השירים שעשו לי את השבוע

לפעמים אני ממש רוצה להיות אחת כמו כולם. כזו שאחרי צבא עשתה טיול גדול, תואר ועכשיו עבודה "רצינית". זה נראה לי הרבה יותר פשוט מלהמציא את עצמך. נכון שזו בחירה שלי, להיות מי שאני, ולעשות את מה שאני עושה, ורוב הזמן אני גם מאוד נהנת ממה שאני עושה. אבל יש פעמים כאלה שהתסכול כל כך גדול, שכל מה שבא לי לעשות זה להיות כמו כולם. אבל אני לא. כל פעם שאני מרגישה ככה, בלי יוצא מן הכלל, אני שומעת את הנאום של סטיב ג'ובס שנותן לי השראה מטורפת ומחזיר לי את ההיגיון. 

"Here's To The Crazy Ones.

 The misfits. The rebels. The trouble-makers.

 The round pegs in the square holes.

  The ones who see things differently. They're not fond of rules, and they have

no respect for the status-quo. 

You can quote them, disagree with them, glorify, or vilify them.

About the only thing you can't do is ignore them. Because they change things. They push the

human race forward. And while some may see them as the crazy ones, we see genius.

Because the people who are crazy enough to think they can change the world - are the ones who DO!"

דברים שלמדתי השבוע:
1. לא להיות מיינסטרים זה קשה
2. הקיץ הזה אני לא סובלת מהחום
3. אני תמיד ארצה יותר
4. אסור להשאיר שבויים
5. משנה מקום משנה מזל
6. צריך לסגור הכל
7. בצעדים קטנים עושים דברים גדולים
8. המציאות חזקה יותר מהדמיון


אתחיל עם החדש והמשגע של Sun Tailor. אני יכולה להגיד עד מחר כמה הקליפ הזה מדהים, אבל זה לא יספיק. תראו בעצמכם.

רג'ינה ספקטור המדהימה סיפקה אתמול הופעה יוצאת מהכלל. עם קול צלול, צניעות וכשרון גדול כל כך, בחורה קטנטונת אחת הצליחה להרים את כל היושבים בקיסריה על הרגליים. מדהים לחשוב על זה. אין ספק שזה לא J.Viewz, וברור שאני מתחברת הרבה יותר לדברים הרבה יותר חיים וכועסים, אבל בכל זאת נהנתי מאוד.
בערך באמצע ההופעה הגיע השיר הזה, בדיוק בזמן, בדיוק במקום. כל כך נכון.



החדש של Franz Ferdinand בא לי בהפתעה גמורה. אף פעם לא חיבבתי אותם יותר מידיי, אבל תמיד ידעתי להעריך את המוזיקה הטובה שהם עושים. עכשיו אני מתחילה לפתח סוג של אובססיה אליהם. נראה לאן אגיע עם זה. 

לא יודעת מה אתכם, פרל ג'ם ואני אוהבים כבר הרבה שנים. אני חושבת שהאלבום Ten הוא השני שקניתי בחיי, אחרי Jagged Little Pille של אלניס מוריסט. שנים רבות אנחנו הולכים יחד, אוהבים, כואבים, תומכים. איפושהוא בשנים האחרונות התפרקה החבילה. לא יודעת מה קרה לי, מה קרה לו, זה לא עבד יותר. אני תמיד אשמח לשמוע את Nothing man או Elderly woman behind the counter in a small town ותמיד תהיה לי פינה חמה ואוהבת בשבילו, אבל לצערי, פרל ג'ם בשנתיים האחרונות כבר לא חלק מהפלייליסט שלי. קליפ חדש לשיר חדש ובועט שמחזיר אותי מיד לניינטיס. אתם אהבתם? אני פחות.

אוגוסט היה חודש סוער, מרגש ומלהיב. שלל ההופעות שראיתי רק הזכירו לי כמה הופעות זה דבר מדהים. זה מחייה אותי. זה הדבר, ב-ה-הידיעה. אוטוטו אוגוסט מגיעה לסיומו, ומה בסופו? הקולקטיב בבארבי. הפעם האחרונה שראיתי אותם הייתה בבארבי (24.12.12), מאז דרכנו לא נפגשו. הם בינתיים הספיקו להופיע בפסטיבל גלסטונברי ועוד כמה מקומות שווים באירופה. השמועות אומרות שיש חומרים חדשים. כל מה שנותר הוא להתייצב בבארבי ולבוא מוכנים לקרחנה. מקווה שהפעם לא אתאכזב, בכל זאת - פעם שלישית. 

שבוע לוהט שיהיה.

Shira.T

השירים שעשו לי את השבוע

ממש כמו כל אדם, אני מידיי יום מכירה אנשים מכל מיניי מקומות שאני נמצאת בהם. אנשים זה קטע. או שהם לא אומרים כלום, או שהם אומרים יותר מידיי. אלה שאומרים יותר מידיי, איתם יש לי בעיה. אלה שזורקים דברים גדולים מידיי ומהר מידיי. הריי שאי אפשר ברגע אחד לומר דברים גדולים כל כך, זה לא הגיוני. מילים הם רק מילים, ואני לא פעם אמרתי שמעשים הם אלה שנחשבים. מילים נאמרות מהר מידיי. נזרקות לאוויר כאילו כלום. צריך לחשוב לפני שאומרים.

דברים שלמדתי השבוע:
1. אין מקום כמו הבית
2. צריך לחשוב לפני שאומרים
3. שום דבר לא ברור מאליו
4. חודש ההופעות בשיאו
5. מילים הם רק מילים 
6. כל פעם הדרך מתקצרת
7. צריך לעשות מה שרוצים לעשות
8. צריך להיות מי שרוצים להיות



הופה איזה כיף! חדש ל- Kings Of Leon. הם תמיד באים לי טוב החבורה הזאת. תמיד כיף לי לשמוע אותם. אבל אני לא משוגעת עליהם. הם מבחינתי להקה פרווה, הם לא מרטיטים לי את הלב ואני לא נטרפת על שום שיר שלהם. 



אם כבר מדברים על טירוף ושירים שמרטיטים לי את הלב, מי אם לא Arctic Monkeys שיגרמו לי להרגיש כאילו בא לי להתפוצץ. שיר חדש, קליפ חדש. אותו טירוף שוב, מהתחלה. לופ, ריפיט, ריפיט, ריפיט. תיהנו.

 

לרוב כשאנשים שומעים שאני אוהבת את הבנות HAIM הם מגלגלים עיניים. ואני שואלת, למה? הן מוכשרות ויש להן שירים שעושים לי כיף. כשבא לי משהו לא מחייב ולהתחבר לשורשים האמריקאים שלי, אני שמה פליי ונהנת.

 

Placebo הוציאו קליפ חדש לשיר Too Many Friends מתוך האלבום שיצא בספטמבר. שיר מצוין וקליפ מדהים שצריך לראות כמה פעמים כדי להבין. יש אפילו חידה בסוף! תראו לבד.



אוגוסט הגדול וחודש ההופעות ממשיך! Regina Spector שוברת הלבבות, זו שהזכירה לי לא פעם כמה מוזיקה היא דבר מדהים, היא, בכבודה ובעצמה תופיעה בקיסריה בסוף השבוע הבא. אין מושלם מזה. מחכה בכליון עיניים. 

אפרת לוטנברג, אחת היוצרות המרגשות שאני מכירה, תופיע ביום שני הזה בלבונטין. כתבתי עלייה כאן והכל אמת לאמיתה. תבואו ותראו שגם אתם תרגישו כך בדיוק. קליק לאיוונט. 

Shira.T

הלהקה שעשתה לי את השבוע // J.Viewz

עובדה 1: אני הולכת להרבה הופעות, עובדה 2: כשאני מתלהבת מהופעה, זה נשמע כאילו היא הייתה ההופעה הכי טובה שראיתי בחיים שלי, עובדה 3: ההופעה של J.Viewz שראיתי ביום חמישי בערב הייתה אחת ההופעות הטובות ביותר שראיתי. עכשיו כל מה שאני רוצה לעשות הוא להעביר לכם בכתיבה כמה שהיה מדהים, כמה שהרגשתי את המוזיקה נכנסת לתוכי ומרגשת אותי עד כדי דמעות וכמה שכשאני נמצאת במצבים האלה אני מרגישה שהמוזיקה היא חלק בלתי נפרד מהחיים שלי, וכמה שזה בדיוק אבל בדיוק המקום שאני צריכה להיות בו.



דברים שלמדתי השבוע:
1. מספיק לי 30 שניות משיר בשביל להחליט
2. אין כמו תל אביב
3. יונתן דגן גאון
4. עשייה יוצרת מציאות
5. רחוק מהעין רחוק מהלב 
6. צריך לסגור פינות
7. כשישנים פחות עושים יותר
8. כשעושים יותר מרגישים נפלא





הגעתי לשוני מתרגשת, לא יודעת מה מצפה לי. זאת הפעם הראשונה שאני הולכת להופעה של J.Viewz. כבר כשנכנסתי למבצר הקסום הזה הרגשתי את האנרגיות המדהימות. חמש דקות אחרי זה נכנס האור וההופעה התחילה עם הדבר הזה.

ברגע אחד המקום התמלא באנרגיות מטורפות. כולם רוקדים, כולם מוקסמים. שמחתי כל כך שהמקום היה מלא עד אפס מקום ושהמופע היה סולד אאוט. זה לא עניין של מה בכך שאני נסחפת ברגע אחד. אלה מכם שמכירים אותי יודעים שאני לא קלה במוזיקה. יש בי מן הביקורתיות, אני פלצנית ולא קל להרשים אותי. אני חושבת שזה משהו לגיטימי, בכל זאת, אני שומעת וצורכת כל כך הרבה מוזיקה, בטח שיותר מאדם ממוצע. כאן ברגע אחד זה תפס אותי. ליונתן דגן, הלא הוא הסולן והמוח מאחורי J.Viewz, יש כריזמה ויכולת הנעה עצומה כל כך, שאני בטוחה שכל אחד שהיה בהופעה הרגיש.

