שינויים צריכים להתקיים בדרמטיות. שינויים צריכים להיות גדולים ומשניי חיים. אני בחודש הבא משנה את גילי, בחיי לא יהיו יותר 20. אני מגיעה לעשור הרביעי של חיי. כמה שזה מרגש, זה גורם לי לעשות הרבה ושם אותי במירוץ של זמן, "דברים שאני רוצה להשיג עד גיל 30". בינתיים חלק גדול מהרשימה כבר הושגה. חלק בדרך וחלק לא. העיקר שאני עדיין נראית בת 17.
את הסופ"ש האחרון ביליתי במדבר. חששתי לצאת לקמפינג כי המון זמן לא עשיתי את זה. חששתי לעזוב את העיר, את העבודה ואת החיים אונליין. ברגע שהגעתי למדבר שכחתי מהכל. חולות, אוויר צלול ושקט מופתי. לרגע לא ציפיתי שיהיה לי כל כך כייף. זה נחמד לפעמים (מסתבר) לצאת מהעיר ומאזור הנוחות. הטיול לווה בהמון מוזיקה, חלק גדול מאוד היו J.Views. את האלבום האחרון שמעתי ברצף כמה וכמה פעמים. ואת השיר הזה במיוחד.
הבנות HAIM הוציאו אתמול קליפ חדש, מוקדם מידיי בשבילי לומר מה דעתי עליו. בגדול אני מתה עליהן, אבל יש מצב שהן הגזימו.
ובחזרה לכאן, הקיץ הזה יהיה מלא בהופעות אדירות. הכרטיס לניל יאנג הגיע ופיקסיס בדרך. אבל ביום חמישי תופיע בבארבי אחת הלהקות עליה כתבתי פעמים אין ספור בבלוג שלי. כבר כמה שנים אני עוקבת אחרי המוזיקה שלהם, והופ אלבום חדש בדרך. אז את האלבום החדש והשירים החדשים הקולקטיביחנכו על במת הבארבי בחמישי הזה. קנו כרטיסים ותהיו מאושרים.
עם הקטע היפה הזה אפשר להעביר 13 דקות של עבודה מטורפת. המוזיקה הזו תגרום לכם להיות מרוכזים יותר מריטלין.
השיר החדש של Coldplay נשמע בדיוק כמו Bon Iver. אם זה הכיוון החדש שהם הולכים עליו, אני לגמרי חוזרת לאהוב אותם.
ללכת בתלם זה לא בשבילי, אף פעם לא היה גם. כשהלכתי בתלם תמיד נחלתי בכישלון. רציתי לעשות את מה שכולם עושים רק כדי שארגיש שאני לא מקרה מיוחד ושגם אני יכולה ועושה את מה שכל הפאקינגעולם עושה. זה קרה לי רק בגיל 28 וחצי, כשפוטרתי מעבודתי המשעממת. הבנתי ונשבעתי שבחיי לא אחזור להיות שכירה במשרד משעמם, ושמבחינתי אני מעדיפה לא לחיות מאשר לחיות את החיים כמו כדור שלג שמתגלגל לו: להיות כזו שקמה בבוקר למשרד, לובשת מכנסיים מחויטים וחולצה מכופתרת, עושה עבודה לא מעניינת עם אורות פלורסנטים מתשע ועד שש. לא בשבילי. לא בשבילי. לא תודה. בהזדמנות זו אגיד תודה לזו שפיטרה אותי ואמרה לי "לכי תעשי מה שאת אוהבת". שנה וחצי אחרי אני יכולה להגיד על עצמי שאני אשכרה עושה את מה שאני אוהבת. כמה אנשים אתם מכירים שיכולים להגיד דבר כזה? פעם לא הבנתי את המושג הזה בכלל. ניסיתי להבין מה הוא אומר ואם אני מרגישה ככה. היום אני מרגישה את ורק את זה. כנראה ככה זה כשעושים מה שאוהבים.
לפני כשבוע נזכרתי בספייס גירלס וכמה אהבתי אותן כשהייתי קטנה ואיך כל מסיבה הייתה מלאה בשירים שלהן. חשבתי אם לשים אותם במקום שאני מתקלטת בו יבוא טוב, כי פתאום לשמוע את If you wanne be my lover זה מצחיק. עבר כבר מספיק זמן בשביל שזה יחשב טוב בקטע אירוני. ואז באה MØ ועשתה קאבר מושלם לשיר הזה. קראה לי את המחשבות, בדיוק בזמן.
שבוע שעבר התארחתי ברדיו הבנתחומי בתכנית המצוינת של "המאזין" (עידו שחם). את עידו הכרתי בפורים, בדיוק לפני שנה, כשאני מחופשת לאלמנה. עידו סיפר כאן את הסיפור הרבה יותר טוב ממני, אפשר גם לשמוע את התכנית כאן. רשימת השירים: Beck - Blue Moon Savior Adore - Dreamers Cherches Lorde - Team ASTR - Operate Garden City Movment - Enterteiment Cat Power FT. Angel Haze - Mannhatan Kyla La Grange - Cut your teath Valerie June - Wanne be on your mind Alt-j Dissolve me Doing it right - daft punk ft. panda bear after life - arcade fire ASTR - R U WITH ME
Beck היה הראשון שהתחיל את התכנית שלי, השיר היפיפה הזה הוא רק חלק קטן מאלבום חדש ומרגש "Morning Phase" (כאן אפשר לשמוע את כל האלבום).
חדש וטוב ל- Niki De Saint Phalle / Soko / Aaron Rose פלוס קליפ משגע.
מסיימת עם החדש של הדרקון שראיתי שנה שעברה בפריז בפסטיבל Rock en seine. איזה שיר מושלם.
תקופות מפחידות אותי. בעיקר תקופות טובות. טוב מפחיד אותי. היי מפחיד אותי. מצד אחד זה הכי כיף בעולם, מצד שני זו תחושה שברור לי שבקרוב תעבור. הרי אי אפשר כל הזמן להיות שמחים ומאושרים, למרות שהאושר מאז ומתמיד בא לי דיי בקלות וזה מזל גדול שיש לי. תמיד הוא נגמר מתישהוא. אני מאחלת לעצמי להמשיך להיות מאושרת ואף יותר. בלי עליות ומורדות ובלי תקופות. פשוט אושר. פשוט.
דברים שלמדתי השבוע: 1. אין חוקים 2. ברגע אחד הכל משתנה 3. תמונה אחת שווה אלף מילים 4. אני בחורה של אירופה 5. אין כזה דבר שאין כזה דבר 6. במה שמשקיעים - מצליחים! 7. Bad choices make good stories 8. אמריקה רחוקה מידיי מישראל
כמה כמה זמן שאני רוצה לכתוב על החדש של מיילי סיירוס אבל מתאפקת. השיר הזה מעולה, לא יעזור כמה נרצה שהוא יהיה חרא של שיר, הוא משגע. אז נכון, הקליפ מזעזע ואני אפילו לא נכנסת לזה, אבל השיר עצמו מצוין. ואם במוזיקה עסקינן, לכבוד חגיגת השיר המצוין אשים את השיר ורק אותו (בלי הקליפ המדובר). מיילי, את גדולה.
ואם כבר מיילי סיירוס, עם כל הקאברים לשיר המדובר, בעיניי זה אחד הדברים הטובים שנעשו. ערבוב של מיילי סיירוס וממפרד אנד סנס. זה מעולה וזה עשוי בצורה נפלאה.
והנה עוד קאבר, הפעם של האחיות HAIM, בעיניי לא מוצלח ולא משכנע. בזמן האחרון אני מתאכזבת מהן יותר ויותר. הקאבר הזה משעמם ואין בו כלום. השיר The Wire יבש ומלא בגחמות אמריקאיות, וראיונות איתן זה אסון.
בראשון שעבר היה לי סט מצוין ב- Foster Bar. הוא היה כל כך מעולה שהחלטתי לעלות את הפלייליסט. אז לאלה שעוד לא שמעו אותו, עכשיו זה הזמן לצלול. פליי קטן ואתם מסודרים לשעות הקרובות. ואם אהבתם תבואו מחר.
יש שירים שלא עוזבים אותי לכמה ימים ויש שירים שלא עוזבים אותי להרבה מאוד זמן. כמו השיר האדיר הזה. ואו, כמה שהוא אדיר.
ואם כבר שירים שנתקעו לי בראש, בשבוע האחרון אין יום שלא שמעתי את השיר הזה, לפחות פעמיים בריפיט.
ממש כמו כל אדם, אני מידיי יום מכירה אנשים מכל מיניי מקומות שאני נמצאת בהם. אנשים זה קטע. או שהם לא אומרים כלום, או שהם אומרים יותר מידיי. אלה שאומרים יותר מידיי, איתם יש לי בעיה. אלה שזורקים דברים גדולים מידיי ומהר מידיי. הריי שאי אפשר ברגע אחד לומר דברים גדולים כל כך, זה לא הגיוני. מילים הם רק מילים, ואני לא פעם אמרתי שמעשים הם אלה שנחשבים. מילים נאמרות מהר מידיי. נזרקות לאוויר כאילו כלום. צריך לחשוב לפני שאומרים.
דברים שלמדתי השבוע: 1. אין מקום כמו הבית 2. צריך לחשוב לפני שאומרים 3. שום דבר לא ברור מאליו 4. חודש ההופעות בשיאו 5. מילים הם רק מילים 6. כל פעם הדרך מתקצרת 7. צריך לעשות מה שרוצים לעשות 8. צריך להיות מי שרוצים להיות הופה איזה כיף! חדש ל- Kings Of Leon. הם תמיד באים לי טוב החבורה הזאת. תמיד כיף לי לשמוע אותם. אבל אני לא משוגעת עליהם. הם מבחינתי להקה פרווה, הם לא מרטיטים לי את הלב ואני לא נטרפת על שום שיר שלהם.
אם כבר מדברים על טירוף ושירים שמרטיטים לי את הלב, מי אם לא Arctic Monkeys שיגרמו לי להרגיש כאילו בא לי להתפוצץ. שיר חדש, קליפ חדש. אותו טירוף שוב, מהתחלה. לופ, ריפיט, ריפיט, ריפיט. תיהנו.
לרוב כשאנשים שומעים שאני אוהבת את הבנות HAIM הם מגלגלים עיניים. ואני שואלת, למה? הן מוכשרות ויש להן שירים שעושים לי כיף. כשבא לי משהו לא מחייב ולהתחבר לשורשים האמריקאים שלי, אני שמה פליי ונהנת. Placebo הוציאו קליפ חדש לשיר Too Many Friends מתוך האלבום שיצא בספטמבר. שיר מצוין וקליפ מדהים שצריך לראות כמה פעמים כדי להבין. יש אפילו חידה בסוף! תראו לבד.
אוגוסט הגדול וחודש ההופעות ממשיך! Regina Spector שוברת הלבבות, זו שהזכירה לי לא פעם כמה מוזיקה היא דבר מדהים, היא, בכבודה ובעצמה תופיעה בקיסריה בסוף השבוע הבא. אין מושלם מזה. מחכה בכליון עיניים.
אפרת לוטנברג, אחת היוצרות המרגשות שאני מכירה, תופיע ביום שני הזה בלבונטין. כתבתי עלייה כאןוהכל אמת לאמיתה. תבואו ותראו שגם אתם תרגישו כך בדיוק. קליק לאיוונט.
בזמן האחרון אין לי מוזה לכתוב. מרגיש לי כאילו אני מכריחה את עצמי לשבת ולכתוב, חשבתי הרבה זמן שזוהי הדרך הנכונה באמת, אבל עכשיו אני כבר לא בטוחה. האם אני צריכה לשבת ולהכריח את עצמי לכתוב? אני לא יודעת, ואפילו על זה אין לי מה לכתוב. מה שכן, זה רק מחזק את מה שאני תמיד אומרת - הכל זמני רבותיי, הכל זמני. זה טוב וזה רע. מה שאתה מרגיש עכשיו, אם זה טוב או אם זה רע הוא זמני. זה משמח ומעודד לדעת את זה.
דברים שלמדתי השבוע: 1. אני יודעת לעשות הכל לבד 2. כדאי לא לוותר על משהו שאתה אוהב 3. הלב, הוא כואב 4. להתעלם מרגשות זה לא חכם 5. לעשות רק מה שאתה אוהב 6. עדיף כישלון מפואר מחלומות במגירה
זה. זה עשה לי את השבוע. השיר הזה שאני שומעת בריפיט כבר כל כך הרבה פעמים. סיוון לוי המדהימה נכנסת עמוק עמוק בפנים ונוגעת במקומות השורפים.
