איכשהוא הגיע שוב יום חמישי. אני נשבעת, זה השבוע שעבר לי הכי מהר בעולם.
השבוע הקארמה הרעה משום מה נדבקה אליי. אין לי מושג למה זה קרה, אבל לא היה לי מזל טוב כל כך. יום ראשון היה הנורא ביותר. הייתי צריכה להגיע מוקדם בבוקר לפגישה בנתניה וראיתי את האוטובוס חולף לי מול העיניים, וכשהסתובבתי דקה להוציא כסף, האוטובוס השני עבר מולי. ואז הגעתי לרכבת ואיחרתי את הרכבת בדקה, ואז חזרתי לתל אביב והיה גשום וקר ולא היו מוניות ובסוף מצאתי את עצמי הולכת ברגל, בגשם ובקור. אבלללל, לפחות הבאתי את האוזניות שלי. ובתוך האוזניות שלי העולם היה מלא בדברים כייפים. אז הגשם טיפטף לי על המעיל והקור כמעט שיתק לי את הפרצוף, אבל האוזניות השמיעו את הדבר היפה הזה של Santigold. זה היה שווה הכל.
נינט החביבה ביותר מטיילת לה בתור אירופאי קריר, יחד עם סטיבן ווילסון ופתאום קלטתי שעדיין לא שמתי כאן את הקליפ החדש והמדהים לשיר החדש Child (אני יודעת שאני משתמשת הרבה במילה הזו, אבל עכשיו זה חד משמעי מדהים). אז הנה לכם הקליפ של נינט.
אגב, שמתם לב לדמיון לקליפ Style של טיילור סוויפט? Just saying...
סוף סוף יצא לי להאזין לאלבום הכבר לא כל כך חדש של- Beach House.
כשאני שומעת אותם אני בכיף צוללת למקומות מיוחדים, ולפעמים אף יכולה לא לשים לב שאני בוהה בהקיץ כמה דקות. זה נחמד ונעים. במיוחד השיר הזה:
הליינאפ האדיר פלוס פלוס פלוס של פרימוורה יצא בתחילת שבוע שעבר וזה נראה כמו חלום אחד גדול. כמה הייתי רוצה להיות שם (בלי כל הקטע של האוהלים).
בואו שנייה נדבר על ג'סטין ביבר. אני שומעת בזמן
האחרון יותר מידיי עליו בשביל לא להתייחס.
בואו נדבר על זה שהשירים מעולים, ועל זה שהוא הוציא
אלבום פשוט מצוין ושהשיר הזה יחד עם
Skrillex ו Diplo מעיף אותי לעננים! אז הנה, אני יוצאת מהארון, אני (כנראה) אוהבת את ג'סטין
ביבר, לפחות החדש. ואם אתם עדיין לא נחשפתם לעולם החדש והמופלא, זה
הזמן. תגבירו:
