שירים הם תקופה

המוות הפתאומי של אריק איינשטיין השבוע הכריח אותי להתעסק במוזיקה שלו, להעלות פלייליסט, בין שיר לשיר מצאתי את עצמי נדהמת. הריי ברור לכולנו כמה שאריק היה אחד במינו, וכמה שכל שיר שלו הוא יצירת מופת. אבל נדהמתי לגלות כמה שירים כאלה יש לו, בעצם כל שיר של אריק איינשטיין הוא חלק מפסקול הילדות שלנו. הוא ליווה אותנו כל הדרך. ישבתי בבית קפה כששלום חנוך עלה על הבמה לשיר "ילדים של החיים" ביום רביעי. זה מאותם הרגעים שלא אשכח, קצת כמו הרגע שהודיע שרבין נרצח, קצת כמו הצפירה הראשונה בתל אביב במלחמה האחרונה. מדהים אותי לראות כל פעם מחדש כמה חיבור יש לנו. הציניקנים בינינו לא יבינו זאת, כי הרי הם עסוקים בלמצוא את הציניות בכל דבר, אבל כאן אין מקום לציניות. גם אתם, ציניקנים, שמעתם "אדון שוקו" בשבתות, גם אתם התגייסתם עם "עוף גוזל" ברקע. אני חושבת שלא היה קורה כלום אם תהיו רגישים קצת יותר ליום אחד. רגישים, לא קיטשים.  

בתל אביב אין סתיו.
אני אוהבת את תחילת השבוע. הוא תמיד בא עם אנרגיה מיוחדת של התחלה חדשה, ובכל פעם אני גם מכירה שירים חדשים. זה לא שיר חדש שהכרתי, אבל זה ביצוע מדהים של שרית חדד לטרייסי צ'פמן. סוף סוף אפשר לשמוע את הקול של שרית חדד ואת הכישרון שלה. הלוואי שתשיר יותר דברים כאלה. 

וכשאני מחפשת דברים נעימים ונמאס לי מהפנדורה שלי שדיי משמיעה את אותם הדברים כל הזמן, אני פונה ל- Radio Paradise, המוזיקה שם בעיקר נעימה וחלק ממנה גם חדשה שלי שזה תמיד כיף. תנו קפיצה לשם ספרו לי איך היה. את זה שמעתי שם אתמול וזה בא לי בול בזמן.

ארקייד פייר קצת השתנו ואני עדיין לא יודעת אם זה לגמרי לטעמי. נראה לי שקוראים לזה בגרות. שמעתי כמה שירים מהאלבום החדש ושום דבר לא השתווה ל- Wake Up  אבל אולי זו אני שצריכה לצאת מהראש הזה ולתת גם לדברים אחרים את האופציה להיות משהו טוב. בינתיים אני מקשיבה לשיר הזה והאמת שהקליפ יוצא מהכלל.

עמית ארז והים הסודי הוציאו אלבום חדש, שנייה לפני סוף השנה, בעיתוי מושלם. יופי של דבר. 

Shira.T

האמנים שעשו לי את 2012 // סיכום שנה מוזיקלית

אני רוצה לא להיות דרמטית וקיטשית אבל כשאני מסתכלת אחורה על השנה, אני נדהמת מהעולם שגיליתי: עולם של מוזיקה משובחת, תוצרת הארץ. השנה הלכתי ליותר הופעות מכל שנה אחרת, השנה הבנתי שמוזיקה ישראלית יכולה להיות מוזיקה איכותית ומשמעותית. השנה הבנתי שלהיות מוזיקאי בארץ זה דבר מאוד קשה והדבר הכי חשוב שהבנתי הוא שיש לי את הכוח להשפיע ולכן החלטתי שהפוסט סיכום הזה יהיה שייך למוזיקה שמיוצרת כאן, ממש מתחת לאפנו הקטן.