הכי קל לוותר, להישאר במקום ולא לעשות כלום. תמיד נחשבתי לבחורה אמיצה בעייני ובעייני האנשים שהיו מסביבי. איפושהוא אני חושבת שעם השנים, האומץ הפך לפחד. אני עדיין דובקת באומץ ובלעשות דברים שלפעמים גם לא הכי נעימים לך. רק ככה זה עובד.
שיר חדש ל- FITZ AND THE TANTRUMS תמיד עושה לי טוב. לא משנה באיזה מצב רוח אני. השיר הזה אמנם כייפי, אבל אני מרגישה שהם הולכים ויורדים ברמה. מקווה שלאורך זמן זה לא ישאר ככה.
לפעמים, כשטוב לי, ברגעים האלה שממש ממש טוב לי, אני רוצה להקפיא את הזמן ולהשאיר את האושר הזה לעוד קצת. זה לא קורה הרבה, אבל כשזה קורה אני ממש רוצה להמציא את המכונה שמקפיאה את הזמן. היא טרם נמצאה.
וברגעים אמיתיים של באסה אמיתית, אני יודעת בדיוק מה לעשות. HAIM שלישיית האחיות החמודות והמוכשרות מעלות לי את מצב הרוח כהוגן. זה מתחלק לשניים - או שמתים עליהן או שמשתגעים מהן. אני כמובן משתגעת עליהן בקטע טוב. טוב מאוד. וחוץ מזה שמגיע להן הרבה קרדיט על עבודה טובה. יאללה, פליי!
ואז נוחתים ומבינים שהכל אותו הדבר. זה לא מבאס אותי, ההפך. אבל פתאום בא לי שוב להיות שם. זה העניין - כשאני שם בא לי פה, כשאני פה בא לי שם. מה יהיה עם העניין הזה? כל כך ילדותי. תמיד הייתי כזו, רוצה את מה שאין לי, מקנא בדשא של השכן, רוצה להיות בדיוק בצד השני של איפה שאני נמצאת כרגע. חייבת לעשות משהו עם זה.
ובחזרה למוזיקה, עוד לא כתבתי על כל השירים שהכרתי באמריקה, הנה עוד כמה שירים יפים שכדאי לכם לשמוע: הבנות HAIM החמודות עשו קאבר לשיר I'll try anything once של The Stroks. הם לא שינו כל כך הרבה מהשיר, אבל זה נעים ושונה לשמוע את זה בקול של אישה.
Phosphorescent הוציא אלבום. טרם שמעתי את כולו, רק חלקים ממנו והשאיר אותי עם טעם מסוקרן של עוד. זה אחד השירים שיותר שאהבתי:
This can’t be what you want"
"It can’t be what you want
Keep Together של Hunter Hunted יכול להישמע צ'יזי בחלקים מסוימים מהשיר, בחלקים אחרים הוא יכול להישמע על גבול הרוק הקל. זה בדיוק מה שאני אוהבת, הריי כבר אמרתי שאני מתחברת לצ'יזיות, וזו בדיוק הצ'זיות האמריקאית הזו שאני אוהבת. קדימה, פליי וספרו לי מה אתם חשבתם על השיר.
מצב הרוח שלי לגמרי משנה את אהבתי לשים מסוים. אם שמעתי שיר כשהייתי מדוכדכת והוא היה שמח מידיי, זה עצבן אותי. אם שמעתי שיר עצוב כשהייתי במצב רוח מרומם זה עצבן אותי גם כן. זה גבול מאוד דק, וצריך לשים לב מתי שומעים את השיר, וכמובן - לא לראות את הקלים בפעם הראשונה ששומעים את השיר, זו סכנה ואין לחזור ממנה!
