פסקול של תקופה // קיץ 2014

יש ימים טובים יותר ויש ימים טובים פחות. ואז יש את יום ראשון. יום ראשון תמיד מגעיל. תמיד עמוס, תמיד מבאס ותמיד מעייף. הסוף שבוע לא מספיק לכלום, הוא מתחיל וברגע נגמר. 
את השבוע הזה אני מתחילה בתל אביב ומסיימת בברלין. מעניין מה יהיה הפסקול שילווה אותי שם, מעניין איזה שירים אני אשמע ברקע, שאחרי כמו חודשים יזכירו לי את הביקור שם. פסקול של תקופה הוא עניין רציני. בעיניי אין דבר חזק יותר שנחרט לך כמו שיר. לא טעם, לא ריח. לא מילה. רק שיר. המלצות למקומות מעניינים, הופעות, גלריות, מוזיאונים ועוד יתקבלו בברכה. 

Bon Iver תמיד מביא איתו סוג של יגון, עצב, ביאוס. אבל בון איבר, הוא מביא איתו גם שקט. השיר החדש שלו נשמע בדיוק כמו השיר הקודם שלו, וקודם אליו. זה לא סותר את העובדה שהוא פשוט טוב.

בשבוע שעבר הייתי בהופעה של כנסיית השכל. ממש במקרה, ספונטניות. שוב הגעתי בלי ציפיות, ומסתבר שזה באמת המתכון המנצח (למרות שעם הפיקסיס זה לא עבד). גילוי נאות - זוהי הפעם הראשונה שאני צופה בכנסייה. כל כך נהנתי. אין יותר כיף מלהתרפק על שירי העבר המתוקים כמו "היינו עושים אהבה" ו"למיה יש אקדח", לרקוד ולהיזכר כשהיית שר את זה בחדר, בן 16, ומדמיין את החיים שלך בגיל 30.

אני בן אדם נוסטלגי. אני אוהבת לחשוב על כמה עברתי, אוהבת לחזור אחורה בזמן, אוהבת להסתכל על מה היה ומה עכשיו. יוצא לי הרבה לחשוב על קיץ של שנה שעברה. הכל היה נראה אחרת. לחשוב שפסקול הקיץ היה ארטיק מונקיז ולחשוב על החוויות שהיו לי מאותו הקיץ, וכמה שהוא שונה מהקיץ הזה. אופי אחר יש לקיץ הזה. סביבה אחרת, מקומות שונים, עיסוקים אחרים, אנשים חדשים.
"The Times They Are A Changin"

את השיר החדש של Alt-J אני טוחנת בלי הרף. אני אוהבת להרגיש כל חלק של השיר, עד שהוא כבר לחלוטין מובן לי. עד שהוא צובע את התקופה, וכל פעם אחרי שאשמע אותו שוב, אזכר באותה התקופה. 

אם כבר אנחנו מתעסקים בפסקול קיץ 2014, האלבום החדש והמושלם של Beck נכנס חזק לקטגוריה. אני לגמרי יכולה לדמיין את עצמי שנה הבאה שומעת את האלבום ונזכרת בקיץ הזה. יש באלבום משהו שעשוי בצורה כל כך נעימה שהוא מתאים לכל מקום כמעט. מומלץ - במשרד, בעיקר כשעצבניים, או בים, כשהשמש מלטפת והרוח נעימה והבירה הצוננת נכנסת למערכת.

כל כמה זמן אני אוהבת לשמוע את הקאבר היפה הזה של Sun Tailor לשיר של בוב דילן - You're gonna make me lonesome when you go. הוא מעביר את השיר בצורה כל כך עדינה ומרגשת, שאי אפשר שלא להרגיש משהו. אי אפשר שלא ילחץ על נקודה. מרגש כל פעם מחדש. 

פתאום אתמול, כשהסתכלתי על התאריך, קלטתי ששבוע הבא ניל יאנג מגיע אלינו. ההתרגשות בשיאה, סוף סוף הופעה שאני מגיעה אליה לא "במקרה" ולא "ברגע האחרון", הופעה שקניתי את הכרטיסים אליה כבר לפני כמה חודשים, ואני באה עם הרבה מאוד ציפיות. מקווה מאוד שהוא לא יבטל עקב הסערה בעמוד הפייסבוק שלו.
אם תשאלו אותי לאיזה שיר אני הכי מצפה, התשובה קלה - Harvest Moon - אחד השירים האהובים עליי בעולם. אחד השירים הרומנטיים והיפים. עדיין יפה כמו בפעם הראשונה.

אסיים בשיר השני שאני הכי אוהבת. Only Love Will Break Your Heart. 

נתראה בפארק, שבוע מעולה!

Shira.T

השירים שעשו לי את השבוע

השבוע ניסיתי להיזכר מתי כתבתי את הפוסט הראשון של "השירים שעשו לי את השבוע". גיללתי למטה, עד שהגעתי אליו. 
23 לספטמבר, 2011. עוד חודשיים סוגרת שנה. מתוך שנתיים בהם אני כותבת את הבלוג.
מי שמכיר אותי טוב, יודע, שאחת הבעיות הגדולות ביותר שלי היא התמדה. אז הנה הדבר הראשון בחיים שאני מתמידה בו, הבלוג שלי, ויותר מזה, הפוסט השבועי של "השירים שעשו לי את השבוע" שברגע שהתחלתי אותו, הבטחתי לעצמי שכל שבת יהיה, לא משנה איפה אני ומה אני עושה. וכך היה.
קיץ. חורף סתיו. אביב. מיאמי. ניו יורק. תל אביב. הוד השרון. 


עוד מעט סוגרת שנה. זה מרגש. 


דברים שלמדתי השבוע:
1. זה שכולם עושים את זה לא אומר שזה נכון
2. הליכת בוקר על הים + התכנית "רוקר טוב" באזניות = שלמות!
3. אני לא יכולה לשלוט על עצבים של אחרים
4. הדרך לפסגה עמוסה בעבודות מזדמנות
5. איליי הוא הצלחה סנסציונית ברשת
6. אהבה זה כואב
7. הכל היה קל יותר אם הייתי מעוניינת במין הנשי
8. אני לא עוקבת אחריך, זה היקום


קודם כל, לפני הכל, ומרגש ביותר: THE XX הוציאו סינגל חדש ויפה שכבר הצלחתי לשמוע כבר 15 פעם. השיר הזה מתאים למצבים אינטיימים במיוחד. ממליצה לשמוע אותו באוזניות, או כשאתם על המיטה, לבד, ביחד. בוהים אחד בשני. בוהים בעצמכם. 

Sunrise הוא שיר הנושא מתוך אלבומו החדש של עמית פרידמן. כאן הוא משתף פעולה עם תמר אייזנמן שאני כל כך אוהבת. השיר נעים נעים ורך,כזה שזורם איתך, לכל מקום.
הקליפ מתוק. לראות את הבגדים החמים שהם לובשים ולמות מגעגועים לחורף.
המשפט שתפס אותי:

"Baby why? I know your mine

I keep pushing you aside"

The Raw Men Empire הוא שמם והם עושים אינדי רוק/ פולק מצוין.
שמעתי עליהם רבות בשבועיים האחרונים, ועד שלא האזנתי להם כשהתארחו השבוע ברדיו, לא יצא לי לשמוע אותם. הם כייפים ונעימים, ואני לא מצליחה להבין את מי הם מזכירים לי.
אה, ואם היה לכם ספק, הם כמובן, ישראלים.

קליק לעמוד הפייסבוק // קליק לבנדקאמפ

זה יפה. זה יפה וזה גורם לי להתגעגע ולרצות עוד. חייבת להיות אהבה גדולה יותר. 
המשפט שתפס אותי:

"Let me feel that love come over me
Let me feel how strong it could be
Bring me a higher love
Where's that higher love I keep thinking of?"

ולסיום.

יש לא מעט אנשים שכמהים לעשות שינוי בחיים שלהם. מי כמוני יודעת, שלפעמים לוקח קצת זמן, אומץ והתנסויות שונות כדי להבין ולדעת מה אתה באמת רוצה מעצמך ומהחיים שלך. אני רק יכולה לספר שכש"נופל האסימון" יש תחושה של הקלה מחד, אך גם חשש ופחד מהדרך החדשה שהחלטת שאתה בוחר, מאידך.
תמיד ידעתי שמוסיקה היא חלק חשוב מהחיים שלי, אבל רק לא מזמן הפנמתי שזה גם ה-דבר שבו אני רוצה לעסוק. אחרי שאתה נכנס לשגרה של הרגלים שלא אחת מסיתה אותה מהכיוון והמטרה אליה אתה מכוון. לא תמיד אתה יודע לעצור רגע ולשנות כיוון. זה בעצם המצב הזה שאתה מתמיד באותה שגרה עגמומית וזחוחה שמנהלת את החיים שלך. והיא זו שבעצם עוצרת אותך ומקבעת את התפיסה שלך לגבי החיים.
לאחרונה, ייצא לי להיות בהרצאה על פיתוח אישי ועסקי שמעבירה בחורה מעוררת השראה בשם הילה סידי. הילה עשתה שינוי קצת יותר קיצוני בחיים שנבע מתאונות דרכים שעברה. היא החליטה לעשות שינוי בצורה שהיא חייה את חייה רווי הלחץ והמרדף ולהנחיל את השינוי לאחרים.
הסלוגן שלה הוא "הכל ניתן לשינוי – Simple As That"" ואני מאוד מאמינה בו. כמה שזה נראה קשה, לפעמים השינוי מתחיל מיציאה מהקבעונות המחשבתית שלנו. 

זה מתחבר לי גם ללא מעט סיפורים על מוסיקאים שלא האמינו בעצמם ורק כשעשו שינוי מחשבתי הם פרצו. אחד מהם, הוא אהוד בנאי, שמגיל עשר למד לנגן בצ'לו והאזין לאלביס פרסלי, כתב שירה וסיפורים אבל ממש לא ראה את עצמו כמוסיקאי. כל הנושא של מוסיקה נראה לו אדיר אבל הוא לא ממש האמין שיצליח לעשות זאת אי פעם בעצמו. השינוי דווקא הגיע בזכות המשפחה שלו! ב-1985 השיר שכתב "רכבת לילה לפריז" פרץ (ועמו משינה). הוא כבר ויתר באותו זמן על החלום של קריירה כזמר והמשיך לנגן לבד בביתו. אבל תופתעו לדעת שאז, בת זוגתו אודליה ואבא שלו יעקב הפתיעו אותו וסידרו לו להקליט שיר נוסף.
וזה רק סיפור אחד מני רבים.

ההרצאה של הילה באיזשהו מקום נפחה בי אופטימיות ותחושה טובה שבאמת הכל אפשרי. והדרך שלה מעוררת השראה. לכל מי שזקוק לשינוי אישי או עסקי, הילה גם עורכת סדנאות ותכניות לייעוץ ופיתוח עליהן תוכלו לקרוא כאן. הנושאים שהיא עוסקת בתוכניות הם בחינת 'אזורי הנוחות' של העסק ושלנו, "פחד מכשיל" לעומת "פחד מציל", איך עובד המוח? מה משפיע עלינו  ומניע אותנו לפעולה? איך אפשר לפרש נכון קונפליקטים שאנו מתחבטים בהם ועוד. מעניין. קליק לאתר של הילה// קליק לספר 


אני מסיימת עם שיר שתמיד מעורר בי השראה. בון איבר. כל שיר שלו מעורר בי רגש גדול. אי אפשר להישאר אדיש אליו. גאון.

שבת מלאה השראה.

Shira.T

השירים שעשו לי את השבוע

שבוע שהתחיל בכזו אופטימיות חייב להיגמר בפחות.
דברים שלמדתי השבוע:
1. ארבע וחצי שנים בתל אביב יכולים להשכיח ממך איך גברים אמורים להתנהג 
2. שונאת אגואיסטים. כבר אמרתי?
3. לפעמים צריך להתרחק כדי לראות את התמונה הגדולה
4. אף אחד לא יעשה בשבילך מה שאתה צריך לעשות
5. שונאת להיות בחברת זוגות!
6. אין על אבא שלי 


שבוע קצת מוזר.
ברובו הוא היה דיי מבאס. קיבלתי טעימה קצרה של כייף שנגמר מהר מידיי, ולפעמים זה יותר גרוע.
עם השיר הזה התחלתי את השבוע. ואיזה כייף להתחיל שבוע עם שיר כזה נעים. 
Bombay Bicycle Club (בהמלצתו של אחי כמובן) הם להקה מצוינת שעושה מוזיקה מגניבה וכייפית.