דברים שלמדתי השנה:
1. שנה עוברת מהר
2. לחפש עבודה זה מתסכל
3. יש יותר מידיי מוזיקאים ופחות מידיי קהל
4. יש מוזיקה שמתאימה לכל רגע בחיים
5. אנשים יודעים מה קורה לי בחיים רק מלקרוא את הבלוג
6. צריך לדעת לעבוד עם מה שיש
7. ללכת אחרי הלב זה יותר חשוב מכל דבר אחר
8. להיות מאושר זה לא כזה קל
9. הכל אפשרי

אז איך קרה כל הדבר הזה? אני מסתכלת אחורה ושמה את האצבע על הנקודה הראשונה בה שמעתי בתכנית "רוקר טוב" אותה מגיש בועז כהן כל יום, את עמית ארז והים הסודי. מיד חיפשתי ביוטיוב ומצאתי שלל. נפגשתי עם עמית, ראיינתי אותו ומאז ועד היום אני נהנת לשמוע אותו שר ונהנת לראות אותו בהופעות. אז כן, עמית ארז הוא זה שחיבר אותי למוזיקה הישראלית וגרם לי לחפש עוד ועוד ועוד. תודה עמית.

תגלית השנה שלי // Amit Erez & The Secret Sea

ואז הגיעה רותם אור. את רותם ביקרתי בכמה וכמה הופעות, היא על המיקרופון הקלידים ומאחורייה הנגנים המוכשרים שלה. החוויה היתה לא פחות ממושלמת. האלבום שלה Hard Magic הוא אחד האלבומים שליוו אותי השנה, וכל פעם נדהמתי לשמוע אותו שוב ושוב. כשיצא הקליפ לשיר This is what we all came for שוב הבנתי שמדובר בתופעה, בבחורה עם כישרון וייחוד יוצא דופן. רותם היא מאותן הבחורות הגאונות, האלבום שלה הוא מאסטרפיס, קסם חזק, אור שלא נגמר.

אלבום השנה שלי // Hard Magic - Rotem Or

במהלך השנה הכרתי הרבה מוזיקאים. אחד מהמוזיקאים המרשימים והנעימים שליוו אותי היה Sun Tailor. השירה הרגועה שלו, הפנים היפות, הלחן המיוחד, והוא, שלחלוטין שבה אותי. כשאני רוצה להרגע, כשאני רוצה שיהיה לי נעים וכשאני רוצה לחלום בהקיץ, אני שומעת אותו. סאן טיילור הוא המוזיקאי הישראלי הכי לא ישראלי שאני מכירה: זה מתחיל במוזיקה, ממשיך בחוסר המבטא, בהופעות המדויקות ומסתיים בפנים האליצות. 

המוזיקאי ששבה אותי // Sun Tailor

אפרת בן צור הגיעה לי באיחור. לצערי הרב רק לפני פחות מחודשיים הושבתי את עצמי לשמוע את האלבום המהפנט שלה. מצער אותי שלקח לי כל כך הרבה זמן, מצד שני, עדיף מאוחר מאשר אף פעם. ברגע ששמעתי אותו פעם אחת הבנתי על מה כולם דיברו. כמה רגש, כמה עוצמה, כמה עצבות. כמה שהיא עשתה דבר יפה. אחד הדברים היפים ביותר שקרו פה השנה. אפרת בן צור מעוררת השראה. 

המוזיקאית שעוררה בי השראה // אפרת בן צור

את אלקטרה התחלתי לשמוע יותר השנה. הכל התחיל בערב בלוגרים שהתקיים באולפני אנובה, עד לפני אותו ערב הם היו לי איפהשהוא בראש. מאותו הערב סימנתי אותם. ההופעה היתה מחשמלת והבלוגרים שהגיעו התלהבו. רק כששמעתי את Starve הבנתי כמה הם באמת טובים. כשהקליפ הנהדר והמושקע הזה הגיע, הכל התחבר.

הלהקה שחישמלה אותי // Electra 

אם כבר מדברים על קליפים, אי אפשר שלא להזכיר את הקליפ עוצר הנשימה של אסף אבידן בבימויו של וניה הימן. השיר המדהים הזה יצא במאי האחרון ועד היום אין שבוע שאני לא שומעת אותו פעמיים לפחות. הוא תמיד עושה לי צמרמורת, גורם לי לחשוב והכי חשוב מזכיר לי שהכל אפשרי. אסף אבידן הוא מאותם האמנים שנכנסים עמוק עמוק ומשאירים אותך חסר נשימה. 

