שבעת המופלאים // הקולקטיב

הקולקטיב הם שבעה מוזיקאים מוכשרים, חברים טובים שגדלו יחד בתל אביב: עידן רבינוביץ', רועי ריק, דניאל שהם, עמנואל סלונים, יוסי מזרחי, רועי רבינוביץ' ונדב לוזיה.

כל אחד מהם מגיע מרקע מוזיקלי שונה ובכך יוצרים שילוב מעניין. מה שהתחיל כג'ם סשיין ופרויקטים מוזיקלים שונים, המשיך ונהיה "הקולקטיב".
הלהקה מובלת ע"י שני סולנים- עידן רבינוביץ' ורועי ריק.
בגלל הסיבה הפשוטה שהם שבעה חברי להקה, חשבתי לעצמי שלראיין את כל השבעה יהיה קצת קשה, אז החלטתי לראיין רק את עידן.

לאלה מכם שעדיין לא מכירים את הקולקטיב, קבלו טעימה קטנה ומשובחת עם שיר מצוין.





נפגשנו על ספה בביתו והתחלנו לדבר.
ב- 2009 נסעו הקולקטיב לאנגליה. מאחורי הרעיון לא היה מהלך מסודר. הנסיבות היו סיבוב הופעות, אבל שום החלטה לא נעשתה באופן מודע. הכל התגלגל איך שהוא. בין היתר הספיקו להקליט באולפנים של המאניק סטריט פריצ'רס. 
במהלך שהותם באנגליה פנו הקולקטיב לכריס שואו, האחראי להפקות המוזיקליות של בוב דילן, שריל קרואו, ג'ף באקלי ועוד מוכשרים אחרים. 
הם כתבו לו אימייל ושואו ענה יחסית מהר. בתוך כך הגיע לארץ להקליט את האלבום עם הלהקה.  

אחרי שראיתי את הסרטונים שלהם שתיעדו את תקופתם באנגליה, אני מוכרחה להודות שקצת קינאתי. בכל זאת, שבעה גברים בדירה אחת עם מטרה אחת - לעשות מוזיקה.  

"הגענו לאנגליה לכמה הופעות והחלטנו להישאר. עם הזמן הקהל גדל, ראינו את זה קורה מול העיניים שלנו. מועדונים שבהתחלה אמרו לא, ויכולנו רק לחלום להופיע שם, בסוף אמרו כן. באותה תקופה לא קראנו לעצמנו 'הקולקטיב', היינו מיקס".

חייתם חצי שנה שם וחזרתם לכאן. באיזה בעיות אתם נתקלים פה?

"מצד אחד, עם כל הביקורת שיש לי על הארץ, אני מלא הערכה למה שהלהקה השיגה. עם זה שאנחנו לחלוטין אינדי, התוצאות הן גדולות".

הקולקטיב אינם נתמכים או חתומים ע"י חברת תקליטים, וזה מתוך שמירה על אוטנטיות מוחלטת לאמנות שלהם, וחוסר רצון להשפעה מבחוץ.

"אנחנו אינדי בעיקר בגלל שאנחנו לא רוצים התערבות על השירים והמוזיקה. כשאתה תחת לייבל מסוים ההתנהלות קשה, ולא קל לקבל את כל השינויים. אנחנו מעדיפים לסבול שנים, מאשר למסחר את היצירה שלנו על ההתחלה".

"בכל זאת", ממשיך עידן, "יש בארץ בעיות אובייקטיביות. הקהל מצומצם ומעט ערוצי מדיה, אבל לכל מקום מציאות וקושי שונים".

ובכל זאת, למה אתם נשארים בארץ? 

"התשובה הזו שונה לכל אחד משבעתינו, חלק רוצים להיות פה, חלק פחות".
אתם כולכם חברים טובים, גדלתם בערך באותה הסביבה והלכתם בגדול באותו הכיוון. בכל זאת, אין קנאה או אגו שמפריע לכם?

"אני מקנא בכולם. הכוח בלהקה הזו הוא הביחד. בפעמים שאחד נתקע, השני בא עם רעיון משלים, עוזר לו וסוגר את הפינה".
חוק מספר 6 בלהקת הקולקטיב תמיד נשמר-  "כאשר אתה במצוקה, עזור לחבר הקולקטיב שמימינך".

