אני שואלת אתכם, אוהבי הקיץ: מה טוב בקיץ? היתושים שעוקצים, הזיעה, הפשפשים, החתולים שמסתובבים ומביאים פרעושים? אה לא, זה בטח הים! החול שנדבק לכל מקום, המים של הים ששורפים בכל הגוף, החוף שמלא בכל מדינת ישראל או אולי זו השמש שקודחת, כן. זה כנראה זה.
דברים שלמדתי השבוע: 1. עדיף להגיד את האמת מאשר לשתוק 2. אני רוצה שאחי יחזור לארץ 3. אנחנו יודעים הכל, פשוט פוחדים להתמודד עם האמת 4. מגיע לי יותר 5. עוד מעט ריינס תתפרק 6. האינטואיציות שלי תמיד נכונות 7. הדבר היחיד שטוב בקיץ הוא שלא צריך דוד
בהתחלה ששמעתי את החדש של Passion Pit לא הייתי בטוחה שהתחברתי אליו כי הוא כל כך שונה ממה שהם עושים תמיד. עם הזמן שמעתי אותו עוד ועוד פעמים ועכשיו אני כבר ממש מכורה.
כן, זו לא תהיה הפעם הראשונה בה אני כותבת על דודו טסה. משערת שגם לא האחרונה. דודו טסה מוכשר, הוא מרגש וכנה, וזה נוגע בי בפנים. בדרך כלל יש לי בעיה "להאמין" לגברים ששרים על לב שבור, אבל לטסה אני מאמינה. מאוד. אז כן. לכולנו מגיע יותר. לכל אחד מאיתנו מגיע. יותר. אנחנו צריכים מבט ורוך, ומגיע לנו יותר. חייבים להאמין, אחרת ניפול.
הם שניים, הם אמריקאים, הם עושים אינדי פופ כבר מ- 2007 ויש להם שיר ממש חמוד.
ומה לגביי Florence & The Machine? כבר הרבה מידיי זמן שלא שיתפתי בשיר שלהם. תקופות. הייתה תקופה שלא עבר יום בלי לפחות חמישה שירים שלהם. היום זה קצת פחות. אז הנה עוד שיר מצוין שעדיין לא שמתי בבלוג, וקליפ מושקע. מושקע מאוד אפילו.
השיר האחרון יהיה של ניל יאנג. "Hey Hey My My" הוא אחד השירים שאני יותר אוהבת. אחד השירים שמרגשים אותי יותר. אחד השירים שמחזקים אותי, מעציבים אותי וכובשים אותי. שמעתי אותו כל השבוע, לרגע לא נמאס לי ממנו. ההפך, רק לשמוע עוד ועוד ולשקוע במנגינה ובמילים המרגשות. המשפט שתפס אותי:
כבר כמה ימים שאני מנסה לחשוב איך אני אתחיל את הפוסט הזה וכבר כמה ימים אני לא מצליחה. חשבתי להתחיל באכזה נוספת או מקרה מרגש שקרה, אבל לא הייתה לי המוזה וקצת נמאס לי להתבכיין. ואז, בדיוק בזמן הכי הזוי שהיה לי, נפל לי האסימון. כשחבר טוב אמר לי "את צריכה להיות יותר אופטימית" הבנתי שיש בעיה: הפכתי להיות צינית ממורמרת ופסימית. וזה הכי לא אני. ההחלטה שלי לשבוע שיבוא הוא להיות יותר אופטימית. ופחות צינית.
דברים שלמדתי השבוע: 1. אהבה זה לטוב ולרע (גם כשממש מעצבנים אותך) 2. אנשים שעוקצים מזינים את הכוח שלהם על חשבון אחרים 3. כשהבטן כואבת יש בלגאן 4. שבוע שלם בלי בועז כהן זה לא קל בכלל 5. מלכודת דבש זה מסוכן 6. לוחצים "לנה דל ריי" בגוגל ומקבלים אותי רביעית 7. כשזה מול העיניים שלך, אין לאן לברוח
יש לי רוטינה. אני קמה בשמונה, מדליקה את הרדיו על 88 ישר לתוכנית האהובה עליי "רוקר טוב" עם בועז כהן ומתחילה להתארגן. השבוע בועז כהן לא היה וזה שינה לי את כל הבקרים. מוזיקה אחרת פתאום השתלטה לי על הרדיו, שדרן לא מוכר וסיפורים אחרים. רק ביום חמישי הוא שב לאולפן וסוף סוף שמעתי את התוכנית המצוינת והממכרת ויכלתי לחזור לרוטינה. כייף.
השירים שעשו לי את השבוע:
השבוע הכרתי את בירדי. והיא מדהימה. אני נותנת ליוטיוב להחליט בשבילי, הוא כבר מכיר את הטעם שלי ומכיר לי להקות חדשות ושירים שמתאימים לי. "It takes an ocean not to break", זה בדיוק זה. צריך מלא כוח, מלא אנרגיה, מלא אופטימיות ורצון לא להישבר. המשפט שתפס אותי:
"It takes an ocean not to break"
השיר הזה של Florence & The Machine גרם לי קצת לחשוב. את השיר כיוויכול שרה מישהי חסרת איכפתיות, שמנצלת אנשים רק כשהיא רוצה. בפעם הראשונה כשקראתי את מילות השיר אמרתי לעצמי שזה מאותם האנשים האילו, שמהם אני סולדת, שמנצלים אנשים שאוהבים אותם ורוצים בקרבתם רק כי זה נוח להם באותו הרגע. ושאני ממש לא כזו. ואז עלתה בי השאלה - האם גם אני כזו באיזושהוא מקום? אולי כולנו קצת כאלה כשנוח לנו? אין לי תשובה, אבל זו שאלה מעניינת שצריך לענות עלייה.
המשפט שתפס אותי:
I know everybody lets you down"
I'll do the same
But know I'll always be around
"This can remain the same
דודו טסה מפתיע אותי בפעם השנייה. השיר "עם חלומות כאלה" נכנס עמוק לבפנים, כמו סכין. אם מצב הרוח שלכם לא בשמיים אז לא כדאי. אותי הוא מאוד מדכא. אמיתי ונוגע.
המשפט שתפס אותי:
"תנעלי את הדלת, שהאושר לא יברח"
כי זה כל כך נכון.
לפעמים, כשטוב לי, ברגעים האלה שממש ממש טוב לי, אני רוצה להקפיא את הזמן ולהשאיר את האושר הזה לעוד קצת זמן.
את הקאבר החדש והמצוין הזה שעושה איימי ווינהאוס הכרתי השבוע באחד התוכניות ב - 88 (לא אני מפרסמת אותם ולא עושה להם יח"צ). בעצם כשקוראים את המילים היום, כשאיימי כבר לא בחיים, זה נשמע קצת כמו סיכום חייה:
A Song For You
I've been so many places in my life and time
I've sung a lot of songs I've made some bad rhyme
I've acted out my love in stages
With ten thousand people watching
But we're alone now and I'm singing this song for you
I know your image of me is what I hope to be
I've treated you unkindly but darlin' can't you see
There's no one more important to me
Darlin' can't you please see through me
Cause we're alone now and I'm singing this song for you
You taught me precious secrets of the truth witholding nothing
You came out in front and I was hiding
But now I'm so much better and if my words don't come together
Listen to the melody cause my love is in there hiding
I love you in a place where there's no space or time
I love you for in my life you are a friend of mine
And when my life is over
Remember when we were together
We were alone and I was singing this song for you
You taught me precious secrets of the truth witholding nothing
You came out in front and I was hiding
But now I'm so much better and if my words don't come together
Listen to the melody cause my love is in there hiding
I love you in a place where there's no space or time
I love you for in my life you are a friend of mine
And when my life is over
Remember when we were together
We were alone and I was singing this song for you
We were alone and I was singing this song for you
עוד שיר חמוד שהכרתי השבוע. יותר נכון שסוף סוף "שיזמתי". (מלשון SHAZAM). זה שיר שאני מכירה כבר זמן מה, אבל עוד לא יצא לי לברר עליו. השבוע היה לי את הזמן. הוצאתי את האייפון, הדלקתי את השזאם, ואחרי עשר שניות בלבד גיליתי את שם השיר וצעקתי בקול רם "אין, אין על שזאם!".