קליפ השנה //  Different Pulses - Asaf Avidan
  

מבט לשנה הבאה // Tzvika Force

לקראת סוף השנה, הגיע לאוזניי שיר נפלא שמילמלתי בלי הפסקה. צביקה פורס הוא תגלית השנה שלי, אבל לא של 2012, דווקא תגלית השנה של 2013. השנה קיבלנו שני שירים מקסימים שלו - For Breaking My Heart ו- Accident. אני מאמינה ששנה הבאה כבר יצא אלבום. אני רואה את הכוח של צביקה ואת הכישרון האדיר שלו ומאמינה ששנה הבאה תהיה השנה שלו. תזכרו מה אני אומרת.

הגענו לסוף והסוף שמור לאהבה הכי גדולה שלי, להפתעה של השנה, לקולקטיב. גם את הקולקטיב הכרתי באותו ערב בלוגרים באנובה. אני זוכרת שנושא השיחה בכל הערב היה הקולקטיב. אחר כך, שיצא לי גם לדבר עם אותם בלוגרים, חוץ משיחות על כמה המוזיקה פה טובה וכמה מוזיקאים יש במקום כל כך קטן, הם עמדו מולי מופתעים ומתרגשים לספר על הלהקה המדהימה שהכירו. אחרי מעט זמן, הבנתי שהמוזיקה של הקולקטיב ממכרת ושההופעות שלהן מהפנטות. ללא ספק, הקולקטיב היא הלהקה הכי טובה בארץ. 

להקת השנה שלי // Acollective

אני מתרגשת לשמוע מה תביא איתה השנה הבאה ובנימה זו אני מאחלת לכולנו שנלך יותר להופעות, שנקנה יותר אלבומים, שנשלם על המוזיקה שנוריד, שנשמע תחנות רדיו איכותיות ושנהיה יותר מפרגנים. 

Shira.T

רותם אור // קסם חזק // ראיון

את רותם אור הכרתי לפני כמה חודשים דרך הזמר, היוצר והחבר עמית ארז. הוא סיפר לי על רותם והמליץ לי לשמוע אותה. עברו כמה חודשים ודיי שכחתי מזה. פתאום השם "רותם אור" עלה בכל מקום.
בהתחלה שמעתי רק את השיר "This is what we all came for" וחשבתי לעצמי "מה זה הדבר היפה הזה?"   
מצאתי את עצמי מאזינה לאלבום פעם אחר פעם. מתרגשת ומלאת השראה. 
עניין אותי לדעת מי עומדת מאחורי האלבום המדהים "Hard Magic".
קוראים לה רותם אור והיא בת 26. אם לא יצא לכם להכיר אותה עדיין, קחו לכם טעימה מאחד השירים מלאי הקסם שלה. רותם כותבת, מלחינה ומנגנת על קלידים וגיטרה.

היא בלונדינית, שיערה ארוך ויפייפה, העיניים שלה בוהקות ומסוקרנות והחיוך שלה גדול ומלא אהבה.
בשנה האחרונה היא עבדה על האלבום החדש "Hard Magic". ביום היא בכלל הייטקיסטית במשרה מלאה.
את האלבום היא הקליטה לבד, במרפסת ביתה. 


מתי התחלת לעשות מוסיקה?
"התחלתי לעשות מוסיקה בגיל 15, קצת אחרי שלמדתי ללמוד גיטרה. שנה וחצי למדתי מסודר, אצל מורה.
תמיד הייתי כותבת. בהתחלה רציתי בכלל להיות סופרת, עם הזמן זה קצת השתנה, כשלמדתי לנגן על כלי זה הגיע ביחד. בלהקה אף פעם לא הייתי, וגם לא תפסתי את עצמי כזמרת. אמרתי לעצמי - מישהו צריך לשיר את השיר הזה, אז פשוט שרתי אותו אני".