אחרי קריאה מעמיקה על רבינוביץ', גיליתי שהוציא ב- 2008 אלבום סולו מדהים וממכר, שקצר ביקורות חיוביות ותשואות רבות. הוא מספר שמה שהתחיל כהקלטות רגילות לחלוטין התגלגל לאלבום. 
"האלבום שהוצאתי הוקלט בכלל כסקיצות. רועי ואני עשינו אותו בסשן רגיל בצהריים, בחדר חזרות קטן. לא הייתה שום מחשבה מאחורי זה. לא חשבתי - עכשיו אני הולך לעשות אלבום, רועי ואני כותבים מגיל 14". 
עידן ממשיך ומספר על עשיית האלבום:
"לא ידעתי מה לעשות ואיך להתחיל. לילה אחד גררתי את רועי איתי, התמקמנו בפינת רחוב והתחלנו לשיר. בהמשך השמעתי את השירים שלי בכמה מקומות, התחלנו לקבוע הופעות והוצאתי את האלבום".

אתה לא ממשיך לעשות את זה אם אתה לא ממש רוצה את זה.

"תמיד רציתי להיות מוזיקאי, אבל התכחשתי", מספר כמה פעמים, ומוסיף "זה היה כל העולם שלי. בקיץ אחי ואני היינו נוסעים לקונצרטים בחו"ל כשהחברים היו נהנים מהחופש הגדול". 

בכיתה י"א עבר משבר, "רציתי להפסיק עם המוזיקה לכמה שנים ולהיות כמו כולם. אז הפסקתי.
איך שהוא כל הזמן מצאתי את עצמי חוזר לשם.
המסקנה שלי פשוטה, אתה לא ממשיך לעשות את זה אם אתה לא ממש רוצה את זה".

זה לא מרגיש כמו ויתור, זה מה שאני רוצה לעשות. מבחינתי לא לעשות את זה היה ויתור.
כלהקה בעלת שבעה מוזיקאים, נדמה שההחלטות יותר קשות, אבל אצל הקולקטיב זה ההפך. הכוח של הלהקה הוא ביחד ולא בנפרד.
השאלה המעניינת היא איך מגיעים להחלטות כשיש כל כך הרבה מוחות?
"אני ורועי כותבים את המילים, כולנו כותבים את המוזיקה. לכל אחד יש מה להביא וכך אנחנו יוצרים את המוזיקה שלנו". 
העיסוק במוזיקה דורש ממך וויתורים בחיים? 

"בשביל להיות מוזיקאי אתה צריך שזה יהיה הדבר שאתה הכי רוצה. חיי מוזיקאי כוללים המון נסיעות ושיגרה לא נורמלית. חלק מהעניין הוא לעבוד על עצמך באופן ביקורתי, ליצור יעדים ושיגרה. בתשובה לשאלתך, זה לא מרגיש כמו ויתור, זה מה שאני רוצה לעשות. מבחינתי לא לעשות את זה היה ויתור".

מבחינת הלהקה, אתם מרגישים שזה המקום שאתם רוצים להיות בו?

"במקום מסוים, אני מאוד מבסוט מהמקום שאנחנו נמצאים בו, אבל עם האוכל בא התיאבון. אנחנו כל הזמן רוצים עוד. אנחנו חולמים להיות על הבמות הכי גדולות ולצאת לטורים ענקיים".

היה לי מאוד כייף לראיין את עידן ואני חייבת להגיד שהוא מלא חיוביות, אופטימיות, אמביצייה וקסם שגרם לי להתאהב בו בשעה שדיברתי איתו. הקולקטיב יוצאים בקרוב להופיע בפסטיבלים באירופה ונראה שהם כל הזמן מתקדמים. התרשמותי משבעת המופלאים האלה היא שבשבילם, השמיים הם הגבול.

לצפייה בכל התמונות היכנסו לעמוד הפייסבוק
 קליק לעמוד הפייסבוק של הלהקה // קליק לאתר 
צילום: מיכל קרן

Shira.T

שלישי פעמיים כי טוב עם >>> RAC

RAC הם חבורה של אנשים מרחבי העולם שיוצרים רימיקסים שונים לשירים על פי האינטרפטציה שלהם.
בשונה משאר יוצרי המיקסים שמתמקדים בעיקר בצד הטכני, RAC מתחברים לרגש שהשיר עושה להם.


הרימיקסים שלהם עדינים יותר, שקטים יותר, ומתוחכמים יותר מהרימיקסים הרגילים שאנחנו שומעים במסיבות ומתעצבנים (אני לפחות).
השיר הראשון הוא דווקא שיר מקורי של RAC בשיתוף פעולה עם Penguin Prison. 
Hollywood הוא שיר קייצי, קליט וכייפי.
שמעו את השיר ותורידו פה מתחת. 

