בשישי אני אוהבת לנקות לצלילי הפלייליסט של Van Morisson. האקונומיקה בדלי ואני מנקה, ככה בלי כפפות, אני אוהבת שהידיים שלי מריחות מאקונומיקה, זה בטח לא בריא אבל לא אכפת לי. אני מריחה כמו בריכה אחרי וזה מזכיר לי את הילדות. אז אני שמה את השיר Someone Like You ומדמיינת את עצמי שרה את זה למישהו כמוך. והכי אני אוהבת בשיר הזה שהוא אומר שהטוב ביותר עוד לא הגיע.
בשישי האחרון דווקא שמתי את השיר I'll Be Aroun של Empire Of The Sun שנתן אופי אחר לניקיון. עומק. האמת שיש בשיר הזה כל כך הרבה רגישות שלוקחת אותך למסע, ואם סוגרים עיניים ממש נגררים. אפשר לדמיין ציפורים, והרים ירוקים, וניו יורק ורכיבה באופניים וים בלילה וארבע בבוקר קיץ תל אביבי, וסתיו. תנסו.
את החבלים של נינט אני שומעת הרבה. מזכיר לי נשכחות השיר הזה ודברים שהייתי מעדיפה לחשוב שלא קרו מעולם. בינתיים, הדחקה. זה לא נעים.
אתמול בהופעה (של אלט ג'יי בחימום גארדן סיטי מובמנט), כשהגיע השיר הזה, אני עצמתי את העיניים ונתתי לצלילים להיכנס אליי אחד אחד, לאט לאט. דמיינתי כל תו נכנס אל תוך העור שלי, ואז לגוף ולעצמות והייתה לי צמרמורת. התרגשות, התעלות. למרות שאני בן אדם מאוד רגשן ולא לוקח הרבה בכדי שאבכה בסרט, באמת שאין הרבה דברים בעולם הזה שגורמים לי להתרגש כמו מוזיקה. מוזיקה גורמת לי להרגיש את הגוף מבפנים ולפעמים אפילו את הלב פועם. מי אמר שמוזיקה לא ממכרת.
לפעמים נורא בא לי לכתוב שיר כמו Unsent של אלניס מוריסט. יצא לי לחשוב הרבה על השיר הזה בתקופה האחרונה, זה שיר לכל האקסים שלה ובשיר היא מסבירה מה היה לא בסדר במערכת יחסים ולמה היא מתגעגעת. דיי מדהים בעיניי. Jaggen Little Pill הוא האלבום הראשון שקניתי (יותר נכון שאמא שלי קנתה לי), והוא חוגג 20 שנה (!) וזה מרגש ומדהים ומבהיל כי לאן הזמן טס לאן? אני זוכרת את עצמי קוראת את המילים ושואלת את אמא שלי למה היא מתכוונת ומבקשת ממנה לתרגם לי מילים שלא הבנתי. זו כבר לא אותה אלניס. היא כבר לא כועסת, מקללת דיכאונית, עצובה, שיער על הפנים. היום היא נשואה, היא אמא, היא מתעסקת ברוחניות, מדיטציות, צמחי מרפא, יוגה, קלפי טארות. כל כך הרבה השתנה. JLP הוא כנראה האלבום ששמעתי הכי הרבה בחיי ואם צריך אדקלם אותו גם, את כל המילים. לכן תמיד תהיה לי בעיה לעבוד ולשמוע אותו כי אני רק אשיר ולא אצליח לעבוד. בקיצור, האלבום הזה השאיר לי ולעוד 33 מליון כמוני חותם ענק, ששינה את חיי וגרם לי להבין את כוחה של המוזיקה והמילים, גם 20 שנה אחרי.
שנה חדשה זו הזדמנות נפלאה להסתכל על השנה שעברה ולראות מה היה. סיכום שצריך לעשות. כשאני מסתכלת על השנה שעברה אני מוצאת את עצמי מתפלאת על כל הדברים שעברתי, האנשים שהכרתי, המקומות שביקרתי בהם. הדברים שגיליתי. כשאני חושבת על השנה שתבוא אני מתמלאת בהתרגשות. דף חלק, תקופה חדשה. אנשים חדשים. אני מקבלת את השנה בשתי ידיים, בלי פחד ובלי חרטות. שנה חדשה זו הזדמנות מצוינת לעשות את כל מה שרציתם לעשות בשנה שחלפה ועדיין לא עשיתם. שנה טובה.
דברים שלמדתי השבוע: 1. לפעמים צריך לעשות סטופ כדי להמשיך הלאה 2. "תמיד מישהו רודף אחרי מישהו ומישהו תמיד נרדף" (רננה נאמן) 3. תקשיבו ללב 4. שנה עוברת מהר מידיי 5. כשחושבים יותר מידיי לא עושים כלום 6. "מהות הגאונות היא סבלנות אין קץ" (מיכלאנג'לו) 7. הכי כיף לפתוח את השנה בדירה חדשה 8. בלי טלוויזיה עושים יותר יש מצב שהנהשיונלים הם האהבה החדשה שלי. יש מצב כזה. אני קולטת את עצמי מתחילה יותר ויותר לשמוע אותם על ריפיט, פה מתחיל הטירוף שלי. בריפיט.
פעם אמרתי למישהו שאני מוכנה לתת לו את הלב שלי, אני מוכנה לשים את הלב שלי על השולחן בלי לפחד. בשבילו זה היה יותר מידיי. הוא נבהל ואמר שהוא לא יכול לשאת את האחריות הזו. כשהסתכלתי על הקליפ האדיר הזה מיד נזכרתי בסיטואציה הזו. לילה. אלכוהול. אגו. פחד. הלוואי וכל הדברים האלה לא היו מדברים וכל מה שהיה נשאר זו רק האמת. הדברים היו נראים כל כך אחרת. הלוואי.
בעניין החורף: אתמול ישבתי בשדרה היפה בעיר, הלא היא שדרת רוטשילד, רוח סתווית העיפה את שערי, עלים התפזרו ברחבה והרגשתי שמתחיל להיות לי קריר. מיד עברה בי המחשבה שהקיץ עוד מעט יגמר ואותו יחליף החורף הקר. אני לא רוצה שיבוא החורף. אני לא רוצה שיגמר שהקיץ. הקיץ מביא איתו סוג של קלילות כזו. כשאני חושבת על זה, אולי קלילות גדולה מידיי. אולי החורף יביא איתו את הרוגע הזה שאני צריכה, את האמת, את הרצינות שחסרה. אבל בינתיים, אני לא רוצה שהקיץ יגמר.
כל תקופה מלווה בפסקול ו- Arctic Monkeys מלווים אותי פסקול שאולי הייתי רוצה לשכוח. זה כשלעצמו בעייתי. אני נורא אוהבת אותם ורוצה לשמוע אותם, אבל הם מחזירים אותי לאותה התקופה שעכשיו נשארה רק זיכרון. מה עושים עם פסקולי החיים האלה?
להרגיש חי זו הרגשה נפלאה. להרגיש את החיים. לגעת בהם בשתי ידיים. לאכול אותם. לא לתת לפחד להוביל. לתת לאמת לצאת. לשמחה. לרגש. לרצון. לחיבוק. לפרוח. לרצות עוד. לעשות עוד. להשתנות. לחוות. להרגיש טוב. להסתכל על העתיד בעיניים בוהקות. להרגיש חיי. שנה טובה לכם. מאחלת שתרגישו שאתם ממצים כל דקה מהחיים שלכם. מאחלת שתמצאו את הבן אדם הזה שייתן לכם להרגיש שאתם חיים (גם אם זה עצמכם). שכל יום בשנה תברכו את הבוקר שבא, תחייכו למראה ותאהבו את עצמכם. תנו לאמת להוביל אתכם, לא לפחד. לכו אחרי הלב, הוא יודע הכי טוב.
.jpg)