מרץ מתקרב, זה אומר הרבה דברים. כולם טובים, חיוביים ומשמחים (הכל בראש).
כמו למשל יום הולדתי המתקרבת, החופשה השנתית לארה"ב, חגיגות שנה לעצמאות עסקית.
בשנה שעברה בזמן הזה הכרתי לראשונה את Garden City Movment, את MØ, את The War On Drugs (עוד לפני שהשתגעתי עליהם) והסינגל הראשון - OTM - של הקולקטיב מתוך האלבום החדש
בדיוק יצא. השנה כל אלה עדיין בפלייליסט שלי, יחד עם עוד טובים ויפים שנוספו בדרך.
\
נמשיך באחד השירים היפים והעצובים שנתקלתי בהם לאחרונה. נדמה לי שגם את זה שמעתי באיזושהיא סדרה, או בעצם ברדיו. לא באמת משנה. שיר דיי מדהים שקורה לכולם להיות אף אחד.
מה שמוביל אותי לדבר הכי הכי יפה ששמעתי בשבוע האחרון. הרבה שואלים אותי איך אני מגיעה למוזיקה. לשיר הזה למשל הגעתי דרך דברים שיוטיוב הציע, שווה להקשיב למה שהוא מציע. הוא יודע.
מסתבר שהשיר הזה קיים לא חודש ולא חודשיים, איכשהוא הוא חמק לי מבין האצבעות. חמק.
כל האלבום מדהים, אבל ללא ספק זה השיר היפה ביותר. גם הקליפ.
גם את השיר הזה שמעתי ברדיו, כשהחלפתי בין הערוצים. מאותם שירים שתופסים ולא עוזבים
כל כך מהר = דביקים.
מדהים כמה השירים שלהם דומים, לקח לי דקה שלמה להבין שלא מדובר באותו שיר.
בשבוע שעבר חיפשתי שירים עם המילה אהבה (אל תשאלו למה), מצאתי שיר מקסים שמיכה שטרית כתב. וואלה, הוציא לי את המילים מהלב. "עצם המחשבה שאהבה יכולה למות מאכזבת כל כך". הרבה זמן שחיפשתי את המילים להרגשת האכזבה מאהבה, והנה, מצאתי! אבל האמת שכל פעם האהבה נהיית טובה יותר מהפעם הקודמת. מה שנראה לך שאהבת פעם, היום אתה לא יכול כבר להבין - את מה אהבת?
Shira.T
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה