RAC הם חבורה של אנשים מרחבי העולם שיוצרים רימיקסים שונים לשירים על פי האינטרפטציה שלהם. בשונה משאר יוצרי המיקסים שמתמקדים בעיקר בצד הטכני, RAC מתחברים לרגש שהשיר עושה להם.
הרימיקסים שלהם עדינים יותר, שקטים יותר, ומתוחכמים יותר מהרימיקסים הרגילים שאנחנו שומעים במסיבות ומתעצבנים (אני לפחות). השיר הראשון הוא דווקא שיר מקורי של RAC בשיתוף פעולה עם Penguin Prison. Hollywood הוא שיר קייצי, קליט וכייפי. שמעו את השיר ותורידו פה מתחת.
הרימיקס הזה הוא אחד האהובים עליי. גם להקה אהובה, Edward Sharpe & The magnetic Zeros, גם שיר מצוין, וגם רימיקס עדין שיוצר עומק לשיר.
את שלישי הזה אחגוג עם יוצרת מוכשרת ומיוחדת, דניאלה ספקטור, שתופיע היום בערב במופע אינטימי ב"שפגאט", ואני כמובן הולכת להיום שם ולראות אותה מופיעה בפעם הראשונה.
האמת שהפעם הראשונה ששמעתי את דניאלה ספקטור היה בשיר "הכוכב הזה מת" ולא ממש התחברתי, לא לשיר שהיה לי כבד מידיי ולא אליה שנשמעה לי עצובה מידיי, אבל אז שמעתי את השיר "הירושימה" והבנתי שאי אפשר להתעלם ממנה.
"את עצמנו מעצמנו נצילנו בידינו אור לבן על הירושימה וגם על כולם"
לשיר השני הייתי ממש מכורה כמה לחודשים טובים. אני יכולה להגיד שהוא היה אחד השירים האהובים עליי בשנה שעברה. משהו בבכיינות שלה בשיר הזה הזכיר לי קצת (ואפילו מאוד) את עצמי.
"I love you No you don't I love you No you don't I love you No you don't I love you No you don't love me all you love is your love"
קליקלהזמנת אלבום הבכורה במחיר סמלי של 25 ש"ח אליכם למחשב.
היום, "שפאגט", 50 ש"ח, נחלת בנימין 43, ת"א. קליק לאירוע בפייסבוק.
את השלישי הזה בחרתי להעביר עם רותם אור, יוצרת וזמרת שהכרתי לפני כמה חודשים. יש לי הרבה להגיד על רותם, אבל לפני הכל, אני חייבת לציין שהיא יפייפיה לא נורמלית. ממש.
רותם אור מיוחדת. היא שרה יפה, יפה מאוד. באמת. היא שונה, היא אחרת ואני אוהבת את מה שהיא עושה. לפני שאציג את שני השירים שלה, חובה לשמוע את הקאבר שעשתה ל- "Between The Bars" של אליוט סמית. שמעתי את הביצוע הזה אולי שבע פעמים בריפיט, והיד עוד נטויה. איזה יופי. העצבות של השיר הזה בשילוב הקול המתוק של רותם הופך אותו ליצירה מיוחדת במינה.
השיר הראשון שאציג לפניכם נקרא "This Is What You All Came For" עליו כבר כתבתי לא מזמן בבלוג. ללא ספק, לא שמעתי בזמן האחרון משהו שאפילו נשמע כמו זה. יפה יפה. רותם יצרה לעצמה תביעת אצבע אמיתית של יוצרת מקורית ואמיצה.
This Is What You All Came For
broke it up after heart lab
the archives can still be found down town
be not afraid, be notified
come on this hayride
a time to kill and time to heal
time to leave this town for real
here comes my piece of mind
I had to ask, my head is light
come on this just might fly
a time to kill and time to heal
I was burning every clue
you would too, if you knew
mmm aching sure
there's nothing lonelier
than a migraine in new york
the sun is shining like a promise
here comes your cure
here comes my piece of mind
these are guilty times, I let it go
I had to ask, my head is light
come on this just might fly
it's hard to land, I understand
but any answer you think you had
threw us all back in time
take the tour
there's nothing lonelier
than to make believe in new york
but the sun is shining
so I smile right back
then close my eyes:
here it comes, the end of times
השיר השני נקרא Covers, ובדיוק כמו הראשון, גם הוא מאוד מסקרן ומיוחד. יש משהו נורא מלנכולי בשירים של רותם שעושים לי קצת חשק לשכב במיטה, להגביר חזק חזק, לחשוב מחשבות עמוקות על החיים, ולהנות מהמוזיקה.
