השירים שעשו לי את השבוע

ממש כמו כל אדם, אני מידיי יום מכירה אנשים מכל מיניי מקומות שאני נמצאת בהם. אנשים זה קטע. או שהם לא אומרים כלום, או שהם אומרים יותר מידיי. אלה שאומרים יותר מידיי, איתם יש לי בעיה. אלה שזורקים דברים גדולים מידיי ומהר מידיי. הריי שאי אפשר ברגע אחד לומר דברים גדולים כל כך, זה לא הגיוני. מילים הם רק מילים, ואני לא פעם אמרתי שמעשים הם אלה שנחשבים. מילים נאמרות מהר מידיי. נזרקות לאוויר כאילו כלום. צריך לחשוב לפני שאומרים.

דברים שלמדתי השבוע:
1. אין מקום כמו הבית
2. צריך לחשוב לפני שאומרים
3. שום דבר לא ברור מאליו
4. חודש ההופעות בשיאו
5. מילים הם רק מילים 
6. כל פעם הדרך מתקצרת
7. צריך לעשות מה שרוצים לעשות
8. צריך להיות מי שרוצים להיות



הופה איזה כיף! חדש ל- Kings Of Leon. הם תמיד באים לי טוב החבורה הזאת. תמיד כיף לי לשמוע אותם. אבל אני לא משוגעת עליהם. הם מבחינתי להקה פרווה, הם לא מרטיטים לי את הלב ואני לא נטרפת על שום שיר שלהם. 



אם כבר מדברים על טירוף ושירים שמרטיטים לי את הלב, מי אם לא Arctic Monkeys שיגרמו לי להרגיש כאילו בא לי להתפוצץ. שיר חדש, קליפ חדש. אותו טירוף שוב, מהתחלה. לופ, ריפיט, ריפיט, ריפיט. תיהנו.

 

לרוב כשאנשים שומעים שאני אוהבת את הבנות HAIM הם מגלגלים עיניים. ואני שואלת, למה? הן מוכשרות ויש להן שירים שעושים לי כיף. כשבא לי משהו לא מחייב ולהתחבר לשורשים האמריקאים שלי, אני שמה פליי ונהנת.

 

Placebo הוציאו קליפ חדש לשיר Too Many Friends מתוך האלבום שיצא בספטמבר. שיר מצוין וקליפ מדהים שצריך לראות כמה פעמים כדי להבין. יש אפילו חידה בסוף! תראו לבד.



אוגוסט הגדול וחודש ההופעות ממשיך! Regina Spector שוברת הלבבות, זו שהזכירה לי לא פעם כמה מוזיקה היא דבר מדהים, היא, בכבודה ובעצמה תופיעה בקיסריה בסוף השבוע הבא. אין מושלם מזה. מחכה בכליון עיניים. 

אפרת לוטנברג, אחת היוצרות המרגשות שאני מכירה, תופיע ביום שני הזה בלבונטין. כתבתי עלייה כאן והכל אמת לאמיתה. תבואו ותראו שגם אתם תרגישו כך בדיוק. קליק לאיוונט. 

Shira.T

השירים שעשו לי את השבוע

דברים שלמדתי השבוע:
1. אני לא אוהבת דאבסטפ
2. מוזיקה היא החיים
3. פעם בשבוע לפחות אני צריכה ללכת להופעה
4. יוגה עושה טוב לנשמה
5. עוד חודשיים אני רואה את איליי
6. החיים קצרים מידיי בשביל לא לצאת
7. צריך לנצל את הזמן ה"לבד"


אז אתמול בערב הייתי בהופעה/תיקלוט של ג'יימס בלייק.
זה לא ממש הייתה הופעה. יותר נכון, ממש לא. זה היה מסיבה, והוא התקלט בה.
המקום היה מפוצץ עד אפס מקום, ובלייק עלה בשתיים. 
בהתחלה היה נדמה לי שזה מתקדם מידיי לקהל הישראלי, שרק רצה לשמוע את בלייק מבצע את
"Limit To Your Love". בסביבות השעה ארבע הייתה כבר הרגשה יותר נינוחה, כולם רקדו ונהנו וכנראה כבר הבינו שבלייק מתקלט דאבסטפ כל הערב. 
שמעתי גם כמה שנשרו בדרך: "ניסיתי, דיי אני לא יכולה", והלכו. 
אני אישית לא התחברתי למוסיקה הזו, לטעמי זה היה חופר מעט, אך אם זאת מאוד נהנתי. 
הקאבר שאני הכי אוהבת שלו. מושלם.
המשפט שתפס אותי:

 you're in my blood like holy wine"