אז כן, גם אני רואה אקס פאקטור. כמעט כל תוכנית שמשלבת מוזיקה אני רואה. יש שירים שמתאימים לכל זמן: קיץ, חורף, שמחה, עצבות והתאהבות. זה אחד מהם. רייצ'ל קראו (הבחורה מאקס פאקטור) ביצעה את אחד השירים הטובים של אטה ג'יימס ועשתה עבודה מצוינת. היא אמנם בת 13, אבל עשתה אותו כל כך מרגש ואמין שהייתי ממש צריכה לשפשף רגע את העיניים. השיר הזה נוגע אליי באופן מיוחד. כי גם אני, באותו הרגע ששמעתי, רציתי לא לראות, לא לדעת ולא לשמוע. לפעמים אני באמת מעדיפה להיות עיוורת.
המשפט שתפס אותי:
"baby, I'd rather, I'd rather be blind, boy Then to see you walk away, see you walk away from me, yeah baby, I'd rather be blind"
ואם עוד לא ראיתם, זה הביצוע של רייצ'ל קראו:
חדש גם לי: חשבתי עם איזה שיר לסיים. לבסוף בחרתי בשיר הזה של הסטרוקס. שיר מצוין שישר תפס אותי בגלל הקצב שלו. שוב, שיר שהכרתי ב - 88. אולי אני נשמעת נלהבת יתר על המידה, אבל מאז שעברתי לתחנה הזו, אני מגלה עולם חדש של מוזיקה ופליילסיט רחב ומגוון. מה גם שהם מתייחסים לשיר ולמילים שלו וכמה זה כייף פתאום לשמוע הסבר על השיר ואת נקודת המבט של השדרן ומה השיר עושה לו. הרי כל אחד מפרש את השיר אחרת, רק מי שכתב את השיר יודע בדיוק למה הוא התכוון.
בנימה יותר אופטימית, פחות צינית וממורמרת אני יוצאת לשבת שלי.
מאחלת לכם שבת מושלמת, שמשית (אני לא מאמינה שאני כותבת את זה), מלאה בכייף וזמן. המון זמן.
שבוע שהתחיל בכזו אופטימיות חייב להיגמר בפחות. דברים שלמדתי השבוע: 1. ארבע וחצי שנים בתל אביב יכולים להשכיח ממך איך גברים אמורים להתנהג 2. שונאת אגואיסטים. כבר אמרתי? 3. לפעמים צריך להתרחק כדי לראות את התמונה הגדולה 4. אף אחד לא יעשה בשבילך מה שאתה צריך לעשות 5. שונאת להיות בחברת זוגות! 6. אין על אבא שלי
שבוע קצת מוזר. ברובו הוא היה דיי מבאס. קיבלתי טעימה קצרה של כייף שנגמר מהר מידיי, ולפעמים זה יותר גרוע. עם השיר הזה התחלתי את השבוע. ואיזה כייף להתחיל שבוע עם שיר כזה נעים. Bombay Bicycle Club (בהמלצתו של אחי כמובן) הם להקה מצוינת שעושה מוזיקה מגניבה וכייפית.
המשפט שתפס אותי:
"we both know we could be someone better"
פעם קנו לי את הדיסק של ג'וני מיטשל. נורא אהבתי אותו. הקשבתי לדיסק ימים ולילות, שיננתי את המילים, והתחברתי לשירים כאילו נכתבו עליי. השיר River הוא אחד השירים האהובים העליי של מיטשל, אם לא האהוב ביותר. שוב, שיר חורף אולטימטיבי, עצוב ונעים. כי לפעמים גם אני רוצה נהר לשוט בו.
המשפט שתפס אותי:
I'm so hard to handle"
I'm selfish and I'm sad
Now I've gone and lost the best baby
That I ever had
"Oh I wish I had a river
ואם כבר ג'וני מיטשל, השבוע שמעתי המון את השיר "A Case Of You", אבל בגרסא של ג'יימס בלייק. בפעם הראשונה ששמעתי אותו ממש התרגשתי. יש שירים שיכולים לקרוע לי את הלב. וזה אחד מהם. מדהים כמה שהשיר הזה שונה כשבלייק שר אותו. "You're in my blood like holy wine", כי אהבה היא בתוך תוכנו, בדם, בנימים, בורידים, בגוף, בנשימה, בהכל.
המשפט שתפס אותי:
"I remember that time you told me, you said,
"Love is touching souls"
Surely you touched mine
'Cause part of you pours out of me
In these lines from time to time"
השבוע נזכרתי בשיר King Of Pain בביצוע של אלניס מוריסט המלכה כשהדלקתי את הרדיו ושמעתי את המקורי של הפוליס. זה הזכיר לי כמה שאהבתי אותה פעם, את השיר הזה, ואת הדיסק האנפלגד המצוין שלה.
ברגעים שטוב לי אני לא יכולה לכתוב. ברגעים שלא טוב לי אני שומעת את בון אייבר. הוא עוזר לי להיכנס לעצבות כמו שצריך. אחרי כל האופטימיות של שבוע שעבר (שבאה מהר מידיי) צריך משהו שיאזן ויחזיר למציאות. מה חשבתי לעצמי באמת? המשפט שתפס אותי: (המשפט שסוגר את השיר)
Your love will be"
"Safe with me
כבר המון זמן שאני שומעת על יותר ויותר אנשים שאוהבים את דודו טסה. הוא אף פעם לא ממש עשה לי את זה. אבל השבוע כשנתקלתי בשיר שלו ב-88FM הבנתי על מה כולם מדברים. מגיע לי יותר. איזה שיר. המנגינה העצובה, הקול המתחנן, והמילים, אוי המילים. "אפשר לחיות חיים שלמים על יד?" מדוייק. השאלה היא, האם גם הדבר האמיתי בסופו של דבר הופך לעל יד? ומה זה בעצם הדבר האמיתי? וכמה זמן הוא מחזיק? אין תשובות. מגיע לי יותר. זה נכון. אבל לפעמים, גם כשאני יודעת שמגיע לי יותר אני עדיין נשארת. אבל כן, מגיע לי יותר.
המשפט שתפס אותי: (כל השיר)
"תסתכלי לי בעיניים
אני צריך מבט ורוך
מגיע לי יותר
אפשר לחיות חיים שלמים על יד
אבל אני, מגיע לי יותר
תסתכלי לי בעיניים
אני צריך מגע, חום
מגיע לי יותר"
השיר הנטחן ביותר / הפתעת השבוע:
הפתעת השבוע. איזה מזל שיש את 88 ואפשר לשמוע ג'ם סשן עם האמן ולשמוע ולגלות את העולם שלו.
כך הכרתי את עידן חביב. ולא, אני לא רואה הישרדות.
בתוכנית (שהייתה ברביעי שעבר) סיפר חביב על השירים שלו, על עצמו, על ההשראה שלו ועוד.
הוא מסקרן אותי. שמעתי את השיר הזה כל כך הרבה, ועדיין לא נמאס לי ממנו. הקול שלו עדין, מתוק וכואב. הוא כותב את המילים, ומלחין את השירים בעצמו. כבוד.
