ספטמבר הטוב.

ספטמבר כבר פה ורוחות של התחלה חדשה נושבות בעורקי. כמה כיף זה התחלות חדשות. העניין הוא שהתחלות חדשות הן משהו שצריך כל הזמן ליצור. התחלה חדשה מרגשת אותי, יש הזדמנות לחשוב על מטרות חדשות, לכתוב אותן, לחשוב מה עשה לי טוב יותר השנה ומה עשה לי טוב פחות.
 גם בחיי היומיום צריך לצאת מהשגרה, לעשות משהו לא קונבנציונלי פעם בכמה זמן, ליזום דברים שנורא רוצים לעשות אבל אין זמן אליהם. ממש כמו ביחסים, גם חיי השגרה צריכים שבירת שיגרה. הכי קל לנחות לתוך השגרה, להתלונן, להתעייף ולתת לחיים להמשיך, אבל זה האובייס. אני אומרת, בוא נעשה ההפך. 

את הדבר הזה שמעתי בשבוע שעבר. מקסים.

יש חדש, קולע ופוגע לאהובים עליי Garden City Movment. איך עדיין לא הלכתי לרואת אותם אני לא יודעת.

את החדש של Alt-J כבר שמעתם? אל תשאלו אותי עדיין מה חשבתי עליו.טרם גובשה דעה.

אז גבע אלון הוציא שיר בעברית וכולם נורא מתלהבים. לא נעים לי להגיד אבל אני לא. בעיניי הוא צריך להישאר באנגלית ולא לסטות בדרך. אולי אני צריכה להתרגל, אבל כרגע השיר ממש לא עושה לי את זה.

אפרת לוטנברג, הבחורה המיוחדת ביקום, סוף סוף משיקה את האלבום "המכבסה של אצ'ה". אני כבר שנתיים עוקבת אחריה ומרגש נורא פתאום לשמוע אותה ברדיו.

את FKA twigs הכרתי השנה. היא מהפנטת. לא (רק) בגלל שהיא יפה נורא, היא פשוט מיוחדת.

מסיימת בחדש ששחרר ניק קייב ממש לפני 3 ימים. קודר, אפרורי וטוב. מזכיר לי שהקיץ הולך ומתרחק והסתיו מגיע לעשות לי נעים. אוי, אני כל כך מוכנה לזה.


  

Shira.T

השירים שעשו לי את השבוע

ממש כמו כל אדם, אני מידיי יום מכירה אנשים מכל מיניי מקומות שאני נמצאת בהם. אנשים זה קטע. או שהם לא אומרים כלום, או שהם אומרים יותר מידיי. אלה שאומרים יותר מידיי, איתם יש לי בעיה. אלה שזורקים דברים גדולים מידיי ומהר מידיי. הריי שאי אפשר ברגע אחד לומר דברים גדולים כל כך, זה לא הגיוני. מילים הם רק מילים, ואני לא פעם אמרתי שמעשים הם אלה שנחשבים. מילים נאמרות מהר מידיי. נזרקות לאוויר כאילו כלום. צריך לחשוב לפני שאומרים.

דברים שלמדתי השבוע:
1. אין מקום כמו הבית
2. צריך לחשוב לפני שאומרים
3. שום דבר לא ברור מאליו
4. חודש ההופעות בשיאו
5. מילים הם רק מילים 
6. כל פעם הדרך מתקצרת
7. צריך לעשות מה שרוצים לעשות
8. צריך להיות מי שרוצים להיות



הופה איזה כיף! חדש ל- Kings Of Leon. הם תמיד באים לי טוב החבורה הזאת. תמיד כיף לי לשמוע אותם. אבל אני לא משוגעת עליהם. הם מבחינתי להקה פרווה, הם לא מרטיטים לי את הלב ואני לא נטרפת על שום שיר שלהם. 



אם כבר מדברים על טירוף ושירים שמרטיטים לי את הלב, מי אם לא Arctic Monkeys שיגרמו לי להרגיש כאילו בא לי להתפוצץ. שיר חדש, קליפ חדש. אותו טירוף שוב, מהתחלה. לופ, ריפיט, ריפיט, ריפיט. תיהנו.

