המוות הפתאומי של אריק איינשטיין השבוע הכריח אותי להתעסק במוזיקה שלו, להעלות פלייליסט, בין שיר לשיר מצאתי את עצמי נדהמת. הריי ברור לכולנו כמה שאריק היה אחד במינו, וכמה שכל שיר שלו הוא יצירת מופת. אבל נדהמתי לגלות כמה שירים כאלה יש לו, בעצם כל שיר של אריק איינשטיין הוא חלק מפסקול הילדות שלנו. הוא ליווה אותנו כל הדרך. ישבתי בבית קפה כששלום חנוך עלה על הבמה לשיר "ילדים של החיים" ביום רביעי. זה מאותם הרגעים שלא אשכח, קצת כמו הרגע שהודיע שרבין נרצח, קצת כמו הצפירה הראשונה בתל אביב במלחמה האחרונה. מדהים אותי לראות כל פעם מחדש כמה חיבור יש לנו. הציניקנים בינינו לא יבינו זאת, כי הרי הם עסוקים בלמצוא את הציניות בכל דבר, אבל כאן אין מקום לציניות. גם אתם, ציניקנים, שמעתם "אדון שוקו" בשבתות, גם אתם התגייסתם עם "עוף גוזל" ברקע. אני חושבת שלא היה קורה כלום אם תהיו רגישים קצת יותר ליום אחד. רגישים, לא קיטשים.
בתל אביב אין סתיו. אני אוהבת את תחילת השבוע. הוא תמיד בא עם אנרגיה מיוחדת של התחלה חדשה, ובכל פעם אני גם מכירה שירים חדשים. זה לא שיר חדש שהכרתי, אבל זה ביצוע מדהים של שרית חדד לטרייסי צ'פמן. סוף סוף אפשר לשמוע את הקול של שרית חדד ואת הכישרון שלה. הלוואי שתשיר יותר דברים כאלה.
וכשאני מחפשת דברים נעימים ונמאס לי מהפנדורה שלי שדיי משמיעה את אותם הדברים כל הזמן, אני פונה ל- Radio Paradise, המוזיקה שם בעיקר נעימה וחלק ממנה גם חדשה שלי שזה תמיד כיף. תנו קפיצה לשם ספרו לי איך היה. את זה שמעתי שם אתמול וזה בא לי בול בזמן.
ארקייד פייר קצת השתנו ואני עדיין לא יודעת אם זה לגמרי לטעמי. נראה לי שקוראים לזה בגרות. שמעתי כמה שירים מהאלבום החדש ושום דבר לא השתווה ל- Wake Upאבל אולי זו אני שצריכה לצאת מהראש הזה ולתת גם לדברים אחרים את האופציה להיות משהו טוב. בינתיים אני מקשיבה לשיר הזה והאמת שהקליפ יוצא מהכלל.
עמית ארז והים הסודי הוציאו אלבום חדש, שנייה לפני סוף השנה, בעיתוי מושלם. יופי של דבר.
בזמן האחרון אין לי מוזה לכתוב. מרגיש לי כאילו אני מכריחה את עצמי לשבת ולכתוב, חשבתי הרבה זמן שזוהי הדרך הנכונה באמת, אבל עכשיו אני כבר לא בטוחה. האם אני צריכה לשבת ולהכריח את עצמי לכתוב? אני לא יודעת, ואפילו על זה אין לי מה לכתוב. מה שכן, זה רק מחזק את מה שאני תמיד אומרת - הכל זמני רבותיי, הכל זמני. זה טוב וזה רע. מה שאתה מרגיש עכשיו, אם זה טוב או אם זה רע הוא זמני. זה משמח ומעודד לדעת את זה.
דברים שלמדתי השבוע: 1. אני יודעת לעשות הכל לבד 2. כדאי לא לוותר על משהו שאתה אוהב 3. הלב, הוא כואב 4. להתעלם מרגשות זה לא חכם 5. לעשות רק מה שאתה אוהב 6. עדיף כישלון מפואר מחלומות במגירה
זה. זה עשה לי את השבוע. השיר הזה שאני שומעת בריפיט כבר כל כך הרבה פעמים. סיוון לוי המדהימה נכנסת עמוק עמוק בפנים ונוגעת במקומות השורפים.
הכי קל לוותר, להישאר במקום ולא לעשות כלום. תמיד נחשבתי לבחורה אמיצה בעייני ובעייני האנשים שהיו מסביבי. איפושהוא אני חושבת שעם השנים, האומץ הפך לפחד. אני עדיין דובקת באומץ ובלעשות דברים שלפעמים גם לא הכי נעימים לך. רק ככה זה עובד.