זה לא ממש משנה לי אם תקראו לזה מיינסטרים או אינדי, זה לא משנה לי אם שומעים אותם בגלגל"צ או ב 88. הדבר המדהים הזה, הפרויקט הנעים והמיוחד הזה הוא כל כך טוב, שממש לא אכפת לי לאיזה תווית תכניסו אותו. בא לי שכולם ישמעו את זה ושכולם ירגישו כמוני כשהם שומעים את Far Too Close. 



החוויה האישית שלי מההופעה של חברות המוכשרים האלה הייתה אדירה. יותר מאורגזמה מוזיקלית, ויותר מהרגש המשוגע שעלה לי כששמעתי את השירים האלה, הרגשתי שאני במקום הנכון. שהחיבור שלי למוזיקה הוא מוחלט, שהעשייה של מר דגן נותנת לי השראה עצומה ויותר מהכל: הרגשה שהכל, אבל הכל אפשרי. 

מאחלת לכל אחד מכם לחוות את מה שאני חוויתי שם באמפי שוני. 

J.Viewz בפייסבוק

J.Viewz ביוטיוב

Shira.T

השירים שעשו לי את השבוע

כל שבוע אני כותבת על משהו אחר שעניין אותי ובדרך כלל אני מתחילה את הפוסט בלכתוב את הפסקה הזו. הפעם התחלתי הפוך, קודם שירים שעשו לי את השבוע ובערו בי ורק אחרי הגעתי לכאן. כשהתחלתי לכתוב הדבר הראשון שקפץ לי לראש היה שהמוזיקה בפוסט הזה מעולה. אז על זה בדיוק אני רוצה לכתוב: מעטים הפוסטים שקלים לי לכתוב או שאני לא צריכה לנבור ולחפש מוזיקה חדשה. כאן היה בדיוק ההפך, הייתי צריכה לעצור את עצמי. אני בפה מלא אומרת שהפוסט הזה מלא במוזיקה משובחת שמשגעת אותי בשבוע האחרון. תיהנו. 

דברים שלמדתי השבוע:
1. חצי יום בהוד השרון ואין לי אוויר
2. התכנון הוא מהשטן
3. אף אחד לא יחליט לי איך אני מרגישה
4. Foster הוא הבר הכי טוב בתל אביב
5.  כנראה שאני לא בנויה לגדל כלב
6. משנה מקום משנה מזל 
7. מילים כמו חול ואין מה לאכול
8. העצמאות טובה לי


אני לא יודעת איך זה קרה, אבל אני קצת מכורה ל- Mumford & Sons. אם חושבים על זה רגע, הם כל כך לא אני, המוזיקה שלהם רחוקה מהמוזיקה הרגילה שאני שומעת, אך אם זאת הם לא עוזבים אותי. נדבקתי אליהם חזק. אם שבוע שעבר השיר האהוב עליי היה Lover of the light, היום זה השיר  הזה: (המילים קורעות אותי, כל פעם מחדש).

ואם מדברים על שירים שנדבקים אליי, על להקות ומילים: Arctic Monkeys בכל הכוח. אני מתה על זה שהם מצד אחד קולים, רוקנרול, היפסטרים מלאי סקס אפיל, אבל במילים שלהם הם רומנטיקנים חסרי תקנה. הרבה יותר יפה בעייני מאשר לספר סיפורים על זה שאתה רומנטיקן ולהיות ההפך. השיר הזה לא יוצא לי מהראש שבוע שלם והקליפ הזה מטריף אותי (ואלכס טרנר הוא מלך ורק בן 27). 

Step של Vampire Weekend נגלה אליי רק בימים האחרונים. מיד שמעתי אותו 5 פעמים ברצף. כמו שמהר עלתה ההתלהבות, כך היא גם ירדה. שיר מעולה בעייני, רק שהוא נמאס עליי מאוד מהר.

שבוע הבא אני הולכת להופעה של J.views, איזה כיף לי.
בכלל אוגוסט הוא חודש ברוך בהופעות מעולות. אני מכינה את עצמי לאירוע, בינתיים שמעתי את השיר הזה בריפיט, שמזכיר לי את M83 בהרבה מאוד בחינות. הקליפ מהפנט. נא להגביר.

 

וגם את זה.

גילוי השבוע: Ivan & Aloysha באים מסיאטל (!) ואם מדברים על אינדי שמינדי, זה הדבר. מסוג הלהקות שמתפרצות בקצב מטורף. תזכרוו מה אני אומרת, חצי שנה והם בטופ. 

שמרתי את הכי טוב לסוף. החדש של The Naked And Famous השאיר אותי פעורת פה. אני כבר הרבה מאוד זמן אוהבת אותם, ותמיד הם באים לי טוב באוזן, אבל זה כבר עבר את הגבול. אם תשאלו אותי איזה סוג מוזיקה אני אוהבת, אז זאת, זאת בדיוק תהיה התשובה - השיר הזה. לא יעזור, אני בחורה של אינדי ולא משנה מה אעשה, זה מה שאני אוהבת. הכינו את השטח לשמוע את אחד השירים הטובים ביותר שלהם:

Shira.T