הרימיקס הזה הוא אחד האהובים עליי. 
גם להקה אהובה, Edward Sharpe & The magnetic Zeros, גם שיר מצוין, וגם רימיקס עדין שיוצר עומק לשיר.

עוד כאלה ויותר מגניבים תוכלו לשמוע כאן.

שלישי שמח!

Shira.T

השירים שעשו לי את השבוע

השבוע מישהי שאלה אותי "מה את עושה?" עניתי "אני כותבת", "את קלדנית?" שאלה שוב, עניתי "לא, אני כותבת", ענתה בביטחון "אה, את תמלילנית!" עניתי לה בסבלנות: "לא, אני כותבת". 
אני כותבת. כותבת את הרגשות שלי, משתפת את העולם בדברים הכי כמוסים שלי, כותבת על דף לבן וחלק כל מה שאני מרגישה. מוציאה, מקיאה, שופכת את הכל ללא רסן כאילו אף אחד לא קורא. רק כשמישהו פתאום מצטט משפטים שלי משום מקום אני קולטת כמה אני חשופה. אבל זה המחיר. וזה בסדר.  


דברים שלמדתי השבוע:
1. חוק מספר 1: אין חוקים
2. גם שנדמה שאבדה הדרך, צריך להמשיך לנסות
3. טלוויזיה מנוונת
4. כשמופיעים סימנים זה אומר שצריך לפעול
5. יום שישי זה יום טיול
6. צריך להפסיק לראות את האירוויזיון
7. בלי מטרות אי אפשר להמשיך
8. כשמתחילים לצטט אותך בדייטים זה קצת מפחיד

אני נרגשת מאוד להציג את הסינגל החדש והמשגע של אסף אבידן. לשמחתי הרבה, אני הולכת היום להופעה המדוברת שלו בבארבי (יום שבת), לקראת אלבומו חדש. 
אני צופה להופעה מהסרטים, כזו שלא תיתן לי לישון בלילה מרוב התרגשות, 
זו תהיה הפעם הראשונה שלי עם אבידן, והציפיות גבוהות.
החדש של אבידן ממגנט ומדויק, מושקע ומלא בדברים טובים כמו שרק הוא יודע.
קליק לספייס שלו.

איזה כייף לנו שהלהקה הנהדרת Edward Sharpe & The Magnetic Zeros הוציאה אלבום חדש ואנחנו יכולים לשמוע אותו כאן מבלי לשלם, להזמין או לחכות. פשוט ללחוץ ולשמוע. 
אם אתם דואגים ששמונת המוכשרים הללו איבדו את דרכם ואת ייחודם באלבומם החדש, אל דאגה, זה לא המצב, הם נשארו אותה אותה הלהקה המגניבה, המיוחדת, המצחיקה והטובה שהייתה. 
ואם בכל זאת יתחשק לכם לחזור למוכר, הנה תזכורת קטנה:

הנה אינדי רוק שלא מארה"ב, החלטתי לחצות קצת את הגבולות של המוכר והבטוח.
האמת היא ששמעתי את השיר הזה השבוע ואני אפילו לא זוכרת איפה ומתי זה קרה, אני רק זוכרת שכל כך מיהרתי להוציא את האייפון כדי להשתמש ב"שזאם" לפני שהשיר יגמר שהוא כמעט נפל.
אז מזל שבסוף הכל הסתדר וגיליתי שחמודים האלה ששרים
"Bigger Than Us" הם White Lies הבריטים, המורכבים משלושה גברים מוכשרים וקשוחים. 

הקיץ הדוחה כמעט כאן.
בינתיים עוד נעים בלילות והשיר הזה מתאים במיוחד לרקע הרוחות הנעימות.

אחרונים חביבים יהיו Broken Bells, להקת אינדי מארה"ב שמורכבת מכמה גברברים בעלי טעם מוזיקלי משובח, כשאחד מהם הוא סולן אחת הלהקות האהובות עליי The Shins. 

שבת של כייף!

Shira.T

שלישי פעמיים כי טוב עם >>> איזבו

שלישי הזה הוא מרגש במיוחד, איזבו שלנו הולכים לייצג אותנו בחצי הגמר של הארוייזיון!

איזה כייף שלהקה שהיא לאו דווקא שיא המיינסטרים מייצגת אותנו בתחרות שהיא שיא המיינסטרים? כייף גדול!

שנייה לפני שהם עולים על הבמה, הנה כמה דברים ש(אולי) לא ידעתם על איזבו:

1. להקת איזבו נוסדה כבר בשנת 1989 בפתח תקווה.

2. בתחילת שנת 1995 נסעו כל חברי הלקה לנסות את מזלם בארה"ב וחזרו אחרי שנים אחדות.

3. ב-2008 הלהקה יצאה לסיבוב הופעות באירופה והשתתפה בפסטיבלים גדולים.

השיר הראשון - Summer Shade הוא אחד השירים שאני יותר אוהבת. אחלה קצב ואחלה קליפ.

 
השיר השני והכייפי במיוחד יהיה כמובן השיר שהאיזבואים ישירו היום! קליפ מצוין שמראה כמה תל אביב מהממת.
מקווה שכולכם כבר תיכננתם מראש איפה אתם הולכים לחגוג את האירוע.

 

 שלישי שמח!

Shira.T 

אלבום חדש לרג'ינה ספקטור

את רג'ינה ספקטור אפשר לומר שהכרתי דיי בטעות, כשהגיעה אליי לאייפוד (כשעוד היה לי אייפוד).
חברה מילאה אותו בשירים וחלק היו של רג'ינה. מהפעם הראשונה שהאזנתי לקול שלה חשבתי לעצמי שאני חייבת לשמוע עוד. 
בהתחלה נורא אהבתי את On The Radio, אחר כך זה היה Fidelity ולבסוף זה היה Samson כשהחלטתי שזה השיר שאני הכי אוהבת שלה.
חדשות טובות לאוהבי רג'ינה ספקטור, האלבום החדש מתקרב בצעדי ענק. 
"What We Saw From the Cheap Seats" הוא האלבום השלישי שלה, אחרי שלוש שנים שלא הוציאה אלבום וגם לא שיר קטן להיתלות עליו. ב- 28 לחודש הזה הוא ייצא, האלבום המיוחל.

בינתיים, אפשר לשמוע אותו כאן.

אחרי שמיעה ראשונה שלי אני ממליצה לכל חובב מוסיקה לפתוח את האוזן ולהאזין, היא בסך הכל עושה מאוד נעים.

Shira.T

השירים שעשו לי את השבוע| נוסטלגיה

אם היו שואלים אותי לאיזה תקופה הייתי רוצה לחזור התשובה שלי הייתה שום תקופה.
תמיד שאני שומעת את חברות שלי מדברות על זה, אני לא מצליחה להבין למה לעזזאל לחזור לתקופת בית הספר, לתקופת הצבא, ובכלל לחזור אחורה. אני לא רוצה לחזור אחורה. טוב לי ככה. 
מוסיקה מזכירה לי תקופות. לפעמים בא לו איזה שיר ישן וטוב, שמזכיר לי תקופה שהייתה וחלפה, ולפעמים אפילו פרצופים ישנים, ואהבות שאתה רק רוצה לשכוח. "שירים מזכירים לי פנים שאולי רציתי לשכוח".
השבוע שלי כלל הרבה זיכרונות נשכחים ונוסטלגיה מתוקה, וגם קצת פחות.

דברים שלמדתי השבוע:
1. אין כמו בארץ, ולפעמים זה ממש מבאס
2. פעם ראשונה שאני מפחדת להסתובב ברחובות תל אביב
3. ריינס זה צפון
4. אפשר לחצות את כל תל אביב ברגל
5. כל השווים תפוסים
6. הגעגועים לא פוחתים, הם רק מתעצמים
7. חוק המספרים הגדולים: על 99% קקות, מגיע אחד נסיך


מי שמכיר אותי שנים יודע שאת אלניס מוריסט הערצתי רוב ילדותי.
האלבום Jagged Little Plle היה הראשון שלי. ידעתי את כל המילים בעל פה, קראתי עלייה כל מה שיכולתי, הייתי בהופעה שלה, ובקיצור הייתי גרופית אמיתית.
השיר "You Oughta Know" היה שיר הרוק הראשון שהכי אהבתי. הייתי יושבת, קוראת את המילים ומנסה להבין למה היא מתכוונת. 
השבוע, כמעט עשרים שנה אחרי, ישבתי בבר ושמעתי את השיר הזה. הוא הזכיר לי תקופה מאוד ארוכה של הערצה ילדותית. זו בעצם הייתה יריית הפתיחה שלי למוסיקה.
המשפט שתפס אותי:

"You seem very well, things look peaceful
I'm not quite as well, I thought you should know
Did you forget about me Mr. Duplicity
I hate to bug you in the middle of dinner
It was a slap in the face how quickly I was replaced
Are you thinking of me when you fuck her?"

את ג'ון מייר אהבתי מהרגע הראשון ששמעתי. אם אני לא טועה, השיר הראשון שלו שממש אהבתי היה
"Your Body Is A Wonderland", מיד קניתי את האלבום ולא הפסקתי לשמוע.
היום אני שומעת אותו דיי הרבה וחייבת לציין שהמוסיקה שלו מאוד מרגיעה אותי. בייחוד השיר הזה.
המשפט שתפס אותי:

"If you want more love,

Why don't you sat so?"

את דייב מטיוס הכרתי באחת הנסיעות שלי לארה"ב. קניתי את האלבום וחרשתי אותו בדיסקמן החדש.

אחד השירים שיותר אהבתי בזמנו היו "Where are you going?".

היום אני לא ממש יכולה להצביע על שיר אחד שאני אוהבת יותר מכולם, יש כל כך הרבה, מה שכן, השבוע גיליתי עוד שיר שכל כך נגע בי. הרגשתי שאני כ"כ מזדהה עם המילים, ממש כמו "הוצאת לי את המילים מהפה". 

באמת מילים מיוחדות, ממליצה לקרוא.

המשפט שתפס אותי:

"Sometimes I feel like I'm falling

Fall back again, fall back again, 

Oh, life it seems a struggle between 

What we think what we see 

I'm not going to change my ways 

Just to please you or appease you 

Inside a crowd, five billion proud 

Willing to punch it out 

Right, wrong, weak, strong 

Ashes to ashes all fall down 

Look around about this round 

About this merry-go-round around 

If at all God's gaze upon us fall
His mischievous grin, look at him"

No Doubt הייתה ללא ספק הלהקה האהובה עליי. השיר Don't Speak קרוב אליי במיוחד.
האלבום שלהם היה אחד האלבומים בהם הרגשתי שאני עפה איתו למקום מגניב.
Gwen Stefani תמיד עשתה לי חשק להתלבש יפה ולהיות יוצאת דופן.
Sunday Morning הוא שיר שהקדים את זמנו, בכלל, No Doubt. 
האלבום החדש יוצא עוד מעט, מעניין מאוד לשמוע.
המשפט שתפס אותי:

"I thought I knew you 
I thought I knew you 
I thought I knew you well
so well" 

כל הזמן אני שואלת אנשים "מה השיר האהוב עליכם?" ואין להם תשובה.
לי יש. Round Here כבר שנים השיר האהוב עליי בעולם. אהוב. מכאיב, נוגע ומרגש כל פעם כמו בפעם הראשונה ששמעתי אותו.
המשפט שתפס אותי:

"She parks her car outside of my house,
 takes her clothes off,

Says she's close to understanding Jesus

She knows she's more that just a little misunderstood

She has trouble acting normal when she's nervous"

אם מדברים על נוסטלגיה ועל שירים מן העבר, אי אפשר בלי פרל ג'ם.

את האלבום TEN קיבלתי במתנה מאחי שלימד אותי לאהוב אותם.
באותה תקופה גרנו באותו חדר (פעם זה היה נפוץ) והייתי צריכה לשמוע את כל מה שהוא שומע. 

פרל ג'ם עברו איתי פסקול חיים, מאז ועד היום. 

אני מתביישת להגיד שאת השיר Release הכרתי רק בשנה שעברה, כשראיתי את הסרט הדוקומנטרי שלהם, והתאהבתי בו. יפה יפה.

המשפט שתפס אותי:

"Oh, dear dad, can you see me now

I am myself, like you somehow

I'll ride the wave, where it takes me

I'll hold the pain, release me"

שבוע טוב!

Shira.T

שלישי פעמיים כי טוב עם >>> TOY

את TOY הכרתי לפני כמה חודשים ברדיו, בדיוק כשנסעתי לעבודה.

פתאום התנגן לו שיר חמוד שתפס אותי והתאים לנוף. כשהגעתי למשרד מיד ניגשתי

לחפש אותו ביוטיוב, מצאתי אותו וללא הפסקתי לשיר אותו.

TOY הוא פרויקט של שני ישראלים מוכשרים במיוחד, אופיר שרון ויאנה דגני,
הפרויקט נועד לעודד את יצירת המוזיקה הלועזית בקרב אמנים ישראלים.

השיר הראשון שאשמח להציג בפנכם יהיה השיר ששמעתי אז, באוטובוס, ועדיין 

מתנגן אצלי בראש-  Candy Girl, שיר כייפי שבא לי שישירו לי.

השיר Candy Girl מתנגן כבר בכמה תחנות רדיו בארה"ב, ואפילו נבחר לשיר 
חופה של אמריקאית בשם Candy, חמוד!

השיר השני הוא Writing a letter.
כמו Candy Girl, גם הוא שיר קליל, והאמת, לפעמים זה כל מה שצריך.
אפשר להוריד כאן בחינם >>> http://toyofficial.bandcamp.com/track/writing-a-letter

קליק לעמוד הפייסבוק. 

שלישי שמח.

Shira.T

השירים שעשו לי את השבוע

אם תשאלו אותי במה אני מאמינה התשובה שלי תהיה מאוד פשוטה.
אני לא מאמינה בניסים, לא מאמינה במזל, לא מאמינה ב"לרצות משהו ממש", לא מאמינה בלהאמין, אני מאמינה אך ורק בעשייה. 
אנחנו יושבים ימים ולילות עסוקים בעשייה מטורפת, מכל כיוון אפשרי אנחנו נותנים את כל מה שיש ולפעמים אף מתעייפים מזה ומעט מתייאשים, עד שזה מגיע, הסימן. הסימן הקטן הזה של הצלחה. הצלחה קטנה, כזו שנותנת לך דרייב להמשיך. אומרת לך "אתה בדרך הנכונה, תמשיך הלאה".
השבוע זה קרה לי. עבדתי מלא, כמעט ולא ישנתי, פעמים אף הייתי אבודה ועצבנית וכמעט שהתייאשתי עד שהגיע הסימן הקטן שלי שנתן לי וי להמשך בדרך הנכונה. איזה כייף.


דברים שלמדתי השבוע:
1. אסור להתייאש
2. כדי להצליח יש להגדיר מטרות מדויקות
3. גברים שלא מתקשרים יום אחרי דייט, יכולים לא להתקשר בכלל
4. להיות ישירים זה הכי טוב
5. אם זה כואב גם אחרי שבעה חודשים, כנראה שהיה שם משהו גדול
6. גם לעבודה מהבית מתרגלים
7. משמעת היא אחד הדברים החשובים ביותר




Passion Pit הגאונים הוציאו סינגל חדש מתוך אלבום חדש שצפוי לצאת ביוני הקרוב.
השיר כל כך מאפיין אותם, אך אם זאת, מרגיש שעשו כברת דרך והתבגרו.

מוזר לשמוע שיר חדש שלהם, כייף, אבל מוזר. צריך לשמוע אותו כמה פעמים כדי לעכל.

המשפט שתפס אותי:

"But I swear tonight I’ll come home
And w’ll make love like we’re young
And tomorrow you’ll cook dinner
For the neighbors and the kids
We could rent the part of socialists
and all their ten taxes"

הפעם הראשונה ששמעתי את Fionna Apple היה באחד מהביקורים שלי בארה"ב.
השיר Criminal התנגן, ואני עצרתי הכל כדי לשמוע.
באותה תקופה לא היה שאזם, הייתי צריכה לחכות עד סוף השיר כדי לדעת במי מדובר. ישר אחרי קניתי את האלבום. פיונה גילתה לי דיכאון מה הוא. היא גילתה לי איך אפשר לשמוע את אותו אלבום, פעם אחר פעם ולהרגיש את אותה ההרגשה, כל פעם מחדש. 
עכשיו, אחרי 4 אלבומים, היא חוזרת עם תקליט חדש שאמור לצאת ביוני הקרוב ומתוכו הסינגל הזה.
אני לא יודעת למה לצפות, אבל תמיד מסקרן אותי מה הדבר הבא שהיא תעשה, גברת אפל.

רותם אור הורסת אותי. היא כאילו מתגרה בי עם הקליפ החדש לשיר המושלם שלה

"This Is What We All Came For".

כתבתי עליה כבר, והאמת כל מה שאכתוב לא ממש ישנה. צריך לשמוע את השיר ולראות את הקליפ.

ב- 24.5 היא תופיע בתמונע וכבר ממש מסקרן אותי איך תהיה ההופעה שלה. 

אני יודעת טוב מאוד את מי הוא מנשק עכשיו.
אני יודעת איך היא נראית, איך היא נשמעת, מה היא אוהבת ואיך התאהבו. אני יודעת הכל.
עדיף לדעת מאשר לחיות באשליות. אשליות זה לא טוב, בסוף מתאכזבים.

כמו שכבר אמרתי אינספור פעמים, כל אחד לוקח שיר ומילים למקום שלו, בשביל אחד זה שיר קליל וכייפי, ובשביל אחר זה מזכיר תקופה נשכחת. 
כאן תוכלו לשמוע את כל האלבום.