שיר חדש ל- FITZ AND THE TANTRUMS תמיד עושה לי טוב. לא משנה באיזה מצב רוח אני. השיר הזה אמנם כייפי, אבל אני מרגישה שהם הולכים ויורדים ברמה. מקווה שלאורך זמן זה לא ישאר ככה.
לפעמים, כשטוב לי, ברגעים האלה שממש ממש טוב לי, אני רוצה להקפיא את הזמן ולהשאיר את האושר הזה לעוד קצת. זה לא קורה הרבה, אבל כשזה קורה אני ממש רוצה להמציא את המכונה שמקפיאה את הזמן. היא טרם נמצאה.
וברגעים אמיתיים של באסה אמיתית, אני יודעת בדיוק מה לעשות. HAIM שלישיית האחיות החמודות והמוכשרות מעלות לי את מצב הרוח כהוגן. זה מתחלק לשניים - או שמתים עליהן או שמשתגעים מהן. אני כמובן משתגעת עליהן בקטע טוב. טוב מאוד. וחוץ מזה שמגיע להן הרבה קרדיט על עבודה טובה. יאללה, פליי!
דברים שלמדתי השבוע: 1. עוד יש סיכוי 2. הזמן רץ 3. יש לי את השותפה הכי מצחיקה בעולם 4. ברגעים שטוב לי אני לא יכולה לכתוב
השבוע, כמו רוב השבועות האחרונים עבר לי במהירות. מה יהיה? השבועות עוברים בטיל, הסופש"ים נגמרים ממש מהר והזמן פשוט עובר לו. השבוע הגעתי למסקנה, שאולי עוד יש סיכוי.
השירים שעשו לי את השבוע: ליקי לי המתוקה, היא מאוהבת. ושרה על זה. שיר חמוד וקליל שהעיר אותי כשישבתי בעייפות מול המחשב בעבודה. פיונה אפל המהממת. אנחנו חברות טובות כבר הרבה שנים. אבל מהחברות שאפשר לא לדבר איתן חודשים, וכשנפגשות אחרי הרבה זמן הכל חוזר לקדמותו. פעם אהבתי אותה מאוד, היום אני עדיין אוהבת אותה, אבל אני כבר לא יכולה כל כך לשמוע אותה אחרי שחרשתי שנים על השירים שלה (וחדשים כרגע עוד אין). השבוע נתקלתי בכתבה עלייה ושמחתי להיזכר בה וכמובן בשיר המעולה Shadowboxer. והמשפט שתפס אותי:
(כי הוא כל כך אני)
"So darlin' I just wanna say
Just in case I don't come through:
I was onto every play, I just wanted you"
השיר הזה של בק נחת עליי בזמן הכי טוב. בסוף של יום, אחרי יום עבודה ארוך, בירה ביד ומנוחה על ספה נעימה. לא יכולתי לבקש שיר מושלם יותר מזה. מרגיע וכייף.
Let the desert wind"
Cool your aching head
Let the weight of the world
"Drift away instead
השיר "אור גדול" של אמיר דדון נמצא אצלי בראש כבר כמה ימים, וכששיר לא עוזב אותי אני חייבת לשמוע אותו כמה פעמים כדי להוציא אותו מהראש שלי. אז כך עשיתי. פעם, ועוד פעם, ועוד פעם. בסוף זה ממש כמו המנון. "אור גדול מאיר הכל ויותר כבר לא צריך לשאול, אני בא ללמוד ממה שטוב ולחיות" כמו שרובכם יודעים (או מבינים), אני ומוזיקה ישראלית לא חברים הכי טובים. אבל כשזה קורה, זה קורה בענק.
המשפט שתפס אותי:
"לבד בתוך כל הטירוף, אני חושב איך שהזמן יכול לעוף.
אבל בסוף כשזה נגמר, יש סיבה לכל דבר"
ואם כבר מוזיקה עברית, אז מאיה איזקוביץ'. אני שומעת אותה וכל פעם מחדש מתפלאת. היא מדהימה, נשמעת כמו אמריקאית אמיתית, הקול שלה רך כמשי והמוזיקה שלה נעימה ונוגעת. המשפט שתפס אותי:
All these pieces that are long gone"
"leaving memories that are so strong
חדש גם לי: קבלו את אומללה - הם גם ישראלים (ממש הגזמתי היום עם העברית), גם מגניבים, גם מצחיקים וגם עושים מוזיקה מדליקה. וכן, גם הם ממש לא נשמעים ישראלים. How do I convert PDF to a JPG? היא שאלה מצוינת שצריך לשאול. לעשות שיר כל כך מגניב מהשאלה הזו היא בעיניי יצירתיות. אין הסבר על איך להמיר את הקובץ, אבל יש אחלה קליפ ואחלה סאונד שאפשר בכייף להתגאות בו שהוא משלנו. ממש לא אומללים.
