אין לי זמן. זה טוב. כשאין לי זמן אני מצליחה לעשות יותר. כון, זה מוזר מצד אחד, אבל הגיוני מצד שני. כשהלו"ז שלי ריק אני מיד מרשה לעצמי להיות עצלנית ואיטית. כשהלו"ז מלא אני מצליחה לעשות כל כך הרבה ולהפתיע אפילו את עצמי. אז מה עדיף? אולי קצת איזון יהיה נחמד.
דברים שלמדתי השבוע:
1. I do it for me
2. כשאין זמן מספיקים יותר
3. צריך לסלוח כדי לשכוח
4. אם לא שמת לב, החיים כבר התחילו
5. הכל פשוט יותר עם רשימת TO DO LIST
בשבוע שעבר הייתי ב"תמונע" וראיתי משפט שעד עכשיו תקוע לי בראש "אם לא שמת לב, החיים כבר התחילו". המשפט הזה כל כך אופייני לי. אני כל הזמן מסתכלת אל החיים כאל עוד לא התחילו, כאילו רק עוד רגע כשאתחיל את זה... או רק כשאסיים את זה אז... אולי אז החיים יתחילו. בין לבין אני באמת לא שמה לב שהזמן עובר, החוויות נצברות והחיים פשוט התחילו. ולא רק שהם התחילו, הם כבר ממש בשיא.
כששואלים אותי על איזה מוזיקה אני כותבת - חדשה, ישנה או עכשווית, אני מיד עונה - הכל ומה שבא לי באותו הרגע. אני לא כותבת רק על מוזיקה שיצאה עכשיו מהתנור, ואני לא כותבת רק על מוזיקה ישנה. אני לא כותבת רק על סינגל חדש שיצא עכשיו, אני לא כותבת רק על מוזיקה ישנה, הרי מה זה מוזיקה ישנה? אני יכולה היום לכתוב על שיר שיצא כבר לפני חצי שנה. הפואנטה היא מאוד פשוטה. אני לא מאמינה בלכתוב רק על מה שחדש.
אני מתה על העיר הזו. אני מתה עלייך תל אביב. את כל כך ערנית תמיד, כל כך חיה. את מקבלת, את אוהבת, את מלאת הזדמנויות. כששואלים אותי איפה אני רוצה לחיות התשובה שלי היא תל אביב. כולם נורא מתפלאים ומיד אומרים שזה לא מקום לגדל בו ילדים ומוטב לחזור להוד השרון (עיר מולדתי). מיד עולה לי השאלה - למה אני צריכה להיות בעונש בגלל שאני אמא? אני לא בעד העניין הזה, לפחות לא כרגע. כרגע אני נשארת איתך תל אביב. אבל זה עוד ממש רחוק.
בפנדורה שלי במחשב, אני מוצאת מלא מוזיקה חדשה. הג'נגו שלי באייפון לעומת זאת לא מספיק טוב בשבילי. השירים חוזרים על עצמם והרבה מהפעמים אני מוצאת את עצמי מעבירה שירים. אך אם זאת הוא כן מספק לי מוזיקה חדשה מידיי פעם. איזה אפליקציה אתם משתמשים להכיר מוזיקה חדשה? מי שיצליח להפתיע אותי באפליקציה שאני לא מכירה יבורך.
אחרון חביב, בחודשים האחרונים עמלתי על מיזם חדש ומהמם (לפחות בעיניי). ממש בקרוב הוא יעלה לאוויר, כשזה יקרה אתם תדעו.
Shira.T