איזה יופי. 
אני מדמיינת כל כך הרבה דברים כשאני שומעת את השיר הזה: 
דשא, שמש, אור יום ובעיקר חיים יפים, בדיוק כמו שם השיר.
השיר הזה הוא של JJ, להקת פופ אינדי שוודית שמורכבת משני אנשים מוכשרים. 
המילים מפתיעות, מאוד:

"I'm so in this bitch

see me glow in this bitch

blowing dro in this bitch

doing blow in this bitch

so tell my ex i'm too high

he will never get over me

the shit we do

most doers never done

and when we do we're higher than the sun

so tell him he's dreaming

gate's closed

baby let's go

we're leaving

love is my life

life is my love

and we are??"

האחרון והחביב יהיה שיר של Beach House עליהם כבר כתבתי כמה פעמים.
כשאני רוצה שיר להירגע איתו ולשוט במחשבות, אני פונה אליהם. השירים שלהם כל כך יפים, מנחמים וכל פעם עובדים.
הנה שיר חדש מתוך האלבום שצפוי לצאת ב- 15 למאי. 
מחכה בקוצר רוח.

שבת שלום ושקט ברחובות.

Shira.T

הופעות מומלצות לשבת הקרובה

הופעות וכמה שיותר. הופעות טובות וכמה שיותר. מוסיקה טובה וכמה שיותר. זה מה שאני רוצה.
איכשהו, הופעות תמיד מרימות לי את מצב הרוח. תמיד עושות לי טוב. המוסיקה החיה והאווירה שנוצרת מחלחלת אליי, פנימה, וגורמת לי להיי מטורף.
אני תמיד מתבאסת לשמוע על הופעות שפספסתי, אז היום אני מוודא ובודקת בכל מקום אפשרי כדי שאף פעם לא אפסיד.


אם עדיין לא הייתם בהופעה של עמית ארז זה בסדר, יש לכם עכשיו הזדמנות. 
על עמית ארז וה-Secret Sea כבר כתבתי כמה פעמים, וגם הייתי בכמה הופעות ולא מפסיקה ליהנות מהן. מסוג ההופעות שאתה יושב מהופנט לבמה ומנסה להבין כל מילה.
מאוד ממליצה לכם להכיר אמן אינדי אמיתי, עם כריזמה מטורפת, שכותב מלחין ומבצע שירים מקוריים. 


מוצ"ש הקרוב, 12.5, מועדון "האזור", 21:00, 50 ש"ח.
קליק להזמנת כרטיס, ויש אפילו טריילר קורע. ספרו לי איך היה.

ההופעה השנייה תתקיים ברוטשילד 12, כשקוב בכבודו ובעצמו יגיע לתת לנו קצת מהקסם שלו בהופעה חינמית וכייפית (כי תמיד כייף שם).
אחרי שהתאהבתי ב"רומא", "סימני תשוקה" ו"אל העולם", ואחרי שקניתי לי את האלבום המלא, עכשיו אני לא יכולה להפסיק לשמוע את "כמו בהתחלה".

בהופעת ההשקה לאלבום החדש "סימני תשוקה" הייתי ומאוד נהניתי מאמן שנון, מוכשר ומלא בחוש הומור.
קוב לא משאיר אתכם אדישים לרגע. מוצ"ש, 22:00, רוטשילד 12, חינם. קליק לאירוע.

יום חמישי שמח לאנשי המשרדים.

Shira.T

שלישי פעמיים כי טוב עם >>> דניאלה ספקטור

את שלישי הזה אחגוג עם יוצרת מוכשרת ומיוחדת, דניאלה ספקטור, שתופיע היום בערב במופע אינטימי ב"שפגאט", ואני כמובן הולכת להיום שם ולראות אותה מופיעה בפעם הראשונה.


האמת שהפעם הראשונה ששמעתי את דניאלה ספקטור היה בשיר "הכוכב הזה מת" ולא ממש התחברתי, לא לשיר שהיה לי כבד מידיי ולא אליה שנשמעה לי עצובה מידיי, אבל אז שמעתי את השיר "הירושימה" והבנתי שאי אפשר להתעלם ממנה.

"את עצמנו מעצמנו 
נצילנו בידינו 
אור לבן על הירושימה 
וגם על כולם"

לשיר השני הייתי ממש מכורה כמה לחודשים טובים. אני יכולה להגיד שהוא היה אחד השירים האהובים עליי בשנה שעברה. משהו בבכיינות שלה בשיר הזה הזכיר לי קצת (ואפילו מאוד) את עצמי.