 

לרוב כשאנשים שומעים שאני אוהבת את הבנות HAIM הם מגלגלים עיניים. ואני שואלת, למה? הן מוכשרות ויש להן שירים שעושים לי כיף. כשבא לי משהו לא מחייב ולהתחבר לשורשים האמריקאים שלי, אני שמה פליי ונהנת.

 

Placebo הוציאו קליפ חדש לשיר Too Many Friends מתוך האלבום שיצא בספטמבר. שיר מצוין וקליפ מדהים שצריך לראות כמה פעמים כדי להבין. יש אפילו חידה בסוף! תראו לבד.



אוגוסט הגדול וחודש ההופעות ממשיך! Regina Spector שוברת הלבבות, זו שהזכירה לי לא פעם כמה מוזיקה היא דבר מדהים, היא, בכבודה ובעצמה תופיעה בקיסריה בסוף השבוע הבא. אין מושלם מזה. מחכה בכליון עיניים. 

אפרת לוטנברג, אחת היוצרות המרגשות שאני מכירה, תופיע ביום שני הזה בלבונטין. כתבתי עלייה כאן והכל אמת לאמיתה. תבואו ותראו שגם אתם תרגישו כך בדיוק. קליק לאיוונט. 

Shira.T

שלישי פעמיים כי טוב עם >>> אפרת לוטנברג

שמעו, לא קורה הרבה שאני כותבת על אמן יותר מפעם, פעמיים. כשזה קורה זה ברור שאני ממש ממש אוהבת אותו.
לפני כמה זמן הוזמנתי לסקר הופעה דרך חבית הדגים, לבחורה קראו אפרת לוטנברג, ולי זה לא אמר כלום. שמעתי כמה שירים, היא סקרנה אותי והחלטתי ללכת.


גררתי חברה עם ראש פתוח, ויחד הלכנו לקפה ביאליק. הזמנו בירה, פיטפטנו, ואז היא עלתה על הבמה, בלונדינית יפייפיה, עם עוד שתי בלונדיניות, יפיפיות גם כן. היא פתחה את הפה ושרה, מאותו הרגע אני הייתי מהופנטת. היא "הרגה אותי ברכות" עם המילים שלה. הסתכלתי על חברה שלי וראיתי שזולגות לה דמעות. "איך לא הכרנו אותה לפני?" שאלנו, לא יודעת. אבל איזה מזל שהכרנו.


את השיר "ברגעים כאלה", אני שומעת ברגעים שרע לי, שאני מרגישה שאני מתגעגעת, שחסר לי, שמגעיל לי. ברגעים כאלה אני נזכרת בשיר הזה ובמילים החזקות האלה ובדרך כלל אני אשים אותו בפייסבוק, או סתם אכתוב את המילים לעצמי. זה משחרר.

"ברגעים כאלה אני נזכרת בבקרים בהם הסתכלת עליי, איך שאת יפה כשאת מתעוררת

החברים אומרים לי שאני תותח

תגידי, מה עשיתי טוב בחיים שזכיתי בך?

נשאר לי רק להתמודד עם זכרונות שמציפים

הגברים שפגשתי הם על הפנים

משחזרת את הנפילות שלך על הריצפה

ידעת להצחיק אותי וכך נראית לה אהבה

מחכה לאחד כמוך, וכולי בציפיות

נתחיל בזה שיאהב לישון כפיות"

השיר השני הוא שיר גאוני. באמת. זה כל מה שאנחנו "אמורות" לעשות, להגיד, להתנהג. אבל זה לא באמת קורה. "אם אתה לא יודע מה אתה רוצה מהקשר. אם אתה לא יודע אם אתה שם במאה אחוז. אני לא רוצה שתתפשר, לא אני לא רוצה שתתקשר. עשה טובה אל תתקשר. דונט קול מי. דונוט קול מי".

למרות שכבר הייתי בהופעה שלה זה לא הספיק לי, אני הולכת שוב.
זו הופעה שאני ממליצה עליה במאה אחוז ובלב שלם. אני לא יודעת מה לגביי הגברים, אבל אני יכולה לומר, שכאישה, מאוד התחברתי למילים ולשירים קורעי הלב. 