ובכל זאת, איך התחלת?
"בזכות עמית התרגלתי לעמוד על במה" אומרת רותם. "פניתי אליו דרך במה חדשה, שמעתי את המוסיקה שלו ולא האמנתי שדבר כזה קורה בארץ. כתבתי לו שאני ממש אשמח לשתף פעולה. לקח לו זמן לחזור אליי, והייתי בטוחה שהוא כבר לא יתייחס. בסוף הוא חזר אליי, נפגשנו ועשינו את Highways שהיה באלבום הרשמי הראשון שלו. מאז אנחנו חברים".

לקראת הסוף זה כבר בער בי.
"תמיד אמרתי לעצמי שאני אעשה את זה. יצאתי מהצבא והתחלתי לעבוד בהייטק. רציתי כבר ללדת את הדבר הזה החוצה. ברגע שהחלטתי שזה מה שאני רוצה לעשות, זה ממש בער בי".
עם הרבה שירים מוכנים ועוד כמה שירים חדשים התחילה רותם, לפני קצת יותר משנה, לעבוד על האלבום. היא הקליטה מחדש והוסיפה שירים, כל זה קרה לבד, במרפסת ביתה. "כאן ההייטק ממש עזר" היא חוזרת ואומרת.

הקשבתי לאלבום המלא. פעמיים. ונדהמתי.
מצאתי את עצמי שוכבת על המיטה וטסה בדמיוני למחוזות אחרים. הגברתי את המוסיקה הזו, וזה כל מה שרציתי לשמוע. לא רציתי שהדבר הזה יגמר.
איך הייתה החוויה להקליט אלבום לבד?
"אני מוצאת את כל התהליך שעברתי מרתק. אני אוהבת להקליט, זה מגניב, אפשר לתקן דברים, להוסיף, להוריד, אתה לא מוגבל לכלום. אני אוהבת מוסיקה עשירה ובמחשב גלומות כל האופציות הללו".
רותם כבר עשר שנים מקליטה, וכל הזמן ממשיכה ללמוד.
"הקלטתי אותו לבד, במרפסת, במשך שנה. בגדול, החוויה הייתה מאוד טובה וגם מלאת תסכולים. אתה לבד בתהליך אז לפעמים אתה דיי משתגע ולא יודע אם זה טוב, לא טוב, מדהים או איום ונורא. כל יום אתה מרגיש משהו שונה לגביי אותו שיר, הכל תלוי במצב הרוח שלך ובעוד כל מיניי דברים משתנים. לעיתים השמעתי לחברים טובים, זה עזר. באופן כללי חוויה מאוד חיובית. זה מדהים שיש לנו כלים לעשות את הכל לבד". 

צילום: יערה משעולי

אחרי הצבא רותם הלכה ללמוד באוניברסיטה, היא בחרה פסיכוביולוגיה. כששאלתי אותה על השראות לאלבום מיד סיפרה לי על המוח. "היו כמה שירים שנכתבו בהשראת הפלא הזה, זה הכי מעניין, מוח, זה הכל. היו כמה שירים על אנשים, ושירים שכתבתי מזמן שאני עדיין זוכרת את התחושה הכבדה שהייתה שכתבתי אותם אז.
אני כותבת בעיקר בתקופות שרע לי, אבל לא רק. יש שלושה מצבים: יש שירים שמחים, יש שירים עצובים, ויש את המצב השלישי, שנורא קשה לי להסביר אותו.. מאין מצב של פליאה, השראה, עוררות. העוררות הזו היא לא עצובה ולא שמחה, היא משהו אחר. זה דברים שקשה לקרוא להם במילים".


אין פזמונות חוזרים. זו בעיה ידועה שלי.
"מה שיוצא יוצא ואני לא מנסה לכפות על זה פזמון, לדעתי זה יותר מעניין. אני לא עושה את זה בכוונה, זו בעיה ידועה שלי וזה פשוט יוצא ככה". 
זה מביא אותי לשיר המרגש "Dear Sir", השיר האהוב עליי באלבום. 

"When did you forget

the definition to my life

there's no rain, I'm giving up

come, state your state

claim power over me

and if we play controlling games

and I'm on top

we know it's just pretend

we're never wqual, that's why

I think about you all day

here comes the night

physics hard, friction's good

cure for open wounds"

אתה הוא מה שאתה מסתכל עליו באותו רגע.
את מרגישה שהאלבום מציג את מי שאת?
"האלבום הזה הוא אני. אני כרגע, אני לפני לפני שלושה חודשים, אני לפני שבוע, אני כשהוא יצא. הוא אני מסוימת בזמן מסוים, אנחנו כל הזמן משתנים. אני מאוד אוהבת אותו, הוא הבייבי שלי". 

אנחנו מסיימות את הראיון אחרי שעה וחצי. רותם צנועה, צנועה כל כך שלא האמנתי שמי שיושבת לידי זו אותה אחת ששרה באלבום. הדיסוננס הזה יוצר בחורה מעניינת, מלאת רבדים, מעוררת השראה, מתוקה, כנה ואמיתית. להגיד שהיא מוכשרת זה אנדרסטייטמנט. האלבום הזה הוא מאסטרפיס. אני נדהמת כל פעם מחדש כשאני שומעת אותו, יש בו משהו שמזכיר לי שגם כשלא הולכים במסלול מסודר, מדויק ומוגדר מראש, מגיעים לדברים מדהימים.


רותם תופיע בשבוע הבא, יום רביעי, 22:30, באוזן בר. בהופעה היא תארח את עדי אומלנסקי, לה היא עשתה את הרימיקס המצוין הזה. 

פרטים על ההופעה באיוונט בפייסבוק // קליק לשמיעת האלבום המלא בבנקאמפ 

קליק לעמוד הפייסבוק //  קליק לעמוד היוטיוב 

תודה לרותם,

תודה לכם,

ותודה למוסיקה.

Shira.T

הופעות מומלצות לשבוע הקרוב >>>

השבוע הזה מרגיש כמו פסטיבל אחד גדול.
כל תחנות הרדיו מקדישות למוריסי ספיישלים, אנשים שמים לינקים לקליפים שלו בפייסבוק, ובבלוגספרה הוא הנושא לשיחה.
אתמול ב- 88 FM בועז כהן הקדיש לו שעה נפלאה, ובכל השבוע רדיו הקצה יחגגו בשידורים מיוחדים לקראת ההופעה, כאן תוכלו לשמוע.  
במוצ"ש הזה מוריסי יגיע אלינו ויופיע בגני התערוכה. 
לשמחתי הרבה, אני זכיתי להיות בהופעה שלו, כאן, לפני 4 שנים ונהנתי מכל רגע.
אם אתם נמנים בין אוהבי מוריסי (איך לא?!) ועדיין לא יצא לכם להיות באחת מההופעות שלו, אתם חייבים את זה לעצמכם. ואם כבר אני כותבת עליו, איך אפשר בלי להדביק לפה איזה שיר טוב שלהם. אולי אפילו הכי טוב.

ההופעה השנייה, שלא יצא לי עדיין לראות, היא של סאן טיילור, עליו כתבתי כאן. הוא יופיע בחמישי הזה, בלבונטין 7. כמה דברים יש לי להגיד על הסאן טיילור הזה: למוזיקה שלו התמכרתי מהרגע הראשון ששמעתי אותה. התמכרתי. מוזיקה כזו נעימה ומלטפת וכייפית ושובה.
וגם אי אפשר להתעלם מהסולן, ארנון נאור. הוא מדויק. הוא מוכשר, והוא עושה את זה מהבפנים שלו, וזה כל כך טוב. תראו בעצמכם:
יום חמישי // לבונטין 7 // שעה 23:00 // 40 ש"ח בכניסה, 30 ש"ח לחברים
(שלחו מייל וקבלו הנחה Info@suntailor.com) 

מאז שהתחלתי לכתוב גם בחבית הדגים, התחלתי לשמוע יותר מאיר אריאל. זה נכון שתמיד אהבתי אותו, אבל מרוב שהמאסתי על עצמי את השירים שלו בשנים האחרונות, כבר לא יכלתי לשמוע אותו יותר. והנה, בזמן האחרון אני שוב שומעת אותו.
אז מחר מתקיים ערב מיוחד, ערב מחווה חד פעמי למאיר אריאל. בין המופיעים יהיו קוב, אבי עדאקי, אלון ברגבאום, שחר אריאל, יהוא ירון, זאב טנא, רני שחר, שני פלג, הפשרות ועוד רבים וטובים. 
הדבר הזה קורה ביום חמישי בלבונטין 7, בשעה 20:30 בדיוק // 40 ש"ח // קליק לאיוונט בפייסבוק. והנה אחד השירים של מאיר אריאל שאני הכי אוהבת.
                                               
               "אל תעוררו ואל תעירו שנאה שלא תחפץ" 




מלבד המופלאים הללו, אתם מוזמנים ליהנות מהופעה של עמית ארז (המופלא גם כן) ביום שלישי הזה בתמונע. הוא והים הסודי שלו משיקים את האי פי החדש והמצוין מצוין מצוין, שאני כל כך אוהבת.
זה קורה במקביל לערב המחווה של מאיר אראיל, החלטות קשות יש לכם השבוע. 
אם עדיין לא קראתם את הראיון המוצלח שהייה לנו, הגיע זמן >>>
סינרגייה חמה עם עמית ארז

תמונע // 60 ש"ח, 50 ש"ח במכירה מוקדמת // קליק לאיוונט בפייסבוק

ויש עוד הרבה שלא כתבתי עליהם, בינהם גם כריס קורנל שיופיע היום ומחר, ויחומם ע"י מאיה איזקוביץ'.
 אבל אי אפשר לכתוב על כולם. 
שבוע של הופעות לפנינו! תיהנו.

Shira.T

סנגרייה חמה עם עמית ארז | ראיון

את עמית ארז הכרתי כבר לפני כמה חודשים באחת התכניות ברדיו.
כששמעתי את הקול שלו, הייתי כמובן בטוחה שמדובר בזמר פולק אמריקאי, ממש לא ישראלי. כשהשדרנית אמרה "זה היה עמית ארז" הבנתי שמדובר בעוד זמר ישראלי מוכשר, מיוחד, עם קול יפייפה. 
מיד ניגשתי לפייסבוק לחפש את העמוד שלו וראיתי שם יותר מ- 6,000 אוהדים. 
התחלתי להקשיב לשיריו, אחד אחד, משהו אצלו סיקרן אותי.
הבנתי שאני חייבת להיפגש איתו ולראיין אותו לבלוג, וכך היה.
עמית הסכים בנדיבות רבה, ומיד קבענו.
יום רביעי, 19:30, THE STREETS. 
נפגשנו, לחצנו ידיים, הזמנו סנגרייה חמה מלאה בכל טוב ודיברנו שעתיים על מוזיקה, חיים ומה שבניהם.


השראות מוזיקליות, השפעות ותקופות.
השאלה הראשונה שלי לעמית הייתה מהן ההשפעות המוזיקליות שלו?
תשובתו התחלקה לכמה תקופות.
"זה מתחלק לכמה פאזות:
פאזה ראשונה - המון פולקיסטים, ג'וני מיטשל, טים באקלי ושלום חנוך.
התחלתי לקחת המון השראה מלהקות רוק מתקדם כמו ג'נסיס וקינג קרימזון. 
שני אמנים אחרים שהתחלתי לאהוב בצבא היו ניק דרייק ואליוט סמית.
סמית הפך להיות ממש גיבור מוסיקלי שלי, חיבור אנרגטי לא מוסבר שלא קרה לי עם אף אחד אחר". 
אחרי הכוס הראשונה כבר הרגשנו הרבה יותר נוח. עמית מזג לי עוד כוס טעימה מלאה בפירות, ובתשוקה אמיתית המשיך לדבר על המוזיקה שהוא כל כך אוהב.


"הגענו לפאזה שנייה - אלטרנטיב של השנים האחרונות:
פיג'יי הארווי, פטריק ווטסון, ספארקלהורס. מטרונומי, אואן פאלט, וילקו.
המון פוסט פאנק, Joy Division, Cocteau Twins ,Talking Heads, The Clash". 


מה בעניין מוזיקה ישראלית?
"אני מטורף על מאיר אריאל, וכמובן על אביתר בנאי, כל מה שהוא עושה אני אוהב.
ברי כמובן, "סימנים של חולשה" עבר איתי המון תקופות, נקמת הטרקטור, אמדורסקי, אפרת בן צור.
חוץ מזה אני מאוד אוהב שירים עבריים, כאלה ששומעים ב- 103 FM ביום שבת".


