השירים שעשו לי את השבוע

אתמול הייתה לי שיחה עם חברה טובה שלי. היא הסתכלה עליי ואמרה לי שהעיניים שלי בוהקות ושאני נראית קורנת ומיד שאלה "את זוכרת באיזה מקום היית בשנה שעברה?", חייכתי בגאווה והיא המשיכה - "שנה שעברה נתת לחיים לנהל אותך, השנה את מנהלת לעצמך את החיים. את הרבה יותר ממוקדת ולא מתפשרת על הדברים שאת עושה ובגלל זה באים לכיוונך דברים שנכונים לך. את לא מתעסקת בקקה". וזה באמת כך. ההחלטה לעשות רק מה שנכון לי הגיעה בדיוק בשנה שעברה, כאשר פיטרו אותי ממקום עבודה משמים שסבלתי בו נורא. נשבעתי בחיי שאני לעולם לא אעשה משהו שאני לא רוצה לעשות. שאני יותר לא מתעסקת בדברים שלא מעניינים אותי. בעבודות משעממות שרק מביאות לי משכורת ונותנות לי "מסגרת" לחיים. מהרגע שהחלטתי את זה החיים שלי השתנו. כל מה שהיה צריך זה רק להתמקד. לפעמים אני מצטערת שזה הגיע רק בגיל 29 ולא בגיל 25, אבל אני יודעת שעדיף מאוחר מכלום. זה לא קל ופעמים אף קשה ומתסכל, אבל זה פי אלף יותר מספק מכל עבודה אחרת שהייתה לי אי פעם.

דברים שלמדתי השבוע:
1. I'm Daddy's girl
2. Do the things u love, love the things u do
3. הכי קשה לסלוח לעצמך
4. צריך תמיד להיות נחמד, אתה אף פעם לא יודע מי עומד מולך
5. כדי להתעורר צריך סטירות
6. כשהחדר מסודר, החיים מסודרים 
7. לא תמיד אפשר להגיד את האמת 
8. גם במיינסטרים צריך לדעת מה לבחור

האלבום החדש של Arctic Monkeys בחוץ. איזה טירוף יש על האלבום הזה, כמה בלגאן הם עשו, כמה רעש. אין מקום שלא דיברו עליו. אני לא יכולה להשוות את האלבום הזה לשום אלבום אחר שלהם כי אני מודה, רק השנה התחלתי לשמוע אותם. אך אם זאת אני חייבת לומר שהאלבום הזה יותר ממצוין. הוא פוגע בול. אתמול אמרתי לחבר שאני חייבת להירגע קצת עם הריפיטים כדי שלא יימאס לי. הוא הסכים ואמר שהאלבום הזה יתאים גם לחורף. מוזר לחשוב על האלבום הזה בחורף, הוא פסקול הקיץ שלי. פסקול הלילות החמים, הימים המיוזעים, האנשים החדשים שהכרתי. הוא פסקול קיץ 2013 שלי. מעניין מה יביא איתו החורף. 

לפני שנה בדיוק לקחתי חודש פאוזה מהחיים וטסתי לטייל בפריז. כל בוקר קמתי ועשיתי כאוות נפשי. הכרתי אנשים מעניינים, ביקרתי במוזיאונים מרתקים, אכלתי קוראסונים, גבינות ומקרונים ובעיקר ביליתי. אני זוכרת שמכל הנסיעה שלי חזרתי עם מסקנה אחת גדולה, שאפשר אחרת. לשאלות כמו "מה אתה עושה עם החיים שלך?" או "מתי כבר תמצאי בן זוג?" אין מקום שם. את הרגשת האני-חייבת-להיות-הכי-הכי ולעבוד בעבודה-הכי-הכי אין מקום שם. אני זוכרת איך התקשתי להאמין ולהבין איך בעלי העסקים סוגרים את עסקיהם לחודש בתקופת ה- Vacances כדי ללכת לבלות. איך ישיבה ליד נהר הסיין עם בקבוק יין הוא בילוי מועדף על הצרפתים ואיך לאף אחד לא אכפת יותר מידיי מהו עיסוקך. אני זוכרת את עצמי שואלת את עצמי האם אני עושה את הדברים שאני עושה בגלל שאני רוצה או בגלל ה"קולות" שמובילים אותי לשם. והנה אחרי שנה אני עדיין חושבת על זה. ואני מתגעגעת לפריז.

מאז שהתחלתי לשים מוזיקה ב- Foster, או אם תרצו - לדג'ה, הכרתי הרבה מוזיקה חדשה. אחד האהובים והמושמעים שם הוא Alt-J. אז נכון שהכרתי אותם קודם, אבל אין ספק שהמקום רק חיזק לי את האהבה הגדולה שיש לי אלייהם.

ואם כבר מוזיקה שהכרתי בתקופה האחרונה, Chet Faker הוא חלק בלתי נפרד. את השיר הזה כדאי לשמוע בשעת לילה מאוחרת ובמצב רוח סקסי. הנאה מובטחת. 

שנה טובה,

Shira.T