הופעות מומלצות לשבת הקרובה

הופעות וכמה שיותר. הופעות טובות וכמה שיותר. מוסיקה טובה וכמה שיותר. זה מה שאני רוצה.
איכשהו, הופעות תמיד מרימות לי את מצב הרוח. תמיד עושות לי טוב. המוסיקה החיה והאווירה שנוצרת מחלחלת אליי, פנימה, וגורמת לי להיי מטורף.
אני תמיד מתבאסת לשמוע על הופעות שפספסתי, אז היום אני מוודא ובודקת בכל מקום אפשרי כדי שאף פעם לא אפסיד.


אם עדיין לא הייתם בהופעה של עמית ארז זה בסדר, יש לכם עכשיו הזדמנות. 
על עמית ארז וה-Secret Sea כבר כתבתי כמה פעמים, וגם הייתי בכמה הופעות ולא מפסיקה ליהנות מהן. מסוג ההופעות שאתה יושב מהופנט לבמה ומנסה להבין כל מילה.
מאוד ממליצה לכם להכיר אמן אינדי אמיתי, עם כריזמה מטורפת, שכותב מלחין ומבצע שירים מקוריים. 


מוצ"ש הקרוב, 12.5, מועדון "האזור", 21:00, 50 ש"ח.
קליק להזמנת כרטיס, ויש אפילו טריילר קורע. ספרו לי איך היה.

ההופעה השנייה תתקיים ברוטשילד 12, כשקוב בכבודו ובעצמו יגיע לתת לנו קצת מהקסם שלו בהופעה חינמית וכייפית (כי תמיד כייף שם).
אחרי שהתאהבתי ב"רומא", "סימני תשוקה" ו"אל העולם", ואחרי שקניתי לי את האלבום המלא, עכשיו אני לא יכולה להפסיק לשמוע את "כמו בהתחלה".

בהופעת ההשקה לאלבום החדש "סימני תשוקה" הייתי ומאוד נהניתי מאמן שנון, מוכשר ומלא בחוש הומור.
קוב לא משאיר אתכם אדישים לרגע. מוצ"ש, 22:00, רוטשילד 12, חינם. קליק לאירוע.

יום חמישי שמח לאנשי המשרדים.

Shira.T

השירים שעשו לי את השבוע

שבוע ראשון של אבטלה התחיל בפחד גדול.
כל יום התעוררתי ושאלתי את עצמי, מה אעשה היום? פתאום יש כל כך הרבה זמן פנוי שזה כבר מלחיץ. 
זאת הייתה הרגשתי ביום הראשון והשני. ביום השלישי כבר התרגלתי לרעיון. כייף לא נורמלי.
שיהיה לי בהצלחה לחזור לעבוד.

דברים שלמדתי השבוע:
1. כמו שאמרתי שבוע שעבר, יש לי חברים מדהימים
2. הסרט "הקיץ של אביה" עשה טראומה לכולנו
3. אם היה אפשר למסגר את התקופה הזו, הייתי ממסגרת אותה עכשיו, במסגרת זהב יפה
4. לחופש אין מחיר
5. לפעמים קורים דברים מפתיעים
6. יותר מידיי אלכוהול זה לא בריא
7. הרבה אנשים אוהבים אותי, כך מסתבר 
8. פיתה עם חומוס ומלפפון חמוץ זה באמת הכי טעים 




השיר הראשון שאתחיל איתו הוא "בשניה אחת" של אביתר בנאי. מדהים.
כבר שבוע שלם שאני מתמוגגת לקולו של אביתר. 
האמת היא שהקול שלו עושה לי ממש עצוב. תמיד שאני שומעת אותו נהייה לי מבאס, אז לצערי אני מנסה כמה שפחות. את מתי נתנשק למשל, אני יכולה לשמוע בלי סוף. זה דווקא שיר שמצחיק אותי.


המשפט שתפס אותי:

"עוד לא נגמר 

תפסיקי להגיד שכן 

לא נגמר לא" 

איזבו הוציאו השבוע קליפ חדש לשיר המצוין שלהם "I Like It". 
תמיד כייף עם איזבו. נדמה שאין להם דאגות ושהכל אצלם תמיד פנאן.
מחכה בקוצר רוח להופעת האירוויזיון שלהם.

השיר הזה ממש תפס אותי בשניות הראושונות. שיזמתי, חיפשתי ביוטיוב ואז ראיתי את הקליפ ההזוי הזה.
אחלה שיר ואחלה וויב. 