שאלה של קיום.
רוב השירים שאני מכירה עוסקים באותו הנושא, אהבה. שיברון לב. זוגיות. 
שאלה שמאוד עניינה אותי היא על מה עמית כותב. תמיד מעניין אותי על מה אמנים כותבים.
לי זה ברור שאהבה זה הדבר הכי מתבקש לכתוב עליו, אבל מתברר שלא לכולם. 
אצל עמית למשל זו לא הייתה התשובה הראשונה.
"לא תשובה פשוטה בכלל" אמר ולקח נשימה ארוכה. 
"בגדול, רוב הכתיבה שלי היא מאוד לא מתוכננת מראש, אני אף פעם לא כותב שירים כשאני יודע על מה אכתוב, אני כותב משפטים". 

עמית נוגע בנושאים אחרים. 
"רוב הטקסטים שלי נוגעים באותו נושא, שאלות על קיום.
אני חי את חיי בתחושה שלא הייתי אמור להיוולד בישראל. אני מרגיש ככה רוב חיי".  
ברוב חיי הבוגרים, מהתיכון ועד היום, אני מרגיש שאני לא שייך. שאולי הייתי צריך להיות אמריקאי.
הייעוד שלי הוא לעשות מוזיקה, אבל אני חיי במדינה שאין מקום לאנשים כמוני".

"I'm going to make the same mistake 

Same thing i did just yesterday 

I know i'm running out of time 

This is the wrong place for my kind"   

אחריי שיחה של כחצי שעה, שתי כוסות של סנגרייה חמה, הבנתי שיושב מולי בחור באמת מיוחד. 
חייכן, נבוך, כן באופן מפליא, בעל תשוקה ענקית ואמיתית למוזיקה. הוא סחף אותי בשיחה, ומאוד הפתיע אותי בהתבוננות שלו על החיים בארץ ובכלל.

ייעוד והגשמה עצמית. 
"השירים שלי מלנכולים מאוד. המוזיקה שלי דורשת סבלנות, אני מאוד מאמין בזה.
אני כותב על זה שאני אמור להיות במקום אחר. 
כל מיני מחשבות כמו ייעוד, הגשמה עצמית, האם אתה נמצא במקום הנכון בחיים שלי.
 אני חיי את התחושה הזו כבר עשר שנים.
אני גם כותב המון על התמודדות עם דיכאון שמציף אותי המון בעשור האחרון.
כולם כותבים על אהבה, גם אני, אבל זה לא קו מוביל אצלי"

"I wanna love my winston girl
the crimson tide will bring my pearl
to shore
pearls are hard to find
don't you know
my love grows
for unreal girls

and she will smile
when we get high
and she will curse
and make me cry
she'll be painting songs
those I'll write
late at night
after we made love

how I wanna meet you now
how I'd love to meet you now

I wanna love my winston girl
the crimson tide will bring my pearl
to shore
pearls are hard to find
don't you know
my love grows
for unreal girls"

מסתבר שעמית בסביבה כבר כמה שנים טובות, למעלה מעשור ליתר דיוק. הוא כותב, מלחין ושר את השירים.
כמעט בכל משפט הוא מכניס מילה או שתיים באנגלית, וכששאלתי אותו "למה הכל באנגלית?" מיד אמר "תעברי לשאלה הבאה, אין לי כוח כבר לענות על השאלה הזו". תיארתי לעצמי שכך יגיב. אחרי שדיברתי איתו מעט והבנתי שאנגלית אצלו ממש מתגלגלת בלשון באופן טבעי, הבנתי למה.

המשכתי לשאלה הבאה שעניינה אותי, מתי התחלת לשיר ולנגן? 
"התחלתי לנגן בגיל 10, ולכתוב ולשיר רק בסוף התיכון".