"I love you 
No you don't 
I love you 
No you don't 
I love you 
No you don't 
I love you 
No you don't love me 
all you love is your love"

קליק להזמנת אלבום הבכורה במחיר סמלי של 25 ש"ח אליכם למחשב.

היום, "שפאגט", 50 ש"ח, נחלת בנימין 43, ת"א. קליק לאירוע בפייסבוק.

שלישי מוצלח!

Shira.T

השירים שעשו לי את השבוע

עוד שבוע עבר.  
שמתי לב שכשאני יותר מפוקסת, יותר ויותר אנשים מתחילים להאמין לי. 
תמיד חלמתי לקום כל בוקר בחיוך ולעשות את הדברים שאני אוהבת. זו המציאות שלי היום. 

דברים שלמדתי השבוע:
1. צריך להסתכל פחות על העבר ויותר על העתיד
2. הכל עניין של בחירה
3. Be careful of what you wish for
4. נינט היא מיינסטירים
5. לפעמים צריך לחשוב מהראש
6. חברות חשובות יותר מגברים
7. דברים קורים כשאנחנו לא מצפים להם
8. דברים גדולים קורים בצעדים קטנים
9. רק אתה אחראי למציאות שלך
10. אני מכורה ל"אנטומיה של גריי"


M83. תמיד כשאני רוצה לשמוע משהו קצת אחר, שיעיף אותי למקומות מיוחדים, אני מקשיבה להם.
האמת היא שלהגיד "שלהם" זה לא נכון כי במדובר באדם אחד, גאון, שעושה את המוסיקה הנפלאה הזו לבד. (הייתם מאמינים?)
Anthony Gonzalez הוא מוסיקאי צרפתי - ספרדי שלרוב מנצח על M83 לבד, ופעמים גם משתמש בעזרתם של אחיו Yann Gonzalez, מחברו המוסיקאי Morgan Kibby שעושה קולות רקע, ומהמתופף Loïc Maurin.
השיר הזה מתאים ממש לפסקול היום שלי בתל אביב. לשמוע אותו באזניות כשכל העיר בטירוף זה כמו לעשות אצבע משלושת ולהראות להם שאפשר גם אחרת. 

עוד שיר של Gotye.
בלי לדעת שזה גוטייה אני מזהה אותו, את הצלילים שלו ואת הקול שלו. 
שיר מצוין, שכמו השניים הקודמים - Sombody that I used to kinow ו- Eyes wide open מתאפיין בפרידה, עצבות ולב שבור.  
המשפט שתפס אותי:

"Your heart’s a mess
You won’t admit to it
It makes no sense
But I’m desperate to connect
And you, you can’t live like this"

אני מתכחשת לקיץ. 
אני עדיין בחולצות ארוכות, ג'קטים, נעליים סגורות. אני לא רוצה שהקיץ הזוועתי יגיע.
כל היום מתנגן לי השיר הזה של לנה דל ריי, Summertime Sadness.
נכון, יש משהו מאוד כייפי בקיץ, אבל מצד שני, יש משהו כל כך מעיק בקיץ ובחום ובים ובהמולה, שזה כבר נהייה עצבות קיץ.
הרבה זמן לא שמעתי את לנה דל ריי, אולי כי המאסתי אותה עליי, אולי כי היא נמאסה עליי, אולי כי ירד לי ממנה אחרי ההופעה שלה ב- SNL, אולי כי לא שמעתי אותה פעם אחת בשום מקום בארה"ב. לא יודעת, אבל בהחלט טוב להיזכר בה. 
המשפט שתפס אותי:

"Kiss me hard before you go
Summertime sadness
I just wanted you to know

That baby, you're the best"

Fun. ממשיכים להדביק אותי.
We Are Young הוא שיר מצוין, אבל הגרסה האקוסטית יותר.

אחרונים חביבים יהיו BEST COAST שהוציאו סינגל חדש מאלבום שאמור לצאת לחנויות ב- 15 למאי.
השיר טוב וכייפי כמו שהם תמיד, אבל יש לי הרגשה שהאלבום קצת יחזור על עצמו, מקווה שלא, נחכה ונראה.
בכל מקרה תמיד כייף לשמוע אותם, הם הכי קלילים וכל מה שמעניין אותם זה ים, שמש ואהבה פשוטה, כמו פעם.

אחלה שבת, בטח תלכו לים, בכל זאת זו העונה.

Shira.T