המשפט שתפס אותי:

"we both know we could be someone better"

   

פעם קנו לי את הדיסק של ג'וני מיטשל. נורא אהבתי אותו.
הקשבתי לדיסק ימים ולילות, שיננתי את המילים, והתחברתי לשירים כאילו נכתבו עליי.
השיר River הוא אחד השירים האהובים העליי של מיטשל, אם לא האהוב ביותר.
שוב, שיר חורף אולטימטיבי, עצוב ונעים. כי לפעמים גם אני רוצה נהר לשוט בו.


המשפט שתפס אותי:

I'm so hard to handle"

I'm selfish and I'm sad

Now I've gone and lost the best baby

That I ever had

"Oh I wish I had a river

ואם כבר ג'וני מיטשל, השבוע שמעתי המון את השיר "A Case Of You", אבל בגרסא של ג'יימס בלייק. 
בפעם הראשונה ששמעתי אותו ממש התרגשתי. יש שירים שיכולים לקרוע לי את הלב. וזה אחד מהם.  מדהים כמה שהשיר הזה שונה כשבלייק שר אותו. 
"You're in my blood like holy wine", כי אהבה היא בתוך תוכנו, בדם, בנימים, בורידים, בגוף, בנשימה, בהכל. 


המשפט שתפס אותי:

"I remember that time you told me, you said,

"Love is touching souls"

Surely you touched mine

'Cause part of you pours out of me

In these lines from time to time"

השבוע נזכרתי בשיר King Of Pain בביצוע של אלניס מוריסט המלכה כשהדלקתי את הרדיו ושמעתי את המקורי של הפוליס. זה הזכיר לי כמה שאהבתי אותה פעם, את השיר הזה, ואת הדיסק האנפלגד המצוין שלה.




ברגעים שטוב לי אני לא יכולה לכתוב. ברגעים שלא טוב לי אני שומעת את בון אייבר. הוא עוזר לי להיכנס לעצבות כמו שצריך. אחרי כל האופטימיות של שבוע שעבר (שבאה מהר מידיי) צריך משהו שיאזן ויחזיר למציאות. מה חשבתי לעצמי באמת?

המשפט שתפס אותי: (המשפט שסוגר את השיר)

Your love will be"

"Safe with me

כבר המון זמן שאני שומעת על יותר ויותר אנשים שאוהבים את דודו טסה. הוא אף פעם לא ממש עשה לי את זה. אבל השבוע כשנתקלתי בשיר שלו ב-88FM הבנתי על מה כולם מדברים. 
מגיע לי יותר. איזה שיר. המנגינה העצובה, הקול המתחנן, והמילים, אוי המילים.
"אפשר לחיות חיים שלמים על יד?" מדוייק. השאלה היא, האם גם הדבר האמיתי בסופו של דבר הופך לעל יד? ומה זה בעצם הדבר האמיתי? וכמה זמן הוא מחזיק? אין תשובות.
מגיע לי יותר. זה נכון. אבל לפעמים, גם כשאני יודעת שמגיע לי יותר אני עדיין נשארת. אבל כן, מגיע לי יותר.


המשפט שתפס אותי: (כל השיר)

"תסתכלי לי בעיניים  אני צריך מבט ורוך  מגיע לי יותר  אפשר לחיות חיים שלמים על יד  אבל אני, מגיע לי יותר  תסתכלי לי בעיניים  אני צריך מגע, חום  מגיע לי יותר"

השיר הנטחן ביותר / הפתעת השבוע:

הפתעת השבוע. איזה מזל שיש את 88 ואפשר לשמוע ג'ם סשן עם האמן ולשמוע ולגלות את העולם שלו. 

כך הכרתי את עידן חביב. ולא, אני לא רואה הישרדות. 

בתוכנית (שהייתה ברביעי שעבר) סיפר חביב על השירים שלו, על עצמו, על ההשראה שלו ועוד.

הוא מסקרן אותי. 
שמעתי את השיר הזה כל כך הרבה, ועדיין לא נמאס לי ממנו. 
הקול שלו עדין, מתוק וכואב. הוא כותב את המילים, ומלחין את השירים בעצמו. כבוד.


המשפט שתפס אותי:

"שדה קוצים או שדה כותנה 

אני שוב אני, אני רק אני 

עומדת יחפה על אדמה חמה ומוכנה" 

שבת שלום,

Shira.T