מרגיש לי שמלא דברים חדשים קורים במוזיקה, כמו למשל האלבום החדש של The Black Keys! אין לי עדיין כל כך מה להגיד עליו כי בדיוק התחלתי לשמוע אותו, אבל איכשהוא אני בטוחה שהם יעיפו אותי שוב ושוב ושוב.
החדש של אפגן ווינגס עושה לי כיף ונעים. אני תוהה איך לא התחלתי לשמוע אותם מוקדם יותר.
את The 1975 שמעתי לראשונה ברדיו בארה"ב, בדיוק לפני שנה. גם בביקור הזה שמעתי אותם הרבה ברדיו, ואפילו יותר. אתמול כשהדלקתי את הטלוויזיה על MTV (כן, לפעמים אני אוהבת להתעדכן כך) ראיתי את הקליפ הזה ונזכרתי שהרבה זמן, ואולי אפילו מעולם לא כתבתי עליהם5 כאן.
לא יכולה להישאר אדישה לקליפ החדש והמדהים של Sia. כל פעם מחדש שאני לוחצת עליו פליי אני מוצאת את עצמי נשאבת לתוכו, שוב ושוב. מהפנט.
Phantogram מעלים בי צמרמורות וריגוש באלבום החדש והמעולה. במיוחד אהבתי את השיר הזה:
קליפ חדש לארקייד פייר תמיד בא טוב, אני אף פעם לא יודעת למה לצפות ותמיד מחכה הפתעה נחמדה. אז גם עכשיו, קליפ חדש לשיר מעולה:
אם עדיין לא הכרתם את הדבר היפה והממכר הזה, עכשיו זה הזמן.
מסיימת עם החדש של לנה דל ריי שתגיע אלינו גם באוגוסט הקרוב.
המוות הפתאומי של אריק איינשטיין השבוע הכריח אותי להתעסק במוזיקה שלו, להעלות פלייליסט, בין שיר לשיר מצאתי את עצמי נדהמת. הריי ברור לכולנו כמה שאריק היה אחד במינו, וכמה שכל שיר שלו הוא יצירת מופת. אבל נדהמתי לגלות כמה שירים כאלה יש לו, בעצם כל שיר של אריק איינשטיין הוא חלק מפסקול הילדות שלנו. הוא ליווה אותנו כל הדרך. ישבתי בבית קפה כששלום חנוך עלה על הבמה לשיר "ילדים של החיים" ביום רביעי. זה מאותם הרגעים שלא אשכח, קצת כמו הרגע שהודיע שרבין נרצח, קצת כמו הצפירה הראשונה בתל אביב במלחמה האחרונה. מדהים אותי לראות כל פעם מחדש כמה חיבור יש לנו. הציניקנים בינינו לא יבינו זאת, כי הרי הם עסוקים בלמצוא את הציניות בכל דבר, אבל כאן אין מקום לציניות. גם אתם, ציניקנים, שמעתם "אדון שוקו" בשבתות, גם אתם התגייסתם עם "עוף גוזל" ברקע. אני חושבת שלא היה קורה כלום אם תהיו רגישים קצת יותר ליום אחד. רגישים, לא קיטשים.
בתל אביב אין סתיו. אני אוהבת את תחילת השבוע. הוא תמיד בא עם אנרגיה מיוחדת של התחלה חדשה, ובכל פעם אני גם מכירה שירים חדשים. זה לא שיר חדש שהכרתי, אבל זה ביצוע מדהים של שרית חדד לטרייסי צ'פמן. סוף סוף אפשר לשמוע את הקול של שרית חדד ואת הכישרון שלה. הלוואי שתשיר יותר דברים כאלה.
וכשאני מחפשת דברים נעימים ונמאס לי מהפנדורה שלי שדיי משמיעה את אותם הדברים כל הזמן, אני פונה ל- Radio Paradise, המוזיקה שם בעיקר נעימה וחלק ממנה גם חדשה שלי שזה תמיד כיף. תנו קפיצה לשם ספרו לי איך היה. את זה שמעתי שם אתמול וזה בא לי בול בזמן.
