14.3.2013

אפרת בן צור // דרמטית, עדינה וחודרת.

אמש בפעם הראשונה הלכתי סוף סוף לראות את אפרת בן צור באוזןבר. הגעתי באיחור של כמה שירים, התיישבתי על הכיסא ופתחתי את האוזניים. שמלה שחורה ארוכה, שפתיים אדומות וקארה שחור, לא ציפיתי לראות את אפרת בן צור בצורה אחרת. דרמטית, נעימה, עדינה וחודרת. זה מדהים, אף פעם לא השקעתי יותר מידיי מאמץ לשמוע את השירים שלה או ללכת להופעות שלה, עד שיצא האלבום "Robin" שכולל תשעה לחנים שלה לשירים של המשוררת אמילי דיקינסון, ששינה אצלי הכל. אני זוכרת את הפעם הראשונה שהאזנתי לאלבום הזה שנע בין רכות, עדינות ועצבות גדולה. הייתי מרותקת למילים וללחן. בן צור לקחה את המילים של דיקנסון והלחינה אותם באופן טבעי ליצירת אמנות מדהימה וכל כך מדויקת.



זה מצחיק, כשהגעתי להופעה ציפיתי לשמוע רק שירים מהאלבום הנהדר הזה והופתעתי לגלות שיש עוד המון שירים, גם בעברית. עוד יותר הופתעתי לגלות, כמה השירים שלה כעת נראים לי אחרת. "צוללת" שהיה להיט רדיו לפני כמה שנים טובות, פתאום לקח אותי למסע קסום ואמיתי, מקום שיכולתי להזדהות איתו. כנראה שלפני כמה שנים, בגיל ה-20 המקודם שלי, לא הייתי יכולה להבין או להכיל את השיר הזה. עכשיו כשבן צור שרה את המילים "הייתי צוללת עכשיו למים הכי הכי עמוקים, לא לשמוע כלום" לצערי אני יכולה להזדהות איתה, במלוא מובן המילה.



כדי לעשות אלבום כזה, צריך אומץ, תעוזה והמון כישרון. האלבום הזה היה יכול להיות כישלון מביך. הלחנים נעשו בהקשבה גמורה, אין כאן התיימרות להיות משהו אחר, אין כאן דבר מאולץ. ההקשבה וההבנה של הטקסטים היא טוטאלית. האלבום Robin הוא תוצאה של שיעורי בית טובים, התמדה ואומץ. עבודה מדויקת ואמיתית. על האלבום המופלא הזה אחראיים אסף שתיל - פסנתר, גיורי פוליטי - כלי הקשה ואקורדיון, קרני פוסטל - צ'לו, ועומר הרשמן, שעיבד והפיק את האלבום ביחד עם בן צור.




בפעם הבאה אני מגיעה מוקדם. אני לא רוצה להפסיד חצי דקה מהקסם הזה. 
קליק לבנדקאמפ // קליק ליוטיוב // קליק לעמוד הפייסבוק
Shira.T


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה