אני שואלת אתכם, אוהבי הקיץ: מה טוב בקיץ?
היתושים שעוקצים, הזיעה, הפשפשים, החתולים שמסתובבים ומביאים פרעושים?
אה לא, זה בטח הים! החול שנדבק לכל מקום, המים של הים ששורפים בכל הגוף, החוף שמלא בכל מדינת ישראל או אולי זו השמש שקודחת, כן. זה כנראה זה.
דברים שלמדתי השבוע:
1. עדיף להגיד את האמת מאשר לשתוק
2. אני רוצה שאחי יחזור לארץ
3. אנחנו יודעים הכל, פשוט פוחדים להתמודד עם האמת
4. מגיע לי יותר
5. עוד מעט ריינס תתפרק
6. האינטואיציות שלי תמיד נכונות
7. הדבר היחיד שטוב בקיץ הוא שלא צריך דוד
בהתחלה ששמעתי את החדש של Passion Pit לא הייתי בטוחה שהתחברתי אליו כי הוא כל כך שונה ממה שהם עושים תמיד. עם הזמן שמעתי אותו עוד ועוד פעמים ועכשיו אני כבר ממש מכורה.
כן, זו לא תהיה הפעם הראשונה בה אני כותבת על דודו טסה. משערת שגם לא האחרונה.
דודו טסה מוכשר, הוא מרגש וכנה, וזה נוגע בי בפנים.
בדרך כלל יש לי בעיה "להאמין" לגברים ששרים על לב שבור, אבל לטסה אני מאמינה. מאוד.
אז כן. לכולנו מגיע יותר. לכל אחד מאיתנו מגיע. יותר. אנחנו צריכים מבט ורוך, ומגיע לנו יותר.
חייבים להאמין, אחרת ניפול.
הם שניים, הם אמריקאים, הם עושים אינדי פופ כבר מ- 2007 ויש להם שיר ממש חמוד.
ומה לגביי Florence & The Machine? כבר הרבה מידיי זמן שלא שיתפתי בשיר שלהם.
תקופות. הייתה תקופה שלא עבר יום בלי לפחות חמישה שירים שלהם. היום זה קצת פחות. אז הנה עוד שיר מצוין שעדיין לא שמתי בבלוג, וקליפ מושקע. מושקע מאוד אפילו.
השיר האחרון יהיה של ניל יאנג.
"Hey Hey My My" הוא אחד השירים שאני יותר אוהבת. אחד השירים שמרגשים אותי יותר. אחד השירים שמחזקים אותי, מעציבים אותי וכובשים אותי. שמעתי אותו כל השבוע, לרגע לא נמאס לי ממנו. ההפך, רק לשמוע עוד ועוד ולשקוע במנגינה ובמילים המרגשות.
המשפט שתפס אותי:
"Hey hey my my
Rock & roll can never die
There's more to the picture, than meets the eye
Hey hey my my"
שבוע צונן!
Shira.T