קליק לאיוונט // קליק לביקורת 

שלישי שמח, כבר פחות חם!

Shira.T  

השירים שעשו לי את השבוע| רק ישראלי

ככל שעובר הזמן אני קולטת כמה מוזיקה ישראלית טובה יש. לא סתם כזו מוזיקה. מוזיקה עם כוונה, עם מילים, עם לחן. מוזיקה כזו שיכולה לחצות אוקיינוסים.
ככל שהזמן עובר אני קולטת כמה אנשים מוכשרים יש כאן, כאלה שלא מוותרים על האמנות שלהם. כאלה שבכל הכוח עושים את מה שהם אוהבים. כאלה אנשים אני מוקירה. כאלה אנשים אני מעודדת. לכאלה אנשים אני מקשיבה. 



דברים שלמדתי השבוע:
1. אני לא רוצה להתחתן ברבנות
2. הוד השרון משעממת
3. סקסי זה מבפנים
4. גברים הם Overated 
5. לפעמים צריך לדעת לוותר על דברים שגדולים עלינו
6. גברים חושבים שנשים הן הדפוקות, איך זה ייתכן?
7. אנחנו אדירות, הם אידיוטים




השבוע הייתי בהופעה של אפרת לוטנברג. לא הכרתי אותה לפני, הקשבתי לשיר שלה "דונט קול מי" והבנתי שאני צריכה ללכת לשמוע עוד. הגעתי לקפה ביאליק בלי שום ציפייה, ברגע שפתחה את הפה הרגשתי שהיא עברה את אותם הדברים שאני עברתי, ועוברת, כל יום. הרגשתי שאני מזדהה עם כל מילה. על ההופעה כתבתי כאן. 
המשפט שתפס אותי:

"נשאר לי רק להתמודד

עם זיכרונות שמציפים 

הגברים שפגשתי הם על הפנים

משחזרת את הנפילות שלך על הרצפה

ידעת להצחיק אותי

וכך נראית לה אהבה

מחכה לאחד כמוך וכולי בציפיות

נתחיל בזה שיאהב לישון כפיות"

אתמול הייתי בהופעה מיוחדת, תחת עץ תות, במושב טל שחר. תמר אייזנמן אירחה את רונן גרין, וביחד יצרו הופעה נעימה, כייפית ומשפחתית. את רונן גרין לא הכרתי לפני וחייבת לומר שהפתיעה אותי מאוד. על הופעתם הבאה ביחד אכתוב כאן. 
תמר אייזנמן גיטריסטית מצונית והתחלת השיר "Hit Me" ממש מזכירה לי את PJ Harvy. 
המשפט שתפס אותי:

"I know that you know that I'm carying the both of us 

while leaning on your back confronting all we never had" 

בסוף החודש אני הולכת להופעת השקה של האלבום החדש של נינט. ההופעה תהיה בבארבי ב- 26 ואני מצפה להופעה מצוינת. קראתי המון ביקורות על האלבום שלה, חלקן טובות, חלקן פחות, אבל אין דבר יותר טוב מלראות ולשמוע לבד. זה מה שאעשה. בינתיים נהניתי מהסינגל הראשון וגם מהשני. מעניין לשמוע מה מצפה לנו עוד.

מאז שהכרתי את סאן טיילור אני לא יכולה להפסיק לשמוע אותו. הוא כל כך נעים וזורם כמעט עם כל רגע בחיים.
האוזן שלי רוצה רק עוד ועוד ממנו. הקול שיוצא ממנו מרגיע אותי.

את המקום לשיר האחרון בפוסט השארתי לעמית ארז עם הEP החדש והיפה שלו. שיר שמאוד לא אופייני לעמית. מאוד קצבי ושמח, למרות שהמילים לא. וזה כן אופייני לו. שיר יפייפה עם קצב מיוחד ומילים שבקלות אפשר להזדהות איתן. 
המשפט שתפס אותי:

"I see you slipping away 

I hold you anyway 

I know it's not about us today" 

שבוע מוצלח!

Shira.T