מאז שאני זוכרת את עצמי, כל יום שלישי, הילה חברתי הטובה ואני מאחלות אחת לשנייה "יום שלישי, פעמיים כי טוב" בהודעה, בטלפון, בפייסבוק וכו'. זה מנהג שיש לנו כבר שנים ואין לי מושג מאיפה הוא הגיע. לכבוד יום שלישי, החלטתי לקחת שני שירים של אותה הלהקה/אמן ולשים כאן. אין ספק שאני קצת מושפעת מהתכנית המצוינת של בועז כהן שאני כל כך אוהבת.
מי שיתחיל את המסורת הזו יהיו הצמד האמריקאי Beach House שעושים אינדי רוק משובח. Walk In The Park דווקא לא יעשה לכם חשק לטייל בפארק, אלא לשכב בים, על החול, להסתכל על השמש, ופשוט להירגע(זה בתנאי שאתם כמובן לא צופים בקליפ). הלוואי על כולנו.
השיר השני, Better Times, הוא מסוג השירים שאפשר לשמוע בנסיעה ארוכה ולשקוע במחשבות.
שיר מצוין, ואם תקראו את המילים, תצטרכו לקרוא אותם שוב ושוב עד שתבינו.
Beach House\\Better Times
I want youTo know the truthCause I've been around beforeThought I wasn't looking anymore
Been a fool for weeksCause my heart stands for nothingAnd your soul too weakGot a will that's been around for daysGoes far if you want it, it needs to be have,But then you,You come around,Big mistake
I don't want to knowI don't want to knowWe don't need the sign to knowBetter times
Running around cause you put yourself upYou made a crack and the one that you loved is gone, oh.How much longer can you play with firebefore you turn into a light oh.
I'v been around beforeThought you weren't looking anymoreBut then we,We come and and go,Goes up in smoke
I don't want to knowI don't want to knowWe don't need the sign to knowBetter times
לא יודעת מה אתכם, בשבילי כל יום הוא יום אהבה, תשוקה, תאווה, חום. בשנה שעברה כתבתי את הפוסט הזה, השנה זה לא יהיה עוד פוסט עצוב מלא רחמים עצמיים. צריך כוחות לרחם על עצמך. צריך כוחות להישאר בעצבות. וכבר אין לי כוחות לזה, ומידיי פעם, אני מרגישה שזה זר לי.
השנה אני הרבה יותר אופטימית, הרבה יותר מבינה, את הזמן, את המהות של הרגע. אני רואה את חברות שלי שבזוגיות, מחכות לפרחים, להודעה יפה, להזמנה לסרט, למסעדה, לערב רומנטי ומתאכזבות. הכל בשם האהבה?
אני מאמינה גדולה באהבה. אהבה מטורפת, ללא גבולות, לא הגיונית בכלל. כל מה שהוא פחות מזה לא בא בחשבון.
בעיקר מצחיק אותי היום הזה. אפשר לחגוג כל יום, כל דקה וכל שעה אהבה, לשם מה צריך יום מיוחד שיזכיר לנו שאנחנו "צריכים" לאהוב? ובכל זאת, עם כל האופטימיות, בוודאי שאשמח לאהבה חדשה, נעימה ומתוקה. אבל כל דבר בזמנו.
משאירה אתכם עם שיר לאהבה של ניל יאנג המלך הבלתי מעורער.
האהבה היא הדבר הכי טוב שיכול להיות לבן אדם, אך עם זאת, האהבה היא זו שתשבור אותוך לרסיסים. תמחץ לך את הלב. תשאיר אותך עירום, מרוקן וקריח.
השבוע החורפי הזה עבר ממש מהר. אני היחידה במשרד בערך שמתלהבת כל כך מהחורף, וכל פעם שיורד גשם הם רוצים להרוג אותי. דברים שלמדתי השבוע: 1. יש לי רעיונות טובים 2. יעל פוליאקוב הורסת את הבריאות 3. כשאתה לא עושה משהו מכל הלב זה נראה ככה 4. אני מאוהבת בתל אביב
שבוע מלא השראה ורצון לעשייה. אני אוהבת את השבועות האלו. לא קורה לי הרבה, אבל כשזה קורה זה מעולה וצריך לקפוץ על המציאה ולהתחיל ליצור או לחשוב על פרויקטים מגניבים לעשות. פרויקט אופנה חדש בדרך, פרטים בקרוב.