ארקייד פייר קצת השתנו ואני עדיין לא יודעת אם זה לגמרי לטעמי. נראה לי שקוראים לזה בגרות. שמעתי כמה שירים מהאלבום החדש ושום דבר לא השתווה ל- Wake Upאבל אולי זו אני שצריכה לצאת מהראש הזה ולתת גם לדברים אחרים את האופציה להיות משהו טוב. בינתיים אני מקשיבה לשיר הזה והאמת שהקליפ יוצא מהכלל.
עמית ארז והים הסודי הוציאו אלבום חדש, שנייה לפני סוף השנה, בעיתוי מושלם. יופי של דבר.
בזמן האחרון מדברים כל כך הרבה על דור ה-X דור ה-Y דור הפייסבוק, דור הלייק. לכל מקום שאני מסתכלת אני רואה כתבה על הדור האבוד. אני למשל דוגמא מושלמת לדור הזה. לא למדתי באוניברסיטה או מכללה, אני יזמית ועצמאית, ואת כל מה שלמדתי, למדתי לבד. רשתות חברתיות נותנות לי עבודה. ואני דבוקה לאייפון שלי. אני הרבה פעמים מרגישה אבודה, מי אני, מה אני, למה אני, כמה אני, איפה אני אהיה, מה אני רוצה ועוד ועוד ועוד. מצד שני, אני הרבה פעמים מרגישה מעולה. שהכל מסתדר, שהכל יושב. ואז אחותי שולחת לי כתבה על הדור האבוד וכמה כולם מרגישים כמוני. כשאני קוראת את זה אני מרגישה קצת יותר טוב, כי בכל זאת כולנו באותה סירה. אבל מה זה עוזר? לא עוזר. בקיצור, דור אבוד זה אנחנו, דור אבוד זה אני. אנחנו שראינו את ההורים שלנו 40 שנה עובדים באותה עבודה, יום אחרי יום, החלטנו שהחיים שלנו שווים וראויים ליותר מזה. שהחיים גדולים יותר. שהחיים שלנו יראו אחרת. לא? אני לא רואה את עצמי בדור אחר ולא רואה תקופה אחרת שיותר מתאימה לי מהתקופה הזו. אם כך, אני במקום הנכון.
דברים שלמדתי השבוע: 1. אני כבר שנה לא אוכלת בשר 2. צריך לעשות תכנית לחמש שנים הקרובות 3. צריך לבחור טוב טוב את האנשים שמקיפים אותנו 4. שקית של מצברוח זה חובה, זה מוטו 5. ביום אחד אפשר לעשות כל כך הרבה 6. אני בתקופה של פתיחות מוזיקלית 7. הגיע הזמן לחשוב רק על עצמי 8. הרבה יותר קל לדבר מוזיקה 9. רק המעז מנצח
האלבום החדש של Arcade Fire יצא לדרך. איזה כיף. אתמול העלתי אותו לעמוד הפייסבוק שלי, היום כבר הורידו אותו. בינתיים תהנו מהחדש שלהם שאני כבר הספקתי לאהוב.
קמתי הבוקר עם אנרגיות מחודשות ומצב רוח מעודד. מה זה בדיוק אומר אני לא יודעת. אבל זה נחמד, וההורוסקופ אומר שהשבוע יהיה רומנטי, ואני בדרך כלל לא קוראת את ההורוסקופ. ואז יוטיוב הציע לי את השיר הזה. בקיצור, בוקר בנימה כזו.
יש פלייליסט חדש. הפלייליסטים נעשים מהצורך שלכם למוזיקה חדשה ומגניבה. קיבלתי הרבה מחמאות על הפלייליסטהראשוןולכן הגיע גם השני. הוא קצת יותר הארדקור ואלקטרוני, אך גם יותר מגוון. תיהנו:
אחרי ששמעתי את הרימיקס המצוין של Bon Iver לשירSkinny Love, מצאתי את הרימיקס המדהים הזה. יש מסביבי מלא אנשים שמתחתנים ומבקשים ממני הצעות לשירי חופה. זה שיר שאני תמיד מציעה. אף אחד ממי שהצעתי לו עדיין לא העז. אם אתם עדיין תוהים על שיר חופה, לכו על זה. רק המעז מנצח.
ואחרון חביב, הקאבר שעשה לי את השבוע הוא הקאבר הזה ל- Harvest Moon, וזה לא פעם ראשונה שאני אומרת - מדהים כמה קאברים יכולים לשנות שיר. מדהים.
לגור בתל אביב. לחפש את עצמך. לראות הופעות. אלבומים. שירים חדשים. אוזן. בארבי. לבונטין. לכתוב. להקשיב. לשמוע. להתאכזב. להנות. להתאהב. להישרף. להתעצבן. לאהוב. לשנוא. להשתכר. לקום בבוקר ולא להבין איפה אתה. להרגיש. להתרגש. לאהוב. לשנוא. לצרוח. להיות מאושר. לחייך. להתאהב. להתאכזב. להתקדם. לעבוד. להזיע. לחלום. להתאכזב. לשמוח. להתאכזב. להתאהב שוב. להתאכזב שוב. לשכוח. להתאהב שוב. ושוב. ושוב. להתאכזב שוב. ושוב. ושוב. לנסות. לעלות. להתקדם. ליפול. לבכות. לחייך. להמשיך. לגור בתל אביב ולא לעזוב אותה.
שבועיים לא כתבתי. אני מרגישה בגידה גדולה. החגים האלה הפכו אותי, את הלו"ז שלי ואת כל השגרה. מעולם לא חשבתע שאתגעגע כל כך לשגרה כמו שהתגעגעתי אלייה בתקופת החגים הזו. כמה כיף שזה נגמר, היה לי בלגאן מידיי. דברים שלמדתי השבוע: 1. החיים טובים יותר עם מזרון טוב 2. החוכמה היא להתחיל בקטן 3. אני אוהבת את החיים שלי 4. אחרי הירידה תמיד באה עלייה 5. כישלון רק הופך אותך טוב יותר 6. אין כמו אמא 7. אין הכי טוב, יש הכי טוב שלי 8. Be careful what you wish for אם לומר את האמת, התנתקתי בשבועיים האחרונים מכל מה שהיה בעולם המוזיקה וישבתי ושמעתי פנדורה בתחנת Billie Holiday, זה היה נעים כיף ורגוע. אין כמו לשמוע את השיר הזה, לפתוח את החלון במיוחד עכשיו כשיש אווויר טוב ולנו.
אהוביי משכבר, Pearl Jam, הוציאו סינגל חדש בשבוע שעבר. כבר שמעתי אין ספור תגובות על זה שהשיר צ'יזי ואמריקאי מידיי אבל לא איכפת לי, אני אוהבת אותו. וחוץ מזה - לפרל ג'ם מותר לעשות מה שהם רוצים. הם פאקינג יכולים להוציא עכשיו שיר במזרחית, מ ו ת ר להם הכל. מעניין איך יישמע האלבום.
Petite Meller משאירה אותי פעורת פה כל פעם מחדש. היא מגניבה בצורה קיצונית, המוזיקה שלה מיוחדת וכייפית והקליפים שלה מושקעים ומדויקים. בקיצור, אני אוהבת אותה. היא מאותם האנשים שנותנים לי השראה. וכן, זו זאת מ"טרי פויזן".
לא משנה כמה אשמע את החדש של Arcade Fire, אני פשוט לא אוהבת אותו. משהו שם לא זורם לי, בטח שלא כמו פעם.
הנה משהו שקצת יותר מלהיב אותי - Chvrches שחררו את אלבומם המיוחל ואני בריפיטקשהעליו כבר כמה ימים טובים. אני מתה על הסאונד האייטיזי שלהם. אייטיז אייטיז אייטיז! מצידי לשמוע את זה כל היום. כשאני בבר אני משתדלת להשמיע אותם לפחות פעם אחת בערב. לא ייאמן שהקול הזה יוצא מהקטנה הזאת (אם תסתכלו טוב על הוידאו הזה תראו שאף אחד בקהל לא זז, מוזר ביותר!). ואם כבר ב-Foster Bar עסקינן, היום אני שם - אתם מוזמנים!