לאורך כל הראיון סיפר עמית שהמשפחה שלו תמכה בכל הבחירות שלו. 
כששאלתי אותו מי האנשים שהשפיעו עליו מיד אמר "אמא, אבא ושני האחים שלי. המשפחה מקבלת את המקום הראשון, כל אחד בדרך שלו". 
הייתי בטוחה שההשפעה המוזיקלית הגיעה מהבית, הופתעתי לגלות שלא כך הדבר. אבא שלו היה בכלל טייס קרב ואיש קבע, ושני האחים הגדולים שלו הלכו לקורס טייס. לא בכיוון של מוזיקה בכלל. 


בכל זאת השפעות מוזיקליות חייבות להגיע מהבית איכשהוא, לא?
"דרך אחי הבכור, בן דוד שלי, ואיל, שהוא החבר הכי טוב שלי, הכרתי המון מוזיקה.
אייל היה מוכר בחנות דיסקים "פיקדילי" (העתיקים מבינינו יזכרו).
היינו יושבים שם שעות, הוא היה ממליץ לי על אלבומים חדשים ואני הייתי יושב שם, ושומע. הוא השפיע עליי בטירוף, והכיר לי המון דברים". 


את השיר הזה, Clever And Strong אני בטוחה שאני מכירה כבר המון זמן. 
שיר מקסים ונוגע, מאוד מזכיר את Damian Rice ברכות ובעצבות.

"plastic emotion I meant to forget

fell right out of my head

guess I havent learned

morning has come in a shape of a tree

sat so comfortably

oh so hard to be

clever and strong

pass along

singin your lovesong

I've seen you undressed

I could feel pressure upon your chest"

רק בסוף הראיון, סיפר לי שניגן באיטליז 8 שנים. 
לפני כחצי שנה עזב, ולדבריו זה היה בית ספר מדהים עבורו. 
השיר ששמעתי ברדיו, באותו היום שגיליתי את עמית ארז היה Killing Light עם להקתו The Secret Sea, שיר שישר תפס אותי. 

צילום: נועה מגר

Amit Erez & The Secret Sea are:

עמית ארז - שירה , גיטרות

יעל שפירא - צ'לו, קולות

יואב בריל - קלידים

דודי ברקת - בס

שחר חזיזה - תופים

נגה ארז - קולות וכלי הקשה

עמית ארז הוא אמן אינדי אמיתי, שכותב, מלחין ומבצע שירים מקוריים ולא מוכן להיכנע למיינסטרים הבנאלי.
"אני יודע שהשירים שלי לא מתאימים לכולם, הם הרבה יותר מורכבים, וכמו שכבר אמרתי קודם, דורשים יותר סבלנות. אנשים כמוני וכמוך, שאוהבים מוזיקה קצת יותר מהאדם הרגיל יתעניינו במוזיקה שלי. אנשים אחרים שומעים מה שנותנים להם. רדיו, טלוויזיה, תכניות ריאלטי וכו". 


נעים להכיר. ההזדמנות שלכם.
ב- 10.3 יופיע עמית עם להקתו - The Secret Sea בתאטרון "תמונע", אחרי הבכורה המרגשת בחודש שעבר, שקיבלה ביקורות מצוינות ואולם מלא, יש לכם הזדמנות ליהנות מאמן אמיתי, חסר פשרות וכישרוני.
המופע כולל הרבה חומרים חדשים שעוד לא נשמעו קודם וכמובן גם מהרפרטואר המוכר, כולל תפאורה ייחודית של יותם שפרוני.

קליק לעמוד היוטיוב של עמית

צילום: יובל אראל

צילום: עטר רפפורט

שאלה אחרונה שאלתי. וזו אחת השאלות שאני יותר אוהבת.

יש ציטוט מסוים משיר שאתה זוכר, או שהולך איתך ומחזק אותך?

"שאלה מצוינת", אמר וחייך חיוך נבוך.

"כל פעם שאני נכנס לחרדות או פחדים, אני נזכר בציטוט הזה.
הוא אומר הכל".

You can try the best you can"
If you try the best you can

"The best you can is good enough

 optimistic - Radiohead

שעתיים מרתקות, קלילות ומעניינות הגיעו לסיומן. 

מאוד נהנתי לשבת בחברת עמית ולשמוע את שיש לו לומר, אני מחכה בקוצר רוח להופעה שלו.

מאחלת לכם התחלה של סוף שבוע מצוין. 

Shira.T