השירים שעשו לי את השבוע: השבוע הזה התאפיין בשירים שמחים ובכלל במצב רוח דיי טוב. אני יודעת שאתם אוהבים אותי דכאונית ומסכנה, אבל השבוע זה לא יקרה. מצטערת. האמת שלא התכוונתי בכלל שזה יצא ככה, אבל השבוע יצא פוסט עם להקות אינדיות ברובם. השיר הראשון הוא של הלהקה המצוינת: The Naked And Famous. הלהקה הזו היא מקבץ של אנשים מגניבים. התוצאה היא מוסיקה מצוינת וקליפים שונים ומעניינים.
WolfGang האנגלים מגניבים אותי בטירוף. מאז שכתבתי עליהם לפני כמה חודשים אני שומעת אותם דיי הרבה. הנה עוד שיר מדליק שלהם, שיגרום לכם לרצות לרקוד או לפחות להזיז את הרגל.
ואם כבר אנחנו בקטע של לרקוד ולנענע, זה בוודאי יעשה לכם את זה. Givers הם להקה אמריקאית חמודה שעושה מצב רוח טוב. השיר הזה הוא הסינגל הראשון שלהם שיצא ביוני שנה שעברה. אני שמה עלייהם עין.
כשמדברים על אינדי רוק, אי אפשר שלא להזכיר את ה- Passion Pit שאני מאוד אוהבת. לשמוע אותם באוזניות חזק כשהולכים ברחוב זה קטע מטורף, אתם חייבים לנסות. הם תמיד מעלים בי חיוך וגורמים לי לזוז. אוהבת מאוד.
The Black Keys. מי שעוד לא הכיר - זה הזמן. הצמד האמריקאי מאוהיו משלבים ג'אז ורוק, ויוצרים סאונד מגניב וחדשני. הקליפים שלהם קורעים. למשל זה.
ואם כבר The Black Keys, חובה לשמוע את השיר הזה. Lonley Boy הוא השיר הראשון שלהם שהכרתי, וישר תפס לי את האוזן. ושוב, עוד קליפ קורע.
Discovery עוד להקה מצוינת מארצות הברית. יום חמישי הייתי במועדון בלילינבלום (שאת שמו לא אזכיר), היה ממש כייף אבל הדבר היחיד שהפריע לי הייה המוסיקה. והמוסיקה בשבילי עושה את כל ההבדל. אם היה לי מועדון, זו המוסיקה שהייתי שמה. מוסיקה כייפית ומגניבה. עוד לא מצאתי מקום בתל אביב עם מוסיקה כזו. אם אתם מכירים, תכירו לי גם.
השיר האחרון שאיתו אסגור את הפוסט הזה יהיה של Arcade Fire המעולים. שיר כייפי שאיתו אני מתחילה את השבת שלי.
השבוע לא הרגשתי טוב (אני עדיין), ויום אחד לא הגעתי לעבודה. כל היום שכבתי במיטה, בין הטישו לאדוויל, התה והבקבוק החם. נחתי. זה גרם לי קצת לחשוב.
דברים שלמדתי השבוע: 1. אני תמימה 2. זה שכולם עושים את זה לא אומר שזה נכון 3. אני מבשלת נהדר! 4. בסוף מתרגלים להכל 5. אני לא אוהבת אנשים שלא יודעים לתת 6. הרבה אנשים לא אוהבים חורף/ גשם. אני לא מבינה אותם
השירים שעשו לי את השבוע: הנה שיר מדהים, שמרכז ומסכם את כל המחשבות שלי על החיים: הגענו כל כך רחוק, וזה מרגיש כל כך אמיתי. ומי אנחנו, ולאן אנחנו הולכים? כל הזמן הזה. מתכוננים. שיר יפייפה ששמעתי במקרה, בדרך לעבודה. המשפט שתפס אותי:
"We've come so far, it feels so real.
All this time, that we've waited for it.
And who we are, and where we're going to.
All this time, preparing for it".
ליקי לי. לפעמים באה לה איזה יציאה שאני נטרפת ממנה.
"I know places". שיר מושלם לחורף. וכך קרה. בדיוק שהתחיל הגשם והתה היה מוכן על השולחן שמעתי אותו. בא בדיוק בזמן. מרגיע, מתוק אמיתי.
המשפט שתפס אותי:
"There is a road. There is a way.
There is a place. There is a place"
השבוע דייב מטיוס חגג 45. ממש יום אחריי דיויד בואי.
