אני לא מאמינה שהרגע הזה הגיע. אני מחזיקה את הראש ומנסה לחשוב על כל מה שעברתי בחודש הזה. זה התחיל בשלושה ימים של הפסטיבל, הכרות עם פריז, ארבעה ימים בלונדון, חזרה לפריז. בסך הכל חודש. חודש של חוויות מטורפות וכייף לא נורמלי. לא רוצה לחזור.
דברים שלמדתי השבוע:
1. את החלומות שלך אף אחד לא יגשים חוץ מעצמך
2. אם תמשיך להקשיב לכולם, לא תעשה את מה שאתה רוצה
3. לקנות בזול עולה ביוקר
4. קשת תמיד צודקת
5. צריך לחשוב לפני שאומרים
6. קושי בונה אופי
בשבוע האחרון שלי בפריז שמעתי הרבה דווקא את לנה דל ריי. אני לא יודעת למה, אבל הקול שלה נתן לי בדיוק מה שאני צריכה. ואז גיליתי את השיר שלה - פריז.
השנייה ששמעתי רבות השבוע היא פלורנס. שמתי פליי על השיר הזה ורקדתי. הוא מרגש ועצוב ונכנס לי לתוך הקרביים. אני מרגישה אותו בכל כולי.
הנה אני יושבת בשדה תעופה, רגע לפני שאני טסה. כל כך הרבה דברים עוברים לי בראש עכשיו. אני לא רוצה לעזוב, אני רוצה להישאר, אני רוצה להבטיח לעצמי שאני חוזרת לכאן. אני רוצה לחזור ולחוות, לדעת צרפתית. לחיות פה. יש לי עוד וי פיי של חמש דקות, יש לי עוד זמן לשיר אחרון. השיר הזה צולם ברחוב בו גרתי חודש. שיר מרגש, קליפ מקסים.
ארווה אחרון מפריז. אני אשוב בקרוב.
Shira.T
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה