החזרה לארץ קרובה ומלחיצה

שבוע. שבוע ימים זה מה שנותר לי כאן בפריז. 
אחרי הבאגטים שתקעתי, האקלריים, הקוראסונים, העוגות, המקרונים, הברי, הקממבר, הנסיעות במטרו, הישיבה על גדות נהר הסיין, ההליכה המרובה והשמש המלטפת לצד מזג האוויר הנעים. פריז, אני אתגעגע אלייך. 
אשקר אם אגיד שאין בי רצון עז להישאר. מה תגידו אם אגלה לכם שאני לא רוצה לחזור הביתה? מה תגידו לי אם אגיד לכם, בלי למצמץ שאני לא רוצה לחזור לתל אביב, שאני כל כך אוהבת? כמו שאמרתי כבר אין ספור פעמים, כשיוצאים מהארץ לזמן מה, פתאום קולטים באיזה חממה אנחנו.
קשת (חברתי הטובה שחייה בפריז כבר מעל ארבע שנים ומארחת אותי מדהים) מזמינה אותי אליה מהיום שהגיעה לכאן, ואני מסיבה לא ברורה, תמיד סירבתי בנימוס. עכשיו, ארבע וחצי שנים אחרי, אני יכולה לנחש שזה היה בגלל שידעתי שאתאהב.

אז מה כל כך כייף בפריז?
דבר ראשון, אתה זר. ולמה זה טוב? לא בכל פינה תמצא מישהו שאתה מכיר. אם זה מהגן, מהתיכון, מהצבא או מהמסעדה האחרונה שעבדת בה. זר. מצד אחד זה בודד ולעתים אפילו קצת מפחיד, זה נכון. תמיד יש הרגשה של "אני לא שייך". מצד שני, מה יותר כייף מלהגיע למקום ולהתחיל דף חלק? אתה יכול להיות מי שבא לך, להתלבש איך שבא לך ולעשות מה שבא לך מבלי שהמלצרית מהבר שהייתה איתך בצבא תגיד לך שההתנהגות הזו ממש לא אופיינית לך.

מה יותר כייף מלהגיע למקום ולהתחיל דף חלק?

אין מה להגיד ואיך לתרץ את זה, צרפתית שפה יפה. אומרים לך "בוקר טוב, מה שלומך?" ואתה מרגיש שזה הרגע שרו לך שאנסון צרפתי על הבוקר, יוצא מהבניין בחיוך מכף רגל עד ראש ולוחש לעצמך "אחח איזה מקום פואטי".

איזה מקום פואטי

האנשים פה אירופאים, ומה זה אומר לגביהם? הם עסוקים בעניינים שלהם. לא מעניין אותם מתי אתה מתחתן, אם יש לך כסף או במה אתה עובד. תעשה מה שבא לך, תהיה מה שבא לך. כאן אין עין בוחנת.
האוכל. יש כאן אוכל טוב, ויותר מזה, קינוחים מדהימים. בנוסף, היין כאן זורם כמו שאצלנו מיץ תפוזים סחוט בתמרה דיזינגוף. הדבר המצחיק ביותר שקרה לי הוא שנכנסתי למסעדה, הזמנתי סלט עזים (שהיה מדהים אגב) ולצד זה דיאט קולה. הקולה עלתה חצי מהסלט - 5.5 יורו, לעומת זאת אם הייתי מזמינה יין הוא בטח היה עולה לי 3.5, 4 לכל היותר. אז כן, יין יותר זול מקולה.

היין כאן זורם כמו שאצלנו מיץ תפוזים סחוט בתמרה

יורו. מה זה אומר? פה מרוויחים ביורו. בגדול. זה אומר שהמינימום הרבה יותר גבוה, המשכורת יותר גבוהה ואיכות החיים יותר גבוהה. את זה לא צריך להסביר, נכון?ובכל זאת, מה אין פה? ואני שואלת את עצמי בקול רם, בעודי יושבת על הספה, שותה יין, אוכלת מקרון קוקוס מדהים ושומעת שאנסונים מרגיעים, "שירה, למה את חוזרת לארץ?", זו שאלת השאלות. 
למה באמת אני חוזרת? שנייה, תנו לי לחשוב על זה, יש לי פה עוד כמה ימים. אחזור עם תשובה בפוסט הבא. ושיהיה בהצלחה. 

אורבוור, שלום.

Shira.T