הייתה לי שיחה מעניינת עם בועז כהן על דייב. שאלתי אותו, איך זה שהוא לא הכניס אפילו שיר אחד של דייב לבוקר של יום ההולדת שלו. הוא הסביר לי שבשבילו זה לא סיבה לפסטיבל, כמו פסטיבל בואי למשל שעשה בבוקר יום ההולדת שלו (שהיה מצוין אגב). ואני חושבת, אם הייתה לי תוכנית רדיו, השיר שהייתי פותחת איתו הוא "Crash into me", ואחריו "#41", ואחריו "Stay or leave", ואחריו "The space between" ולבסוף "Two step". אבל אין לי תוכנית רדיו, יש לי בלוג, ואם יש שיר אחד שאני צריכה לבחור, הוא כמובן יהיה "Crash into me". זה השיר שאני הכי אוהבת. מזל טוב דייב. תודה על מוזיקה משובחת.
המשפט שתפס אותי:
"Into your heart I'll beat again"
חדש גם לי:
איזה כייף לשמוע שיר חדש, לאהוב אותו, ולגלות שהוא של הרכב ישראלי! Candy girl הוא הסינגל הראשון של Toy. מקסים. אם כך נשמע השיר הראשון, אני כבר רוצה לשמוע את כל הדיסק. המשפט שתפס אותי:
She'll make you happy"
"Even if you really want to cry
החורף הזה.. הוא עושה לי כייף. אני אוהבת את האפור. את הגשם. את האוויר הקר והצלול. הנה עוד שיר שממש מתאים לגשם. במקור שיר של לד זפלין, כאן מבצע אותו כריס קורנל. אחרי כמה פעמים שקראתי את המילים המרגשות, זה נשמע לי כמו שיר שגבר שר לאישה שלו ביום חתונתם. והאמת, אם כך הדבר, אין מושלם מזה. המשפט שתפס אותי:
"Little drops of rain whisper of the pain, tears of loves lost in the days gone by.
My love is strong, with you there is no wrong,
Together we shall go until we die.
An inspiration is what you are to me, inspiration."
אמביציה. כששמעתי את השיר הזה לראשונה הייתי צריכה רגע לשבת. משהו במנגינה הזו מתעתע. משהו בקול של אביתר עושה לי עצוב. שורט בלב. המילים של השירים קרעו אותו. אבל גרמו לי לחשוב. צריך להפסיק לשקר בטלוויזיה, על אהבה. אני לא יכולה שלא לחשוב, אולי הוא צודק? אולי אנחנו מחפשים משהו שאין בחיים האמיתיים? אני לא יודעת. אני רק יודעת שבטלוויזיה זה נראה מצוין. תדליקו חזק ותקשיבו למילים:
אמביציה
כמו שהשעון זז מהר
אמביציה
ההיפך מלמות
זה לא אהבה, לידה או תקווה
תאווה לבשר אישה
זה כמו סתם תיאבון לבשר
אמביציה
כמו שהשעון זז
צריך להפסיק לשקר בטלויזיה
על אהבה
לקחת אחריות על הילדים
היחיד שאני שלו הוא אני
וגם אני בוגדני
שארית הכוונות הטובות
אוכלים הכלבים
שארית הכוונות הטובות
ולשיר האחרון שיסגור את הפוסט בחרתי ב- Are you alright של Lucinda Williams. היא שואלת את השאלות שאני גם רוצה לשאול:
השיר הזה פשוט מעולה ! המקצב מצוין, המילים מעניינות ו Arcade Fire הם להקה משובחת ביותר. Arcade Fire מביאים סאונד שלא נשמע בכלל 2010, הם נשמעים מאוד ניינטיז עם טוויסט. הפעם הראשונה ששמעתי עליהם הייתה כשקראתי ביקורת על הדיסק, הביקורת שיבחה אותם ברמות שאי אפשר לתאר, כל מי שקרא את הכתבה בטוח רצה לדעת מי הלהקה הזו שנאמרים עלייה דברים כל כך כל כך טובים. בכתבה היה כתוב שלהקה כזו לא שומעים כל יום ושהם הולכים להיות הדבר הבא. בהחלט נכון!! להקה כזו לא שומעים כל יום. יש לה את הסאונד שלה ואת הקטע שלה. הם לא נשמעים כמו אף אחד אחר חוץ מעצמם.
הם מעולים. לא- בסדר, לא- סבבה ולא- נעים לשמוע. מ-ע-ו-ל-י-ם-! Arcade Fire עושה מוזיקה מרגשת, אדירה וייחודית. התאהבתי בשיר הזה שבוע שעבר, אני מבטיחה שגם אתם תתאהבו
בקרו באתר שלהם: Arcade Fire שיהיה סוף שבוע נעים לכולם, בתקווה לגשם..