הרבה זמן שלא כתבתי על קוב. הוא מזיז לי משהו בלב.
הקול העדין מתאים כמעט לכל שעות היום, וכך גם המנגינה כולה. כל פעם שאני שומעת אחד מהשירים שלו אני נדהמת מהכישרון.
שיר מרגש, כנה, שנון ויפייפה, שבימים אלה אני מאוד מתחברת למילים שלו.

סימני תשוקה

סימני תשוקה על הקירות

ער בימים ער בלילות

יושב הוזה ולא בטוח

מציאות וחלומות

אני מוותר על אפשרות של יחסים איתה

מוותר על האמת והשליטה

מוותר על אפשרות לבנות ביתה

חי עם השריטה

סימני תשובה על הסדינים

חם בלילות

חם בימים

ריחה נישא ברוח

דמויות אישה בעננים 

אני מוותר על אפשרות של יחסים איתה

מוותר על העלבון והתמיכה

מוותר על אפשרות לחלוק שנתה 

חי את השאריטה

סימני תשוקה על הידיים

אין דאגות

אין מלוכה

בפאתי ירולים

אתה תלוי והיא הלכה

מאחלת לכם שבוע מצוין מלא בהפתעות נעימות וחיוביות.

Shira.T

השירים שעשו לי את השבוע

השבוע התחיל בסימן בריאות. 
נרשמתי ליוגה, קניתי אוכל בריא, פירות יבשים בעדן טבע מרקט, בישלתי קינואה, שתיתי מים ומיץ תפוזים סחוט בלבד.
באחד הימים הגעתי לעבודה וראיתי את הסרטון "שיט שתל אביבים אומרים", ואז הגעתי למסקנה עמוקה וחצי מפתיעה - איזה תל אביבית נהייתי. 
יום אחרי זה הלכתי ליוגה וקלטתי שכולם פלצנים, כל העיר הזו פלוץ אחד גדול.
מצד אחד אני אוהבת את זה, מצד שני שונאת את זה, וכן, כבר כתבו את זה הרבה לפניי, אני יודעת. אבל זה כל כך נכון. 
תל אביב, חברתי הטובה שתמיד מוציאה אותי מהדיכאון, למרות הכל ,אני שלך, אני אוהבת אותך.

דברים שלמדתי השבוע:
1. אם נדלקתי עליו - כנראה שהוא הומו
2. מגע, לפעמים זה כל מה שצריך
3. כל העיר הזאת מלאה בפלצנים, איכס!
4. אהבה/זוגיות Overrated
5. לפעמים כל מה שצריך זה ארוחה מפנקת, כוס יין וחברה טובה
6. חודש הבא אני בניו יורק :)
7. אם אני אראה עוד סטטוס/כתבה על וולנטיינס דיי אני נשבעת, אני הורגת


אז נתחיל בשיר הנטחן ביותר של השבוע.
קוב (יעקב לשצ'ינסקי), מוציא שבוע הבא את אלבומו החדש - "סימני תשוקה".
את הגרסה המחודשת ל"שינוי מזג האוויר" שמעתי בוקר אחד, אפרורי. מדהים איך כל בן אדם שומע וקורא שיר אחד אחרת. יפה, יפה, יפה. אהבתי.


המשפט שתפס אותי:

"מה שאמרת ומה שלא, הביא אותי לחשוב, שהמילים שלנו נפגשות"

"עוד שיר שקט" הוא שיר מתוך האלבום "שלך" של תמי ענבר שיצא לפני שלוש שנים ומשום מה רק עכשיו אני שומעת אותו ברדיו.
האמת היא שזה לא השיר הטיפוסי שאני יאהב, ולא שיר שהייתי שמה בבלוג, אבל, אחרי ששמעתי אותו כמה פעמים ממש אהבתי אותו. 
זה שיר בוקר כזה, בדרך לעבודה. מתוק ואמיתי.
במיוחד אהבתי את ההתחלה, שמכניסה אותך לאט לתוך השיר. התופים הרכים והפריטה על המיתר. זה סיפור שנבנה רק במנגינה. ואז מגיע הקול הצלול של תמי ענבר. שקט ומיוחד. תשמעו אותו כמה פעמים לפני שאתם מחליטים.


המשפט שתפס אותי:

זה עוד שיר שקט, שכואב במיוחד בלילה"

השבוע הייתי בהופעה של רועי דהן בארבי. 
הופעה אינטימית, ישבתי מתחת לאף שלו, נהנתי מהמוזיקה הנעימה ומהקול העדין שלו.
דהן סיפר כמה סיפורים על השירים שלו. אני מאוד אוהבת לשמוע מאיפה מגיע כל שיר. 
ההופעה הייתה רגועה ונעימה, בדיוק כמו המוזיקה שלו, הוא עצמו נראה מתרגש מאוד. 
לקחתי שני חברים שלי שלא ממש מכירים את המוזיקה שלו והם מאוד נהנו, ממליצה ללכת ולהנות מאמן מוכשר ביותר, צנוע ואמיתי.

קוראים לו איתי פריד, הוא בן 26 מתל אביב.
הוא גדל על מוזיקת רוק, גראנג', אבל כאן הוא דווקא מבצע שיר אהבה בלוזי בליווי קולות רקע.
כששלח לי את הלינק לשיר הזה לא האמנתי שזה הוא שר, מסתבר שיש בינינו כשרונות, ממש מתחת לאף.
קול מצוין, מבטא אמריקאי מנצח, חזות של מוזיקאי אמיתי. 
איתי כותב ומלחין את השירים שלו לבד. תזכרו איפה קראתם עליו לראשונה.


המשפט שתפס אותי:

"If you don't love me pretend, all I really want is a friend"

ואם כבר אנחנו במוזיקאים ישראלים, לאוהבי הרוק (הקצת יותר כבד) קבלו את New Addiction.
רוק, גראנג', שנות ה-90, זה מה שאני מרגישה כשאני שומעת אותם.
כל פעם שאני מאזינה לשיר שלהם, לגיטרות, לקול המטורף של מור לאוד - הסולן, אני פשוט נפעמת.
הם לא משחקים. New Addiction יודעים בדיוק את העבודה ויש להם נוסחה מנצחת. 
הקול שלו ברמה בינלאומית, והסאונד שלהם בכלל לא נקלט. אולי בגלל זה הם נמצאים עכשיו בניו יורק, ממתינים לחתימת חוזה. לא מפליא בכלל.
בהצלחה לכל המוכשרים בלהקה, אני אמשיך לעקוב ולעדכן.

ובמעבר חד, רוני אלטר.
מהשנייה הראשונה ששמעתי את המשפט: "חבל שאי אפשר למות קצת" הרגשתי שאני מבינה אותה והיא מבינה אותי.
כי לפעמים זה מה שבא לי. קצת למות, לכמה דקות, לכמה שעות, לכמה ימים. שאף אחד לא יבוא אליי בטענות, לא יתקשר, לא יסמס, לא יעשה כלום. ללא דאגות, ללא גבולות. 
אבל אי אפשר למות קצת. אפשר למות, או לחיות. 
וחייבים להיות אופטיטמים, כי רק אופטימיות מביאה דברים טובים. אז יאללה, לחיות.


המשפט שתפס אותי:

"איך זה תמיד עובר כל כך לאט

חבל שאי אפשר למות קצת"

ולסיום, התלבטתי רבות לגביי האמנית הבאה, קאט פאוור.
הייתי אמורה ללכת מחר להופעה ומאוד התאכזבתי לגלות שהיא ביטלה. קאט פאוור פירסמה את הסטטוס הבא בעמוד האוהדים שלה:

"DUE TO MUCH CONFUSION IN MY SOUL, PLAYİNG FOR MY İSRAELİ FANS W/SUCH UNREST BETWEEN İSRAEL& PALESTİNE I CAN'T PLAY,AS I FEEL SICK IN MY SPIRIT XX"

מאוד מאכזב.
למה לקלקל משהו יפה כל כך עם פוליטיקה? למה להיכנס לזה בכלל?
יש מוסיקה ויש פוליטיקה. כל אחד יכול לחשוב מה שהוא רוצה, אך עם זה לאהוב את אותו השיר.
במקום ההופעה החלטנו שנלך לסרט.
מעניין אם אי פעם תשקול שוב להופיע כאן, ויותר מזה, מעניין אם בפעם השנייה תהיה אותה ההענות.
אני עדיין אוהבת את השירים שלה, וממשיכה את הטענה שלי שמוזיקאי יכול לעשות מוסיקה מעולה אך אם זאת שיהיה לו דעות מנוגדות לשלי.

שבת שלום,

Shira.T