והשיר האחרון להיום ישאיר אתכם עם מנה גדולה של נונסנס. איך אני אוהבת שירים כאלה חמודים וקלילים. בעיניי לא כל שיר צריך להיות עמוק וכבד, לפעמים שירים הם רק לרקע, שיהיה נחמד ולפעמים רק לעשות נעים וכיף. זה שיר בדיוק כזה:
כל שבוע, לפני שאני מתיישבת לכתוב את הפוסט, כבר בחמישי בערב, אני מסדרת לי בראש את השירים שאהבתי במיוחד השבוע, את החוויות שעברתי ואת המילים ששמעתי. כל שבוע יום שבת מגיע מהר יותר, והנה אני מוצאת את עצמי שוב שופכת את הכל לפוסט חדש. לפעמים אני מאושרת מזה שיש לי מקום אליו אני יכולה לשפוך הכל ולפעמים אני נזכרת כמה אני חשופה ומה זה דורש ממני. זה מעיר אותי בבום אחד. ואז שוב עולה השאלה על כמה דברים צריכים להשפיע עליי, עלינו, על החיים שלנו, ושוב אני לא יודעת לענות עלייה. כל פעם אני מגיעה למסקנות קטנות ובסופו של דבר אני עושה את מה שמרגיש לי טוב. ככה צריך להיות. הנה האסופה השבועית של השירים שעשו לי את השובע הזה לקצת יותר מרגש מהרגיל.
דברים שלמדתי השבוע: 1. התהילה חולפת אבל האנונימיות נצחית 2. עבודה קשה מניבה תוצאות 3. חב"ד מנסים להחזיר אותי בתשובה 4. כוח הרצון שלי חזק מתמיד 5. אם רואים את זה, זה כנראה קרה 6. גם למלצריות יש רגשות 7. הכל יחסי בחיים 8. יש לי משמעת עצמית אז כמו שכתבתי בפוסט הקודם, ביום חמישי ראיתי את DJ Shadow באומן 17 ולהפתעתי הרבה ממש נהנתי. מאז אני שומעת את האלבום האגדי Endtroducingבריפיט.
יש לי קטע עם M83. כל פעם שאני שומעת אותם אני נהנת בצורה אחרת. המוזיקה שלהם שמימיית ומתאימה את עצמה לכל סוג מצב רוח שאני נמצאת בו. אתמול ששמעתי את השיר הזה בפעם האלף ירדו לי דמעות. המוזיקה שלהם מרגשת אותי, המילים שלהם נוגעות בי והקליפים מהפנטים.
שבוע שעבר, אחרי שכתבתי על זה שאני צריכה איזון בחיים, התחלתי לחשוב על זה קצת יותר לעומק. הגעתי למסקנה קצת פחות מאוזנת: לא בא לי להיות באיזון, בא לי לחיות את החיים בכל הכוח, ואם זה אומר שיום אחד אני בשיא המצב רוח ויום אחרי אני בשיא הדאון, שכך יהיה. העיקר להרגיש ולחיות את החיים בצורה הכי אמיתית וכנה שיכולה להיות. היום למשל, ובכלל בימים האחרונים, אני במצב רוח מעולה, לכן השיר הזה התאים כל כך, והקליפ עוד יותר. שימו פליי.
יש לי אובססיה לבנות HAIM. כל מי שאומר לי אחרת או שלא מתחבר אליהן (וזה בסדר גמור), או שלא פתוח מספיק כדי להבין שבאמת מדובר בשלוש בנות סופר מוכשרות שפשוט עושות מוזיקה טובה וכייפית. לא תמיד צריך מוזיקה כבדה ומורכבת. השיר החדש שלהן Falling לא יוצא לי מהראש, איזה כיף!
Local Natives היא הלהקה החדשה שאני שמה עליה עין בזמן האחרון. לפני שבועיים כתבתי על שיר אחר שלהם, עכשיו השיר היפייפה הזה ונראה לי שזו התחלה של מערכת יחסית רצינית בינינו. בינתיים הם עשו הכל קשורה. המוזיקה מעולה, כן, אבל המקומות שהשיר הזה לוקח אותי אליו הוא מדהים. אני מוצאת את עצמי מרחפת למקומות אחרים, יפים כל כך, ולרגעים לא חושבת על המקום שאני נמצאת בו. וזה מה שחשוב לי במוזיקה, שהיא תיקח אותי איתה. תראו לבד לאן השיר הזה לוקח אתכם.
