אני רגשנית ואני בוכה כמעט מכל דבר.
אני בוכה מסדרות אמריקאיות מטופשות, אני בוכה מסרטים רומנטיים. מהודעת טקסט יפה.
כשאני הולכת ברחוב ורואה אמא צעירה עם תינוק. כשאני קוראת משפט משיר, והוא נגע לי בדיוק בנקודה שאני נמצאת בה. כשאני נזכרת איפה הייתי לפני שנה. כשאני חושבת על איפה אני רוצה להיות עוד שנה. כשאני רואה האנטומיה של גריי, אחים ואחיות, חברים ואפילו כשמישהו מודח מפרויקט מסלול. ללא ספק, אני מתרגשת בקלות. לפעמים הייתי רוצה להיות אדישה. אבל אז אני מבינה שזה ממש לא אני ושלפעמים עדיף להיות רגשניים מידיי מאדישים מידיי. זה נקרא, להרגיש.
דברים שלמדתי השבוע:
1. אנשים שאומרים לי "זה יגיע", עדיף שלא תגידו כלום
2. גברים ששואלים "עם כמה גברים היית", עדיף שלא תשאלו כלום
3. צריך לדעת מתי להפסיק
4. גברים חיים בסרט "הניצוץ"
5. לשלם חשמל בזמן, אחרת תנותק
6. אני תמיד רוצה יותר
7. תמיד כשאתה בא, אני טיפה פחות
8. Expectations leads to disappointment
חיייבת להתחיל עם החדש והמצוין של אלקטרה. יופי של שיר. יופי של קליפ. כייף לראות דברים כאלה שבאים מפה, מתחת לאף. פאק, יש כאן כל כך הרבה מוכשרים.
את The Books הכרתי השבוע בהמלצת מוזיקאית מוכשרת. שמעתי את השיר ומיד התאהבתי.
גם הקצב מצוין וגם המילים ממש תפסו אותי.
כמנהגי, לא אגזים כשאומר ששמעתי את השיר בערך עשרים פעם. ועדיין שומעת.
המשפט שתפס אותי:
Most of all, the world is a place where parts of wholes are described
within an overarching paradigm of clarity and accuracy.
The context in which makes possible an underlying
sense of the way it all fits togetherdespite our collective tendency not to conceive of it as such
בא לי לפעמים לצאת נגד החוקים המטופשים שעשינו לעצמנו. חוקים כאלה שיצרנו כדי לא להתמודד עם האמת. עם עצמנו. עם מי שעומד מולנו. בא לי לשים זין על החוקים ולהגיד את כל מה שאני מרגישה,חושבת ורוצה.
כל פעם שאני מרגישה ככה אני שמה את השיר הזה של Beast Coast ונזכרת שככה זה עובד. אי אפשר לעבור על החוקים, כי אז מרגישים וזה כואב.
המשפט שתפס אותי:
המשפט שתפס אותי:
I wish you would tell me
how you really feel
but yo'll never tell me
cause that's not our deal
ואם כבר מדברים על "החוזה" הזה, אפרת גוש פועלת בדיוק לפיו. הנה החוקים מונחים לפניכם.
המשפט שתפס אותי:
תמיד כשאתה בא, אני טיפה יותר
יודעת שאסור, אבל זה לא עוזר לי, לא עוזר
כשאתה בא, אני שומרת מחזיקה
עד שהכל עובר
אני יודעת למה באת, ומה אסור שייאמר
אחרי שחרשתי את Take A Walk, ולא, עדיין לא נמאס לי, עכשיו מגיע השיר השני, אותו נראה לי אשמע במינון נמוך יותר. האמת שכאן שם השיר תפס אותי: "It's not my fault, I'm happy".
ולשיר האחרון בחרתי את THE BLACK KEYS כי מזמן לא שמעתי אותם ונזכרתי כמה אני אוהבת את המוסיקה שלהם. השיר הזה "Too afraid to love you" בעצם במסכם את כל מה שהפוסט הזה רוצה להגיד.
שיר מצוין, תגבירו.
המשפט שתפס אותי:
| All those sleepless nights And all those wasted days I wish loneliness would leave me But I think he's here to stay What more can I do I'm wringing myself dry And I can't afford to lose One more teardrop from my eye I just don't know what to do I'm too afraid to love you |
שבת ארוכה וכייפית.
Shira.T
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה