שלשום מישהו שאל אותי אם אני מאושרת, אמרתי לו שכן ואפילו מאוד. אתמול מישהי שאלה אותי מה התכנון שלי לחודשים הקרובים, אמרתי לה - להיות מאושרת, היא אמרה לי שאני צריכה תכנית גדולה יותר. אז ברור שיש לי תכנית גדולה יותר, ותכנונים ודברים שאני מתכננת לעשות, אך אם זאת, כרגע הדבר החשוב ביותר בשבילי הוא להישאר מאושרת. אף פעם לא הייתי כל שמחה, ו-וואלה, זה כיף. I'm So Fucking Happy.
דברים שלמדתי השבוע: 1. כשאין זמן צריך למצוא אותו 2. חורף זה State of mind 3. זה אף פעם לא מסתיים בבירה אחת 4. הדשא של השכן אף פעם לא ירוק יותר 5. לפעמים דברים פשוט מסתדרים 6. כשטוב לי אני מחפשת מה רע 7. Be in love with your life every minute of it 8. We are what we belive we are
אז מה עם J.VIewz? אחרי ההופעה שלהם הייתי כל כך בהיי שלא הפסקתי לשמוע את האלבום Rivers &Homes ואתמול קלטתי שלא שמעתי אותו כבר הרבה מידיי זמן. אז הנה, שוב, אחד השירים הטובים ביותר שיצאו בזמן האחרון - Far Too Close. עושה לי חשק לרקוד בלי סוף.
הנשיונלים האהובים הורגים אותי בתקופה האחרונה עם האלבום קורע הלב שלהם Trouble will find me שאצלי בריפיט כבר כמה ימים.
ADI UMLANSKY ממגנטת אותי בקליפ החדש שלה. לא הצלחתי להוריד לרגע את העיניים ממנה. היא אדירה והשיר מעולה.
בזמן האחרון פתחתי את הראש להרבה סוגי מוזיקה. זה משהו שהיה חסר אצלי, לפתוח את הראש לדברים חדשים. מאז שאני צריכה להכין פלייליסטים ומאז שהבנתי שאותה מוזיקה מעייפת אותי ובטח שאת מי ששומע אותה, החלטתי שאני צריכה להתפתח. אז לרשימה החדשה נכנסו אלקטרוני ומוזיקה שחורה (כן כן, מוזיקה שחורה). אז הריי לכן היציאה האלקטרונית החדשה והסקסית שאני חורשת עלייה.
אני אסיים עם הרימיקס המצוין לשיר Skinny Love של Bon Iver. השירים שלו תמיד מזכירים לי את החורף. ואיזה כיף שהוא כבר כמעט כאן. כבר שכחתי מה זה החורף, כבר שכחתי שחורף זה State Of Mind. כבר שכחתי שחורף זה פוך, תה, רוח, אוויר צונן, מעילים וגשם, אוי, הגשם. אני מוכנה לקראת החורף. לחלוטין מוכנה.
את רותם אור הכרתי לפני כמה חודשים דרך הזמר, היוצר והחבר עמית ארז. הוא סיפר לי על רותם והמליץ לי לשמוע אותה. עברו כמה חודשים ודיי שכחתי מזה. פתאום השם "רותם אור" עלה בכל מקום. בהתחלה שמעתי רק את השיר "This is what we all came for" וחשבתי לעצמי "מה זה הדבר היפה הזה?" מצאתי את עצמי מאזינה לאלבום פעם אחר פעם. מתרגשת ומלאת השראה. עניין אותי לדעת מי עומדת מאחורי האלבום המדהים "Hard Magic". קוראים לה רותם אור והיא בת 26. אם לא יצא לכם להכיר אותה עדיין, קחו לכם טעימה מאחד השירים מלאי הקסם שלה. רותם כותבת, מלחינה ומנגנת על קלידים וגיטרה.
היא בלונדינית, שיערה ארוך ויפייפה, העיניים שלה בוהקות ומסוקרנות והחיוך שלה גדול ומלא אהבה. בשנה האחרונה היא עבדה על האלבום החדש "Hard Magic". ביום היא בכלל הייטקיסטית במשרה מלאה. את האלבום היא הקליטה לבד, במרפסת ביתה.
מתי התחלת לעשות מוסיקה? "התחלתי לעשות מוסיקה בגיל 15, קצת אחרי שלמדתי ללמוד גיטרה. שנה וחצי למדתי מסודר, אצל מורה. תמיד הייתי כותבת. בהתחלה רציתי בכלל להיות סופרת, עם הזמן זה קצת השתנה, כשלמדתי לנגן על כלי זה הגיע ביחד. בלהקה אף פעם לא הייתי, וגם לא תפסתי את עצמי כזמרת. אמרתי לעצמי - מישהו צריך לשיר את השיר הזה, אז פשוט שרתי אותו אני".
ובכל זאת, איך התחלת? "בזכות עמית התרגלתי לעמוד על במה" אומרת רותם. "פניתי אליו דרך במה חדשה, שמעתי את המוסיקה שלו ולא האמנתי שדבר כזה קורה בארץ. כתבתי לו שאני ממש אשמח לשתף פעולה. לקח לו זמן לחזור אליי, והייתי בטוחה שהוא כבר לא יתייחס. בסוף הוא חזר אליי, נפגשנו ועשינו את Highways שהיה באלבום הרשמי הראשון שלו. מאז אנחנו חברים".
לקראת הסוף זה כבר בער בי. "תמיד אמרתי לעצמי שאני אעשה את זה. יצאתי מהצבא והתחלתי לעבוד בהייטק. רציתי כבר ללדת את הדבר הזה החוצה. ברגע שהחלטתי שזה מה שאני רוצה לעשות, זה ממש בער בי". עם הרבה שירים מוכנים ועוד כמה שירים חדשים התחילה רותם, לפני קצת יותר משנה, לעבוד על האלבום. היא הקליטה מחדש והוסיפה שירים, כל זה קרה לבד, במרפסת ביתה. "כאן ההייטק ממש עזר" היא חוזרת ואומרת. הקשבתי לאלבום המלא. פעמיים. ונדהמתי. מצאתי את עצמי שוכבת על המיטה וטסה בדמיוני למחוזות אחרים. הגברתי את המוסיקה הזו, וזה כל מה שרציתי לשמוע. לא רציתי שהדבר הזה יגמר. איך הייתה החוויה להקליט אלבום לבד? "אני מוצאת את כל התהליך שעברתי מרתק. אני אוהבת להקליט, זה מגניב, אפשר לתקן דברים, להוסיף, להוריד, אתה לא מוגבל לכלום. אני אוהבת מוסיקה עשירה ובמחשב גלומות כל האופציות הללו". רותם כבר עשר שנים מקליטה, וכל הזמן ממשיכה ללמוד. "הקלטתי אותו לבד, במרפסת, במשך שנה. בגדול, החוויה הייתה מאוד טובה וגם מלאת תסכולים. אתה לבד בתהליך אז לפעמים אתה דיי משתגע ולא יודע אם זה טוב, לא טוב, מדהים או איום ונורא. כל יום אתה מרגיש משהו שונה לגביי אותו שיר, הכל תלוי במצב הרוח שלך ובעוד כל מיניי דברים משתנים. לעיתים השמעתי לחברים טובים, זה עזר. באופן כללי חוויה מאוד חיובית. זה מדהים שיש לנו כלים לעשות את הכל לבד".
צילום: יערה משעולי
אחרי הצבא רותם הלכה ללמוד באוניברסיטה, היא בחרה פסיכוביולוגיה. כששאלתי אותה על השראות לאלבום מיד סיפרה לי על המוח. "היו כמה שירים שנכתבו בהשראת הפלא הזה, זה הכי מעניין, מוח, זה הכל. היו כמה שירים על אנשים, ושירים שכתבתי מזמן שאני עדיין זוכרת את התחושה הכבדה שהייתה שכתבתי אותם אז. אני כותבת בעיקר בתקופות שרע לי, אבל לא רק. יש שלושה מצבים: יש שירים שמחים, יש שירים עצובים, ויש את המצב השלישי, שנורא קשה לי להסביר אותו.. מאין מצב של פליאה, השראה, עוררות. העוררות הזו היא לא עצובה ולא שמחה, היא משהו אחר. זה דברים שקשה לקרוא להם במילים".
אין פזמונות חוזרים. זו בעיה ידועה שלי. "מה שיוצא יוצא ואני לא מנסה לכפות על זה פזמון, לדעתי זה יותר מעניין. אני לא עושה את זה בכוונה, זו בעיה ידועה שלי וזה פשוט יוצא ככה". זה מביא אותי לשיר המרגש "Dear Sir", השיר האהוב עליי באלבום.
"When did you forget
the definition to my life
there's no rain, I'm giving up
come, state your state
claim power over me
and if we play controlling games
and I'm on top
we know it's just pretend
we're never wqual, that's why
I think about you all day
here comes the night
physics hard, friction's good
cure for open wounds"
אתה הוא מה שאתה מסתכל עליו באותו רגע. את מרגישה שהאלבום מציג את מי שאת? "האלבום הזה הוא אני. אני כרגע, אני לפני לפני שלושה חודשים, אני לפני שבוע, אני כשהוא יצא. הוא אני מסוימת בזמן מסוים, אנחנו כל הזמן משתנים. אני מאוד אוהבת אותו, הוא הבייבי שלי".
אנחנו מסיימות את הראיון אחרי שעה וחצי. רותם צנועה, צנועה כל כך שלא האמנתי שמי שיושבת לידי זו אותה אחת ששרה באלבום. הדיסוננס הזה יוצר בחורה מעניינת, מלאת רבדים, מעוררת השראה, מתוקה, כנה ואמיתית. להגיד שהיא מוכשרת זה אנדרסטייטמנט. האלבום הזה הוא מאסטרפיס. אני נדהמת כל פעם מחדש כשאני שומעת אותו, יש בו משהו שמזכיר לי שגם כשלא הולכים במסלול מסודר, מדויק ומוגדר מראש, מגיעים לדברים מדהימים.
רותם תופיע בשבוע הבא, יום רביעי, 22:30, באוזן בר. בהופעה היא תארח את עדי אומלנסקי, לה היא עשתה את הרימיקס המצוין הזה.
פרטים על ההופעה באיוונטבפייסבוק // קליקלשמיעת האלבום המלא בבנקאמפ
.jpg)
