השירים שעשו לי את השבוע

אל תשאלו אותי מה אני עושה, טוב? אל תשאלו כמה כסף אני עושה, ממה אני מתפרנסת, מה אני מתכננת לעשות בעתיד ואיפה אני רואה את עצמי בעוד חמש שנים. כל השאלות האלה גורמות לי להבין שאני שונה ממכם, השואלים. כל השאלות האלה גורמות לי לחשוב שאני לא הולכת בדרך שכולם בחרו בה, וזה מספיק קשה גם ככה. אז בבקשה ממכם, פשוט אל תשאלו אותי.

דברים שלמדתי השבוע:
1. גם כשאין מוזה, חייבים להמשיך ליצור
2. אני לא נראית בגילי
3. פורים זה החג הכי כייפי 
4. עדיף להוכיח מאשר לרצות
5. מה שאפשר לעשות היום - צריך לעשות מחר!
6. הכי חשוב שכל אחד יאמין בעצמו
7. בסוף מתרגלים להכל
8. עבודה פיזית זה לא קל


השבוע הזה התאפיין במלא מוזיקה ישראלית טובה. כזו שאני אוהבת. צביקה פורס עובר איתי הכל, הוא עובר איתי את כל השבוע, בדרך למקומות, כשאני שקועה במחשבות, רגע לפני השינה ודבר ראשון בבוקר. הוא האובססיה שלי כרגע ואני נהנת לזמזם את השירים שלו. 

את השיר הזה אני שרה לעצמי כבר כמה ימים, "הכל בסדר, הכל בסדר, הכל באמת בסדר, אבל איכשהוא דמיינתי שזה יהיה יותר", אין לי איך לתאר כמה המילים האלה נוגעות לי, בתקופה הזו בדיוק. אבל הכל בסדר. 

מרינה מקסימיליאן קרני הוציאה סינגל חדש בשבוע שעבר. האמת שעד כה לא התחברתי אליה כלל. משהו עכשיו כאילו השתנה, משהו יותר אמיתי. השיר הזה עדין ומרגש.

אלקטרה מככבים אצלי בפלייליסט מאז שהייתי בהופעה המצוינת שלהם בבארבי. אני אוהבת את כל מה שהם וכשיש לי חשק לרקוד אני שמה אותם, מגבירה ורוקדת לי. אני תמיד יכולה לסמוך עליהם שיעלו את מצב רוחי.

אחרונים וחביבים במיוחד - הקולקטיב שהשבוע הודיעו על הופעה בבארבי ב-6.4. המלצה חמה שלי - תקנו כבר מעכשיו כרטיס, אחרת לא יהיה לכם ואז תשאלו אותי ברגע האחרון אם יש לי איך להשיג לכם והתשובה תהיה לא ותתבאסו ותגידו שאני לא מודיעה לכם דברים כאלה מראש. אז הנה, אני מודיעה לכם מראש - תזמינו כרטיס! אם עדיין לא חוויתם הופעה של הקולקטיב אני מתחננת, לכו. אם הייתם כבר אז ברור לי שאתם הולכים שוב. בינתיים, תיהנו מהשיר. 

פורים שמח!

Shira.T

אלקטרה מחממים את הבארבי | ביקורת הופעה

ניסיתי להתעלם, אבל היה קשה. 7 מעלות בחוץ והבארבי כמעט מלא. זה באמת היה מרגש לראות את כל אלה שבאו להתחמם לצלילי אלקטרה. בדרך לשם קיוויתי שאני לא היחידה שיצאה במזג אוויר שכזה ושלא באמת ישנה לאנשים עם 25 מעלות בחוץ או 7. הופתעתי לגלות שהרבה חשבו כמוני. הגענו ואנחנו רוצים להתחמם.

בהופעה של אלקטרה אתם תשתו בקבוק בירה, תרקדו ותשכחו את הצרות שלכם

ניצן חורש עלה על הבמה עם גופייה קטנטנה ומהרגע שהתחיל להזיז את האצבעות על המיתרים ולפתוח את הפה כבר לא היה טיפה של קור. יש משהו באוויר בהופעות של אלקטרה שאם הייתי לרגע מתעלמת מהשנה שאנחנו נמצאים בה, הייתי חושבת שאני בשנה אחרת, במקום אחר, איפהשהו בלונדון, אבל בטח לא ישראל 2013. אלקטרה היא הלהקה הכי תל אביבית והכי לא תל אביבית בו זמנית.

ניצן חורש נותן את הכל, אחרי חצי שעה על הבמה הוא מזיע עבודה קשה, כמו מכונה. לרגעים זה הרגיש ממש כמו מסיבת אייטיז' כיפית, כולם מסביבי מורידים את המעילים, רוקדים, שרים ושמחים. זו להקה כזו. הם באים לעשות שמח. בהופעה של אלקטרה אתם תשתו בקבוק בירה, תרקדו ותשכחו את הצרות שלכם.

האלבום Second Hand Love (שרכשתי אתמול אחרי ההופעה) כולל 14 שירים מצוינים (שהספקתי לשמוע כבר פעמיים) ועיצוב יפיפה שתפס לי את העין.

שלושת הגברים על הבמה מלאים בזרמים חשמליים. החשמל של ניצן חורש עובד שעות נוספות ונוגע בכל מי שלצידו. הזזת הידיים של דורון פרחי על גיטרה בס + האדישות המושכת שלו גורמות לעיניים שלי להישאר מהופנטות עליו כמעט כל המופע. ולבסוף, הקצב המדויק של בועז וולף על התופים עושים את אלקטרה למה שהיא. אחרי מספר שירים הגיעו 3 נגני כינור ו-3 נגני כל נשיפה: חצוצרה, טרומבון וסקסופון, מה שהפך את ההופעה להרבה יותר מושקעת. כיף ומוערך מאוד לראות השקעה שכזו. השיר Starve זכה להקדמה מרשימה. התופים של בועז וולף יחד עם שלושת הכנרים עשו את זה ליפה ומרגש.  

לקראת סוף ההופעה הגיעה אורחת יפיפייה ומוכשרת העונה לשם אמילי קרפל. זו פעם ראשונה שאני רואה אותה על במה לצערי היא הגיעה רק לשיר אחד, אבל השאירה אחריה שובל של השראה.

השיר שסגר את ההופעה היה הקאבר המצוין שעשו לשיר You Don't Own Me של לזלי גור. זו בדיוק הסיבה שעושים קאברים. כל אחד מפרש את השיר אחרת. יופי של ביצוע, יופי של הופעה, יופי של אלקטרה.

קליק לפייסבוק של אלקטרה // קליק לערוץ היוטיוב // קליק לאתר 
Shira.T