You taste so bitter and so sweet

Oh I could drink a case of you, darling

And I would still be on my feet

"And I would still be on my feet

ביום רביעי הייתי בהופעה של דני רובס. ממש שבוע הופעות היה לי.
כשאחותי קנתה לי כרטיס במתנה להופעה, לא כל כך הבנתי מה עובר עלייה. אני מכירה את דני רובס, את השירים שלו אני דיי אוהבת, אבל אף פעם לא כל כך התלהבתי ממנו. עד שהגעתי להופעה שלו.
איזה הופעה! מרגשת עד דמעות. 
רובס שנון, מבריק ומצחיק. לכל שיר יש את הסיפור שלו, וישבתי מהופנטת לסיפורים המרתקים שסיפר.
לידו הייתה זמרת ליווי. רק אחרי כמה דקות הציג אותה כ"אישה הכי יפה בעולם", הלוא היא אישתו.
היה מרגש, שמח, עצוב, מרתק וכייף. ממליצה בחום ללכת. חוויה. (ותודה לאחותי על ההזמנה להופעה!).
המשפט שתפס אותי:

"ובחלון, כמעט עולה הבוקר, 

כל כך הרבה בדידות יש בעולם 

וביניהם, רק התקווה תעיר אותם בחושך 

הם לא יודעים, הם לא ידעו אף פעם 

אם השער נפתח בדרך אל האושר" 

איזה מזל שנתקלתי בשיר הזה, שיר מעולה! בדיוק כמו שאני אוהבת.
כמו שאמרתי כבר שבוע שעבר, הלוואי שזו הייתה המוסיקה במועדונים בתל אביב.
שיר מעולה, הקול שלה מצוין, הקצב טוב וגם הקליפ לא רע בכלל, ובסופו של דבר היא מדברת פה על לב שבור, אז ברור שאני מתחברת לזה.

את KOL אני מזמן כבר אוהבת. יש בהם משהו מגניב, והם מצליחים להישאר עצמם ולא סוטים למיינסטרימיות המחלתית.
מאז שהתחילו בקריירה שלהם, הסגנון שלהם נשאר דיי אותו הדבר ואני אוהבת את זה.
שיר מגניב, המבטא האמריקאי הדרומי הזה שהורס אותי כל פעם שאני שומעת אותו+רואה אותו, משאיר אותי מעריצה נלהבת שלהם. יאללה, שיבואו לארץ. 
המשפט שתפס אותי:

"We'd be so free

Happy alone

Sharing a smile

So far from home"

את Mazzy Star אני אוהבת בעיקר שאני עצובה. 

Fade Into Me הוא אחד השירים שאני יכולה לשמוע כשאני מדוכדכת וכך לברוח לקצב העצוב של השיר והקול הנוגה של הסולנית.

אבל אני לא מדוכדכת, ואת השיר הזה שמעתי השבוע במקרה, בדרך לעבודה. שיר יפייפה.

המשפט שתפס אותי:

"Before I close the door 

I need to hear you say goodbye 

Baby won't you change your mind?"

"We've got to get in to get out". השיר הזה מתנגן לי בראש כבר כמה שבועות. אני לא יודעת למה או איפה שמעתי אותו. אבל הוא לא עזב אותי.
מה זה אומר גם המשפט הזה - צריך להיכנס כדי לצאת? 
אני חושבת שבשבילי, המשפט הזה אומר שבשביל לעשות משהו עד הסוף ולמצות אותו, צריך לעשות אותו בכל הכוח, וממש להרגיש שנכסנת לזה במאה אחוז, כדי שכשתצא מזה תרגיש שעשית את כל המאמצים האפשריים. זה נכון לגביי הכל בחיים. השאלה האמיתית היא מה זה לעשות הכל? ואיפה זה נגמר, המאמץ? ומתי יודעים שדיי, עשינו את כל המאמצים האפשריים?
נראה לי שלגביי זוגיות זה דיי ברור, פשוט מרגישים שמשהו נגמר. 
לגביי דברים אחרים בחיים - כמו עבודה למשל, או מעבר דירה וכו', אני חושבת שקצת יותר קשה להחליט, אבל נראה לי שגם זה באיזשהוא שלב כן נגמר. 
המפשט שתפס אותי:

"We've got to get in to get out"

  

לא עובר אצלי יום בלי לשמוע את רועי דהן. אני אוהבת את המוסיקה שלו. 
בזמן האחרון אני במיוחד אוהבת זמרים ישראליים ששרים באנגלית. אני מתחברת הרבה יותר לאנגלית.
מגיל מאוד צעיר התחברתי לאנגלית יותר.
אולי זה בגלל שבבית אימי דיברה איתי אנגלית, או אולי זה בגלל שהמוזיקה שהיא הייתה שומעת היה באנגלית. קרוב לוודאי. 
זה נכון שיש הרבה יותר דברים שקל להגיד באנגלית, כמו: אני אוהב אותך, אני מתגעגע, אני מצטערת לשמוע, יש משהו שאני יכולה לעשות? כל זה נשמע כל כך מאולץ בעברית. 
כשאני שומעת את השירים של דהן, אני נוטה להרגיש ששברו לו את הלב, והמוזיקה המצוינת שלו הגיעה מתוך כאב עמוק וטורדני, לפחות ככה זה נשמע לי.
ואז אני חושבת לעצמי, איזה באסה שהכתיבה הטובה ביותר באה לי כשאני עצובה. ומה זה אומר בעצם? שכל החיים אני יצטרך להיות מדוכדכת כדי לשמור על הכתיבה הרגשית והעמוקה? לא יודעת, שאלה טובה.
המשפט שתפס אותי:

"I’ll give you everything. 

I’ll kill your pain.

I'm not sure I intend to act according to your plans again. 

Not before the rain". 

לשיר האחרון איתו בחרתי לסיים את הפוסט הוא Polish Girl של Neon Indian, בהמלצת אחי, כמובן.

שיר כייף, ומשום מה, זה מה שאני מרגישה בזמן האחרון. כייף גדול. 

תהנו מהשיר. הוא עושה חשק להתלבש מגניב, לצאת החוצה ולרקוד.

שבת שלום. או שכבר אפשר לומר - שבוע טוב.

Shira.T

Foo Fighters נגד Glee!

פוסט אחרון שדיברתי על Glee, דיווחתי ש King Of Leon לא הסכימו לתת את השירים שלהם לתוכנית וזה יצר ריב שלם עם מפיק התוכנית.
עכשיו, גם הפופייטרס מצטרפים לקבוצת "נגד" GLEE. מה אתם חושבים?
לטענתם - "לא כולם צריכים להגיע לGLEE, אנחנו עומדים מאחורי ההחלטה של קינגס אוף לאון וחושבים שהם צודקים במאה אחוז!"  


לא יודעת מה אתם חושבים על Glee, אני מאוד אוהבת אותם ואחותי מכורה אלייהם. מצד שני אני מאוד מבינה את KOL וגם את הפופייטרס. מה לעשות, יש דברים שפשוט לא צריכים להגיע לGLEE! 

המשך שבוע טוב,

Shira.T

מלחמה בהוליווד.

מה קורה כשלהקה לא משתפת פעולה עם Glee?
Kings Of Leon, אחת הלהקות האהובות עליי, לא הסכימה שGLEE ישתמשו בשירים שלהם.
מצד אחד אני יכולה להבין את המפיק של הסדרה שהתעצבן כשנתקל בסירוב, מצד שני אני גם מאוד יכולה להבין את KOL.
כשנודע למפיק של GLEE שKOL לא משתפים פעולה הוא כתב:

"Fuck you Kings Of Leon, you coul'd have a 9 year old singing your songs and maybe picking up a guitar"

 "לכו תזדיינו KOL, יכולתם להכניס את המוזיקה שלכם לפה של ילד בן 9 ואף לגרום לו להרים גיטרה ולנגן".

