השבוע לא הרגשתי טוב (אני עדיין), ויום אחד לא הגעתי לעבודה. כל היום שכבתי במיטה, בין הטישו לאדוויל, התה והבקבוק החם. נחתי. זה גרם לי קצת לחשוב.
דברים שלמדתי השבוע:
1. אני תמימה
2. זה שכולם עושים את זה לא אומר שזה נכון
3. אני מבשלת נהדר!
4. בסוף מתרגלים להכל
5. אני לא אוהבת אנשים שלא יודעים לתת
6. הרבה אנשים לא אוהבים חורף/ גשם. אני לא מבינה אותם
השירים שעשו לי את השבוע:
הנה שיר מדהים, שמרכז ומסכם את כל המחשבות שלי על החיים:
הגענו כל כך רחוק, וזה מרגיש כל כך אמיתי.
ומי אנחנו, ולאן אנחנו הולכים? כל הזמן הזה. מתכוננים.
שיר יפייפה ששמעתי במקרה, בדרך לעבודה.
המשפט שתפס אותי:
"We've come so far, it feels so real.
All this time, that we've waited for it.
And who we are, and where we're going to.
All this time, preparing for it".
ליקי לי. לפעמים באה לה איזה יציאה שאני נטרפת ממנה.
"I know places". שיר מושלם לחורף. וכך קרה. בדיוק שהתחיל הגשם והתה היה מוכן על השולחן שמעתי אותו. בא בדיוק בזמן. מרגיע, מתוק אמיתי.
המשפט שתפס אותי:
"There is a road. There is a way.
There is a place. There is a place"
השבוע דייב מטיוס חגג 45. ממש יום אחריי דיויד בואי.
הייתה לי שיחה מעניינת עם בועז כהן על דייב. שאלתי אותו, איך זה שהוא לא הכניס אפילו שיר אחד של דייב לבוקר של יום ההולדת שלו. הוא הסביר לי שבשבילו זה לא סיבה לפסטיבל, כמו פסטיבל בואי למשל שעשה בבוקר יום ההולדת שלו (שהיה מצוין אגב). ואני חושבת, אם הייתה לי תוכנית רדיו, השיר שהייתי פותחת איתו הוא "Crash into me", ואחריו "#41", ואחריו "Stay or leave", ואחריו "The space between" ולבסוף "Two step". אבל אין לי תוכנית רדיו, יש לי בלוג, ואם יש שיר אחד שאני צריכה לבחור, הוא כמובן יהיה "Crash into me". זה השיר שאני הכי אוהבת. מזל טוב דייב. תודה על מוזיקה משובחת.
המשפט שתפס אותי:
"Into your heart I'll beat again"
חדש גם לי:
איזה כייף לשמוע שיר חדש, לאהוב אותו, ולגלות שהוא של הרכב ישראלי!Candy girl הוא הסינגל הראשון של Toy. מקסים.
אם כך נשמע השיר הראשון, אני כבר רוצה לשמוע את כל הדיסק.
המשפט שתפס אותי:
She'll make you happy"
"Even if you really want to cry
החורף הזה.. הוא עושה לי כייף.
אני אוהבת את האפור. את הגשם. את האוויר הקר והצלול.
הנה עוד שיר שממש מתאים לגשם. במקור שיר של לד זפלין, כאן מבצע אותו כריס קורנל.
אחרי כמה פעמים שקראתי את המילים המרגשות, זה נשמע לי כמו שיר שגבר שר לאישה שלו ביום חתונתם. והאמת, אם כך הדבר, אין מושלם מזה.
המשפט שתפס אותי:
"Little drops of rain whisper of the pain, tears of loves lost in the days gone by.
My love is strong, with you there is no wrong,
Together we shall go until we die.
An inspiration is what you are to me, inspiration."
אמביציה.
כששמעתי את השיר הזה לראשונה הייתי צריכה רגע לשבת. משהו במנגינה הזו מתעתע. משהו בקול של אביתר עושה לי עצוב. שורט בלב.
המילים של השירים קרעו אותו. אבל גרמו לי לחשוב.
צריך להפסיק לשקר בטלוויזיה, על אהבה. אני לא יכולה שלא לחשוב, אולי הוא צודק? אולי אנחנו מחפשים משהו שאין בחיים האמיתיים? אני לא יודעת. אני רק יודעת שבטלוויזיה זה נראה מצוין.
תדליקו חזק ותקשיבו למילים:
אמביציה
כמו שהשעון זז מהר
אמביציה
ההיפך מלמות
זה לא אהבה, לידה או תקווה
תאווה לבשר אישה
זה כמו סתם תיאבון לבשר
אמביציה
כמו שהשעון זז
צריך להפסיק לשקר בטלויזיה
על אהבה
לקחת אחריות על הילדים
היחיד שאני שלו הוא אני
וגם אני בוגדני
שארית הכוונות הטובות
אוכלים הכלבים
שארית הכוונות הטובות
|
ולשיר האחרון שיסגור את הפוסט בחרתי ב- Are you alright של Lucinda Williams.
היא שואלת את השאלות שאני גם רוצה לשאול:
Are you alright?
All the sudden you went away.
Are you alright?
I hope you come back around someday.
Are you alright?
I haven't seen you in a real long time.
Are you alright?
Could you give me some kind of sign.
Are you alright?
I looked around me and you were gone.
Are you alright?
I feel like there must be something wrong.
Are you alright?
'Cause it seems like you disappeared.
Are you alright?
'Cause I been feeling a little scared.
Are you alright?
מאחלת לכם שבת מסקימה. אפורה. גשמית. וקרה.
מקווה שחם לכם מתחת לפוך הכייפי.
Shira.T
איזה פוסט מקסים...פעם אמרנו תעשי לי קסטה, הכי הייתי רוצה קסטות ממך (;
השבמחק