Death Can For Cutie הם חברי משכבר הימים, הם תמיד יודעים להיות שם כשעצוב ולפרוט על המיתר הכי עצוב. מילים כמו - I will follow you into the dark love of mine someday you will die Someday you will be loved. את השיר הזה פגשתי השבוע בתוכנית הבוקר האהובה עליי "רוקר טוב" עם בועז כהן (88FM), וכמה שנהנתי לשמוע אותו. שונה במקצת משאר השירים שלהם, השיר הזה חיובי באופן מחשיד. אבל לי זה לא איכפת. כי זה בא לי בול בזמן. המשפט שתפס אותי:
"When there's a doubt within your mind
Because you're thinking all the time
Framing rights into wrongs, Move along"
מחשבות רבות על איזה שיר יסיים את הפוסט. אבל הגעתי להחלטה. Passion Pit היא להקה מצוינת ואהובה שפעם הייתי כותבת עלייהם הרבה. קורה לי שאני חורשת על להקה תקופה של זמן ואחרכך שוכחת מהם. (לא בסדר מצידי, אני יודעת). השבוע התמזל מזלי ונזכרתי בלהקה המפוארת הזו. כאן הם מחדשים את השיר שאני כל כך אוהבת - Tonight Tonight של הסמאשינג פאמפקנס (זוכרים?). הם לקחו את השיר למקום אחר לגמרי, מבחינתי לפחות. אני קוראת את הבית האחרון של השיר ואני מתמלאת תקווה. שתמיד אפשר לשנות ושתמיד אפשר להשתנות ולהאמין. אז תקראו ותאמינו. המשפט שתפס אותי:
"We'll crucify the insincere tonight We'll make things right, we'll feel it all tonight We'll find a way to offer up the night tonight The indescribable moments of your life tonight The impossible is possible tonight Believe in me as I believe in you, tonight"
עוד שבוע הגיע לקיצו ואיזה כייף שכך. כמה דברים שלמדתי השבוע: 1. אם ארצה אין זו אגדה 2. הכל עניין של גישה 3. פרידה היא דבר קשה 4. כל סוף הוא התחלה חדשה 5. פלורנטין מגניבה 6. גם נינט מבאסת לפעמים
אז מה שמעתי השבוע? כל מיניי. אני כל הזמן מנסה למצוא מוזיקה חדשה ומעניינת אבל הפעם מצאתי דווקא קאבר מעולה שליווה אותי כל השבוע - מאיה איזקוביץ' בחידוש גאוני לריאנה. זה מדהים, זה אותו השיר אבל שונה כל כך. מאיה לוקחת את השיר למקום אחר לחלוטין, מקום שאני אישית מאוד אוהבת.
השיר השני הוא Tender של Blur, שיר כייפי עם וויב מגניב שתמיד כייף לשמוע.
השיר השלישי שנכנס לרשימה הוא שיר עצוב שהקדישו לי השבוע. (תודה באמת). כמה משפטים מהשיר קרצו לי במיוחד:
You'll be loved"
Like you never have known
The memories of me
Will seem more like bad dreams
Just a series of blurs
Like I never occurred "Someday you will be loved
אמן.
השיר הרביעי והמעולה שתמיד עושה לי צמרמורת הוא - Hey Hey, My My של ניל ליאנג. אחד השירים שאני יותר אוהבת בעולם. איזה שיר דיכאון כייפי (כמה שזה אבסורד להגיד), כואב וצובט. אני יכולה לשמוע אותו פעם, אחר פעם, אחר פעם, והוא לא נמאס. אוהבת.
ולפינת השיר הטחון ביותר השבוע: את השיר הזה שמעתי השבוע לפחות ארבע פעמים ביום ואיזה כייפי הוא. The Cure - יש משהו ממכר בלהקה הזו. אף פעם לא נמאס מהם.
There was nothing in the world"
that i ever wanted more
than to feel you deep in my heart
there was nothing in the world
that i ever wanted more
than to never feel the breaking
"apart all my pictures of you