יש לי קינוח מצוין, כזה קינוח שצריך הקדמה תופים. אבל לפני זה שתי הודעות קצרות: 1. בשבוע שעבר התארחתי ברדיו לפינה קטנה על המלצות מוזיקה. אתם מוזמנים לשמוע כאן (דקה 44:38). 2. אם עדיין לא פתחתם את הפלייליסט שלי, אתם מוזמנים ללחוץ פליי כאן מצד ימין (למטה בבלוג עצמו, מצד ימין). אני כל הזמן מעדכנת בשירים חדשים וטובים וזה הכל בשביל שיהיה לכם מה לשמוע בעבודה ושלא יהיה לכם תירוץ ללמה אתם שומעים תחרות רדיו רדודות. קדימה, פליי איט. ועכשיו לעניין החשוב באמת: The Yeah Yeah Yeahs הוציאו שיר חדש והפעם הם באמת התעלו על עצמם. פשוט תשמעו ותראו שאתם לא יכולים להישאר אדישים.
אני מתרגשת להכיר לכם (שוב) את שלושת האחיות המוכשרות - HAIM. אחרי Don't Save me ו-Forever, הגיע הזמן להציג את השיר החדש והמעולה שלהן Falling. אני מכינה אתכם מראש, תתכנו לשנה גדושה באחיות האלה. אצלי הן כרגע בפיקוח מלא.
תנו הצצה לקליפ החדש והמצוין שלהן Falling ותזכרו איפה שמעתם אותן פעם ראשונה, Just saying..
קליק לאתר // קליק לעמוד הפייסבוק שלישי מצוין! Shira.T
דברים שלמדתי השבוע: 1. הכי חשוב זה לנסות 2. צעדים קטנים מביאים לשינוי גדול 3. בשביל משפחה עושים הכל 4. הוד השרון משעממת 5. תל אביב זה הבית 6. הכל משתנה נורא מהר 7. הבחירות שלנו צריכות להיות יותר מחושבות 8. יש עתיד יופי של דבר הגיע אליי הבוקר לתיבת המייל שלי. קוראים להם Snow Clerks והם לגמרי סחפו אותי. יותר מידיי עליהם אני לא יודעת אבל זה שרציתי רק לשמוע עוד ועוד מהם הראה לי כמה הם מצוינים.
יש להם גם קליפ יפה ומשוקע שיצא לאוויר העולם רק שלשום, ואני מרגישה צורך עז להראות לכם אותו. השיר הזה סחף אותי גם כן ואני סקרנית יותר ויותר לגלות על השלישייה המגניבה הזו.
אם כבר, אז כבר. אם בשבוע האחרון שמעתם 88 FM לא יכולתם שלא להכיר את Many 1,2. זאת להקה מצוינת שיודעת מה היא עושה, ועשה את זה מעולה. כבר מהקליפ הזה הבנתי שמדובר במשהו אחר וטוב שרק אחרי שהגיע הבנו כמה אנחנו צריכים אותו.
קרה דבר מאז שבוע שעבר. אני חושבת שהתמכרתי קצת לבנות Haim. אני לא מפסיקה לשמוע אותן. יש בהן משהו כל חמוד ותמים וכייפי. הקליפים שלהם מלאי חיים, המוזיקה שלהן מלאה אנרגיות והן שלוש בנות מתוקות ומוכשרות. מאז שבוע שעבר, הקליפ שלהן זכה בעוד ב- 5 מליון צפיות ועכשיו הן מועמדות לשלושה פרסים רציניים ביותר ב- NME Awards: - Best New Band - Best Music Video - Best Track מגיע להן!
את GITLA המיוחדת הכרתי רק לפני שבועות ספורים. אני כל כך נהנית לקבל מיילים כאלה, בהם מחכים לי שירים נעימים ומחממי לב. GITLA היא לחלוטין ישראלית, למרות שאין בה שום דבר שנשמע או נראה ישראלי. אפילו המבטא (שהרבה פעמים מפריע לי אצל זמרים ישראלים) אינו נותן למאזין ולו רמז על היותה ישראלית. שימו פליי וברגע אחד תכנסו למוד רגוע יותר, זה בדוק.
.jpg)
.jpg)
.jpg)
