יותר לסיכום האירוע - מדהים! ישבתי מול המסך מהופנטת להופעות, לשמלות, לראיונות וכמובן ללידי גאגא. כמה אנרגיות על במה אחת!

אז מה היה שם?
נתחיל בשמלה המדוברת של גברת ריאנה אשר נעשה בידיו של ג'אן פול גוטיה. ריאנה החליטה לבוא עם שמלה, בוא נגיד, אחרת. לא הטעם שלי, בלשון המעטה.

תהרגו אותי, אני לא מבינה את השמלה הזו. אני לא מצליחה להבין מה יפה בה, חוץ מהצורה שהיא יושבת על הגוף הגם ככה מושלם של ריאנה. הצבע שלה, הגזרה שלה, הטקסטורה, הכל.

ריאנה אומנם איכזבה ונראתה מגוחכת לטעמי (מה, לא?) אבל בשביל זה יש את ניקי מינאז' שהלכה עד הסוף ונראתה ממש מגוחכת (מה, לא???) ובאה עם תחפושת של נמר, גם עיצוב של ג'אן פול גוטייה.

לפחות האודם יפה.

הפתעת הערב מבחינתי הייתה ג'ניפר האדסון.

כבר מיימי אמריקן איידול התאהבתי בה. מתוקה, חייכנית ואנרגטית.

האדסון נראית מדהים. השיער יפייפה, הנעליים קלאסיות והשמלה של ורסאצ'ה ממש הולמת אותה.

ולמי שלא זוכר איך שנראתה לפני, הנה לכם:

עוד שמלה שאי אפשר להתעלם ממנה - השמלה של קים קרדאשיאן בכבודה ובעצמה.
קים (AKA - KK), הידועה בגוף המקומר שלה לובשת שמלת זהב של קאופמן פראנקו.
לא כוס התה שלי, גם לא הקפה, המיץ ואפילו לא המינרלים. אבל קים, לא משנה מה תלבש, תישאר קים. הורסת.

ועוד קצת ממה שהיה שם:
קייטי פרי עם בעלה הטרי, סבתה ומקל הליכה הורס, שעושה חשק להיות נכה.

ביונסה. תחליטו בעצמכם.

לני קרביץ. זוכרים אותו? דפק הופעה או התאמץ יותר מידיי?

אבל עזבו אתכם, בוא נתמקד במה שבאמת היה שם. מוזיקה!

סלח לי אבי כי חטאתי.

נהנתי מההופעה של ברונו מארס. מה קרה לי? 
אני האחרונה שתפרגן לו. אני שומעת את השירים שלו ברדיו מקללת ומעבירה, הקול שלו מעצבן אותי והשירי אהבה בשקל וחצי האילו לא עובדים עליי.
אבל אין מה להגיד, הוא נתן אחלה הופעה, מסתבר שיש משהו בבחור הזה.

הופעה מצוינת, ברונו הראה את הצד האחר שלו (לפחות לי). פריפורמר ענק, ללא ספק.

נמשיך הלאה, וזה לא הולך ונהיה יותר טוב.
אני לא יודעת מה קרה לי. התרגשתי משיר קאנטרי. אם לומר את האמת, אני לא סובלת קאנטרי, מהיסוד.
השיר The House That Build Me של Miranda Lambert משום מה ריגש אותי.
אולי בגלל שהיא חמודה ואולי בגלל שהשיר באמת מרגש. (ממש הקשבתי למילים)
בכל מקרה, השיר הזה זכה בקטגוריית הקאנטרי, כנראה יש משהו בדבריי.

מיוז זכו בקטגוריית הרוק ועל כך עליי להיות כנה איתכם. 
אני לא מתרגשת מהם. הם אפילו דיי מעצבנים אותי. מה שהכי מעצבן אותי הוא שהם ניצחו את ניל יאנג ופרל ג'ם. נו, בסדר, מפרגנת. חצי.
ברור ששיר השנה הוא Need You Now של להקת הקאנטרי Lady Antebellum, שטחנו ברדיו פעמיים בשעה - לפחות. (תודה לכם גלגל"צ), אם כך, לא הופתעתי.




בפרס תגלית השנה זכתה מישהי מפתיעה במיוחד.
לא ג'סטין ביבר, לא סי - לו, לא ברונו מארס.
הזוכה היא - אספרנזה ספלדינג. (??WTF)
זמרת ג'אז אנונימית יחסית שלקחה את התואר הנחשק משום מקום. (ביבר התאכזב מעט)
אני לא חובבת ג'אז במיוחד, אבל לאוהבים שבינכם, אספרנדה עושה את העבודה.



ליידי גאגא שזכתה בBest Female Pop Vocal Performance, הגיעה בתוך אינקובטור ויצאה רק כשהייתה על הבמה. ללא ספק, הרעיונות שלה מטורפים ומגוכחים, אבל גאגא נתנה הופעה מטורפת. טוב נו, אני משוחדת.
אני אוהבת אותה ומגיע לה, היא אלופה!





עם כל הכבוד לכולם, לכל השירים הנחמדים, הלהיטים המרגשים, התגליות ולג'סטין ביבר, הערב הזה היה שייך לגדולים באמת. להקה עם איכויות כאלו כבר מזמן לא היה לנו.
לאחר מעקב צמוד אחרייהם בבלוג שלי בשנה האחרונה, Arcade Fire שיחקו אותה וזכו באלבום השנה!
אין פה וויכוח בכלל, הלהקה הזו נועדה לגדולות.
תודה לכם Arcade Fire שעשיתם לי את הערב. תמשיכו כך!

סופ"ש מעולה!

Shira.T