אחרונה חביבה, אבל אמיתית (!) היא קאמי מלץ. אחד השירים המעניינים ביותר שהיא עשתה או לפחות שאני שמעתי ממנה. רותם אור אחראית על ההפקה וההקלטה ובהחלט שומעים את זה. אני אוהבת את השיר. אני אוהבת את הקליפ ואני אוהבת את קאמי.
לאחר צפייה בטקס הגראמיס אין מילה טובה יותר לסיכום האירוע - מדהים! ישבתי מול המסך מהופנטת להופעות, לשמלות, לראיונות וכמובן ללידי גאגא. כמה אנרגיות על במה אחת!
אז מה היה שם? נתחיל בשמלה המדוברת של גברת ריאנה אשר נעשה בידיו של ג'אן פול גוטיה. ריאנה החליטה לבוא עם שמלה, בוא נגיד, אחרת. לא הטעם שלי, בלשון המעטה.
תהרגו אותי, אני לא מבינה את השמלה הזו. אני לא מצליחה להבין מה יפה בה, חוץ מהצורה שהיא יושבת על הגוף הגם ככה מושלם של ריאנה. הצבע שלה, הגזרה שלה, הטקסטורה, הכל.
ריאנה אומנם איכזבה ונראתה מגוחכת לטעמי (מה, לא?) אבל בשביל זה יש את ניקי מינאז' שהלכה עד הסוף ונראתה ממש מגוחכת (מה, לא???) ובאה עם תחפושת של נמר, גם עיצוב של ג'אן פול גוטייה.
לפחות האודם יפה.
הפתעת הערב מבחינתי הייתה ג'ניפר האדסון.
כבר מיימי אמריקן איידול התאהבתי בה. מתוקה, חייכנית ואנרגטית.
האדסון נראית מדהים. השיער יפייפה, הנעליים קלאסיות והשמלה של ורסאצ'ה ממש הולמת אותה.
ולמי שלא זוכר איך שנראתה לפני, הנה לכם:
עוד שמלה שאי אפשר להתעלם ממנה - השמלה של קים קרדאשיאן בכבודה ובעצמה. קים (AKA - KK), הידועה בגוף המקומר שלה לובשת שמלת זהב של קאופמן פראנקו. לא כוס התה שלי, גם לא הקפה, המיץ ואפילו לא המינרלים. אבל קים, לא משנה מה תלבש, תישאר קים. הורסת.
ועוד קצת ממה שהיה שם: קייטי פרי עם בעלה הטרי, סבתה ומקל הליכה הורס, שעושה חשק להיות נכה.
ביונסה. תחליטו בעצמכם.
לני קרביץ. זוכרים אותו? דפק הופעה או התאמץ יותר מידיי?
אבל עזבו אתכם, בוא נתמקד במה שבאמת היה שם. מוזיקה!
סלח לי אבי כי חטאתי.
נהנתי מההופעה של ברונו מארס. מה קרה לי? אני האחרונה שתפרגן לו. אני שומעת את השירים שלו ברדיו מקללת ומעבירה, הקול שלו מעצבן אותי והשירי אהבה בשקל וחצי האילו לא עובדים עליי. אבל אין מה להגיד, הוא נתן אחלה הופעה, מסתבר שיש משהו בבחור הזה.
הופעה מצוינת, ברונו הראה את הצד האחר שלו (לפחות לי). פריפורמר ענק, ללא ספק.
נמשיך הלאה, וזה לא הולך ונהיה יותר טוב. אני לא יודעת מה קרה לי. התרגשתי משיר קאנטרי. אם לומר את האמת, אני לא סובלת קאנטרי, מהיסוד. השיר The House That Build Me של Miranda Lambert משום מה ריגש אותי. אולי בגלל שהיא חמודה ואולי בגלל שהשיר באמת מרגש. (ממש הקשבתי למילים) בכל מקרה, השיר הזה זכה בקטגוריית הקאנטרי, כנראה יש משהו בדבריי.
מיוז זכו בקטגוריית הרוק ועל כך עליי להיות כנה איתכם. אני לא מתרגשת מהם. הם אפילו דיי מעצבנים אותי. מה שהכי מעצבן אותי הוא שהם ניצחו את ניל יאנג ופרל ג'ם. נו, בסדר, מפרגנת. חצי. ברור ששיר השנה הוא Need You Now של להקת הקאנטרי Lady Antebellum, שטחנו ברדיו פעמיים בשעה - לפחות. (תודה לכם גלגל"צ), אם כך, לא הופתעתי.
