השירים שעשו לי את השבוע

לפעמים אני ממש רוצה להיות אחת כמו כולם. כזו שאחרי צבא עשתה טיול גדול, תואר ועכשיו עבודה "רצינית". זה נראה לי הרבה יותר פשוט מלהמציא את עצמך. נכון שזו בחירה שלי, להיות מי שאני, ולעשות את מה שאני עושה, ורוב הזמן אני גם מאוד נהנת ממה שאני עושה. אבל יש פעמים כאלה שהתסכול כל כך גדול, שכל מה שבא לי לעשות זה להיות כמו כולם. אבל אני לא. כל פעם שאני מרגישה ככה, בלי יוצא מן הכלל, אני שומעת את הנאום של סטיב ג'ובס שנותן לי השראה מטורפת ומחזיר לי את ההיגיון. 

"Here's To The Crazy Ones.

 The misfits. The rebels. The trouble-makers.

 The round pegs in the square holes.

  The ones who see things differently. They're not fond of rules, and they have

no respect for the status-quo. 

You can quote them, disagree with them, glorify, or vilify them.

About the only thing you can't do is ignore them. Because they change things. They push the

human race forward. And while some may see them as the crazy ones, we see genius.

Because the people who are crazy enough to think they can change the world - are the ones who DO!"

דברים שלמדתי השבוע:
1. לא להיות מיינסטרים זה קשה
2. הקיץ הזה אני לא סובלת מהחום
3. אני תמיד ארצה יותר
4. אסור להשאיר שבויים
5. משנה מקום משנה מזל
6. צריך לסגור הכל
7. בצעדים קטנים עושים דברים גדולים
8. המציאות חזקה יותר מהדמיון


אתחיל עם החדש והמשגע של Sun Tailor. אני יכולה להגיד עד מחר כמה הקליפ הזה מדהים, אבל זה לא יספיק. תראו בעצמכם.

רג'ינה ספקטור המדהימה סיפקה אתמול הופעה יוצאת מהכלל. עם קול צלול, צניעות וכשרון גדול כל כך, בחורה קטנטונת אחת הצליחה להרים את כל היושבים בקיסריה על הרגליים. מדהים לחשוב על זה. אין ספק שזה לא J.Viewz, וברור שאני מתחברת הרבה יותר לדברים הרבה יותר חיים וכועסים, אבל בכל זאת נהנתי מאוד.
בערך באמצע ההופעה הגיע השיר הזה, בדיוק בזמן, בדיוק במקום. כל כך נכון.



החדש של Franz Ferdinand בא לי בהפתעה גמורה. אף פעם לא חיבבתי אותם יותר מידיי, אבל תמיד ידעתי להעריך את המוזיקה הטובה שהם עושים. עכשיו אני מתחילה לפתח סוג של אובססיה אליהם. נראה לאן אגיע עם זה. 

לא יודעת מה אתכם, פרל ג'ם ואני אוהבים כבר הרבה שנים. אני חושבת שהאלבום Ten הוא השני שקניתי בחיי, אחרי Jagged Little Pille של אלניס מוריסט. שנים רבות אנחנו הולכים יחד, אוהבים, כואבים, תומכים. איפושהוא בשנים האחרונות התפרקה החבילה. לא יודעת מה קרה לי, מה קרה לו, זה לא עבד יותר. אני תמיד אשמח לשמוע את Nothing man או Elderly woman behind the counter in a small town ותמיד תהיה לי פינה חמה ואוהבת בשבילו, אבל לצערי, פרל ג'ם בשנתיים האחרונות כבר לא חלק מהפלייליסט שלי. קליפ חדש לשיר חדש ובועט שמחזיר אותי מיד לניינטיס. אתם אהבתם? אני פחות.

אוגוסט היה חודש סוער, מרגש ומלהיב. שלל ההופעות שראיתי רק הזכירו לי כמה הופעות זה דבר מדהים. זה מחייה אותי. זה הדבר, ב-ה-הידיעה. אוטוטו אוגוסט מגיעה לסיומו, ומה בסופו? הקולקטיב בבארבי. הפעם האחרונה שראיתי אותם הייתה בבארבי (24.12.12), מאז דרכנו לא נפגשו. הם בינתיים הספיקו להופיע בפסטיבל גלסטונברי ועוד כמה מקומות שווים באירופה. השמועות אומרות שיש חומרים חדשים. כל מה שנותר הוא להתייצב בבארבי ולבוא מוכנים לקרחנה. מקווה שהפעם לא אתאכזב, בכל זאת - פעם שלישית. 

שבוע לוהט שיהיה.

Shira.T

השירים שעשו לי את השבוע

זה בוודאי לא מפתיע, ובטח לא הפעם הראשונה שאני אומרת את זה, אבל זה מדהים אותי כל פעם מחדש: כשעושים מה שאוהבים, עושים את זה טוב. נכון, אני יודעת שאני חופרת על זה, אבל בתקופה האחרונה אני מפתיעה את עצמי, החיים מפתיעים אותי ואנשים מפתיעים אותי. יש הפתעות בדרך, לא הכל שחור, לא הכל ורוד, לא הכל צהוב. החיים צבעוניים, כך מסתבר.