KOL לא נשארים חייבים. בתגובה הם מוסרים למפיק: "Go teach 9 year old's how to say FUCK" .

אני חייבת לצדד בהם. אם זה היה נגמר יפה אז בסדר, אבל בגלל שהמפיק לכלך עליהם ככה, וזה נהפך לכזו סגה זה גורם לי לא להעריך אותו. וחוץ מזה, לא נראה לי בכלל איך שהוא דיבר אליהם! קצת כבוד.

נפנק אתכם בשיר של KOL, אבל לפני זה קצת GLEE?? בכל זאת - אחלה תוכנית!
פה הם עשו קאבר מצוין לשיר המעולה של קייטי פרי Teenage Dream ומגיעה להם על זה פרגון!


ועכשיו לדבר האמיתי! Kings Of Leon ולא סתם, בהופעה חייה עם Eddie Vedder, יש יותר טוב מזה?

סופ"ש מהנה,

Shira.T

Kings Of Leon - נעים (מאוד) להכיר

בשבוע האחרון חבר טוב הביא לי את הדיסק של Kings Of Leon, אהבתי אותם מההתחלה
אבל אף פעם לא התעמקתי בהם מספיק.

שמעתי אותם כל השבוע - בדרך לעבודה, בדרך חזרה ובבית.

נהניתי מכל רגע! יש להם קצב מעולה, בדיוק כמו שאני אוהבת.

אני צוללת לתוך השירים, לתוך המוזיקה, לגיטרות, לקול המיוחד של הסולן וכמובן למילים.

אני עוצמת את העיניים ומרגישה כמעט בהופעה שלהם.

במחקר שלי על KOL מצאתי שרוב השירים שלהם עצובים. מפתיע? לא ממש.

שנה שעברה אח שלי היה בהופעה שלהם (פלוס רציני כשאתה גר בארה"ב- יש כל הזמן הופעות!)

לדבריו, רמת הדיוק שלהם מטורפת, והם נשמעים כמעט כמו בדיסק, מאוד קשה לשמוע זיוף.

עוד משהו מאוד מפתיע שאמר הוא שהיו מאוד רגועים על הבמה. הם דווקא עושים רושם של רוקיסטים רציניים שכובשים את הבמה, הורסים גיטרות, צורחים ומשתגעים.

כמה שהם נראים פרועים, הם ילדים טובים טנסי.
אחד השירים האהובים עליי הוא Closer, שיר באמת מצוין שמשלב קצב סקסי ומילים עצובות, דוגמה טובה למשפט מעורר חמלה -  "She took my hear I think she took my soul"

אם תהיתם למה הסולן, הבסיסט והמתופף דומים כל כך הרי זה בגלל שהם אחים, ויותר מזה, הגיטריסט הראשי הוא בן דודם. ממש משפחה אחת גדולה ומוכשרת!
ל - KOL יש סטייל מאוד שונה.
מצד אחד, ילדים טובים אמריקה, מוזיקה כייפית חביבה וקלילה.
מצד שני אי אפשר להתעלם מהקול המחוספס והחושני של הסולן, ובטח שלא ממילים כמו:

"I hear you're blowin' like a feather, And then they rub it in your face.

Oh once they've had all their fun hun, You're at the bottom of the cage."

הם מגניבים מידי בשביל להיות עוד להקה אמריקאית סתמית וחביבה, הם הרבה יותר מזה. 
אסיים עם השיר האהוב עליי מתוך הדיסק החמישי שלהם Only By The Night, שיצא ב- 2008.
לשיר קוראים Notion (:רעיון, מושג, רושם, נטייה, גחמה) התאהבתי בפעם הראשונה ששמעתי.

"I got a notion that says it doesn't feel right, I just wanted to know if I could go home"

הם נשמעים מצוין, ללא זיופים כמעט, חוץ מכמה דאווינים שהסולן עושה עם הקול, השיר נשמע כמעט אותו הדבר כמו בדיסק.

עכשיו אפשר שיבואו כבר לישראל?

בקרו אותם גם כאן: http://www.kingsofleon.com 

מאחלת לכם המשך שבוע רגוע ומהנה,

Shira.T

Follow this blog