בפרס תגלית השנה זכתה מישהי מפתיעה במיוחד. לא ג'סטין ביבר, לא סי - לו, לא ברונו מארס. הזוכה היא - אספרנזה ספלדינג. (??WTF) זמרת ג'אז אנונימית יחסית שלקחה את התואר הנחשק משום מקום. (ביבר התאכזב מעט) אני לא חובבת ג'אז במיוחד, אבל לאוהבים שבינכם, אספרנדה עושה את העבודה.
ליידי גאגא שזכתה בBest Female Pop Vocal Performance, הגיעה בתוך אינקובטור ויצאה רק כשהייתה על הבמה. ללא ספק, הרעיונות שלה מטורפים ומגוכחים, אבל גאגא נתנה הופעה מטורפת. טוב נו, אני משוחדת. אני אוהבת אותה ומגיע לה, היא אלופה!
עם כל הכבוד לכולם, לכל השירים הנחמדים, הלהיטים המרגשים, התגליות ולג'סטין ביבר, הערב הזה היה שייך לגדולים באמת. להקה עם איכויות כאלו כבר מזמן לא היה לנו. לאחר מעקב צמוד אחרייהם בבלוג שלי בשנה האחרונה, Arcade Fire שיחקו אותה וזכו באלבום השנה! אין פה וויכוח בכלל, הלהקה הזו נועדה לגדולות. תודה לכם Arcade Fire שעשיתם לי את הערב. תמשיכו כך!
בשבוע האחרון התמכרתי לשיר הזה. הדבר הראשון שעשיתי כל בוקר, שנייה אחרי שפתחתי את העיניים היה ללחוץ עליו Play באייפוד שלי. השיר הזה מרגש אותי בצורה מיוחדת, אני לא יכולה לשמוע אותו בלי להזיל דמעה. עושה לי צמרמורת בכל הגוף.
תראו את ההופעה חיה הזו שלהם בניו יורק ותבינו.
אי אפשר להתעלם מהמשפט העצוב - "Something filled up, my heart with nothing" אין ספק, השיר הזה מעלה בי רגשות עזים.
כמה עובדות על Arcade Fire:
הסולן של הלהקה (Win Butler) כותב את השירים בעצמו
אישתו (Regine Chassagne) מנגנת ועושה קולות ליווי בלהקה גם כן
גם אחיו (William Butler)
Arcade Fire קיימים משנת 2003
הסולן מגיע ממשפחה מוזיקלית במיוחד: אימו, אביו, אחיו ודודו מנגנים
השיר הזה פשוט מעולה ! המקצב מצוין, המילים מעניינות ו Arcade Fire הם להקה משובחת ביותר. Arcade Fire מביאים סאונד שלא נשמע בכלל 2010, הם נשמעים מאוד ניינטיז עם טוויסט. הפעם הראשונה ששמעתי עליהם הייתה כשקראתי ביקורת על הדיסק, הביקורת שיבחה אותם ברמות שאי אפשר לתאר, כל מי שקרא את הכתבה בטוח רצה לדעת מי הלהקה הזו שנאמרים עלייה דברים כל כך כל כך טובים. בכתבה היה כתוב שלהקה כזו לא שומעים כל יום ושהם הולכים להיות הדבר הבא. בהחלט נכון!! להקה כזו לא שומעים כל יום. יש לה את הסאונד שלה ואת הקטע שלה. הם לא נשמעים כמו אף אחד אחר חוץ מעצמם.
הם מעולים. לא- בסדר, לא- סבבה ולא- נעים לשמוע. מ-ע-ו-ל-י-ם-! Arcade Fire עושה מוזיקה מרגשת, אדירה וייחודית. התאהבתי בשיר הזה שבוע שעבר, אני מבטיחה שגם אתם תתאהבו
בקרו באתר שלהם: Arcade Fire שיהיה סוף שבוע נעים לכולם, בתקווה לגשם..
.jpg)
.jpg)
.jpg)