דברים שלמדתי השבוע:
1. יש הפתעות בדרך
2. בסוף מפתחים קיבולת
3. לאט לאט הכל מסתדר
4. רג'ינה ספקטור מתקרבת בצעדיי ענק
5. אסור להתמהמה עם כרטיסים
6. מסתבר שאפשר לשתות הרבה


האמת היא שאם חושבים על זה, בזמן האחרון לא התמקדתי בלמצוא מוזיקה חדשה אלא להתענג על המוזיקה הקיימת. זה בא אצלי בתקופות. יש תקופות שרק בא לי לחפש דברים חדשים, יש תקופות שפחות. בתקופה הזו אני מתענגת על הקלסיקות, כמו זו למשל.

השבוע צצה בעיה חדשה, שמעתי במקרה את השיר החדש של ג'סטין טימברלייק וקצת התאהבתי בו. לקח לי מעט זמן להבין שעכשיו לאהוב את ג'סטין זה הקטע ושאני לא לבד במערכה. בכל זאת, הבחור מוכשר.

 

בחודשים האחרונים אני מקבלת הרבה טענות על עצמי שאני לא מכירה מספיק מוזיקה חדשה. אני למשל הכרתי את Alt-J באיחור רציני ומסתבר שגם את Django Django, אותם הכרתי רק בשבוע שעבר בשיחה אקראית עם מישהו שרצה להתמוגג על השיר הזה. הטענה שלי תמיד היא שאני לא יכולה להכיר את כל השירים בעולם, אבל אולי זה לא מספיק, אני לא יודעת. אולי באמת אעשה בדק בית כדי להיות קצת יותר מעודכנת. איפה אתם מוצאים את המוזיקה שלכם? המאזין כתב על זה פוסט מצוין.

 

חדש של פרל ג'אם! רק בשמיעה שלישית הבנתי את הקטע ואהבתי. פרל ג'אם חוזרים למקורות.

חדשות חמות >>>

אנחנו חיים מהופעה אחת של הקולקטיב להופעה אחרת שלהם. הם נותנים לנו את זה במינון כל כך מדויק, זה מדהים אותי. ההופעה הבאה שלהם מתקרבת בצעדי ענק ואני כבר מכינה את עצמי. קליק לאיוונט ושוב אזכיר כמה מומלץ להזמין מראש אפילו מספר כרטיסים, שיהיה.

Shira.T

השירים שעשו לי את השבוע| נוסטלגיה

אם היו שואלים אותי לאיזה תקופה הייתי רוצה לחזור התשובה שלי הייתה שום תקופה.
תמיד שאני שומעת את חברות שלי מדברות על זה, אני לא מצליחה להבין למה לעזזאל לחזור לתקופת בית הספר, לתקופת הצבא, ובכלל לחזור אחורה. אני לא רוצה לחזור אחורה. טוב לי ככה. 
מוסיקה מזכירה לי תקופות. לפעמים בא לו איזה שיר ישן וטוב, שמזכיר לי תקופה שהייתה וחלפה, ולפעמים אפילו פרצופים ישנים, ואהבות שאתה רק רוצה לשכוח. "שירים מזכירים לי פנים שאולי רציתי לשכוח".
השבוע שלי כלל הרבה זיכרונות נשכחים ונוסטלגיה מתוקה, וגם קצת פחות.

דברים שלמדתי השבוע:
1. אין כמו בארץ, ולפעמים זה ממש מבאס
2. פעם ראשונה שאני מפחדת להסתובב ברחובות תל אביב
3. ריינס זה צפון
4. אפשר לחצות את כל תל אביב ברגל
5. כל השווים תפוסים
6. הגעגועים לא פוחתים, הם רק מתעצמים
7. חוק המספרים הגדולים: על 99% קקות, מגיע אחד נסיך


מי שמכיר אותי שנים יודע שאת אלניס מוריסט הערצתי רוב ילדותי.
האלבום Jagged Little Plle היה הראשון שלי. ידעתי את כל המילים בעל פה, קראתי עלייה כל מה שיכולתי, הייתי בהופעה שלה, ובקיצור הייתי גרופית אמיתית.
השיר "You Oughta Know" היה שיר הרוק הראשון שהכי אהבתי. הייתי יושבת, קוראת את המילים ומנסה להבין למה היא מתכוונת. 
השבוע, כמעט עשרים שנה אחרי, ישבתי בבר ושמעתי את השיר הזה. הוא הזכיר לי תקופה מאוד ארוכה של הערצה ילדותית. זו בעצם הייתה יריית הפתיחה שלי למוסיקה.
המשפט שתפס אותי:

"You seem very well, things look peaceful
I'm not quite as well, I thought you should know
Did you forget about me Mr. Duplicity
I hate to bug you in the middle of dinner
It was a slap in the face how quickly I was replaced
Are you thinking of me when you fuck her?"

את ג'ון מייר אהבתי מהרגע הראשון ששמעתי. אם אני לא טועה, השיר הראשון שלו שממש אהבתי היה
"Your Body Is A Wonderland", מיד קניתי את האלבום ולא הפסקתי לשמוע.
היום אני שומעת אותו דיי הרבה וחייבת לציין שהמוסיקה שלו מאוד מרגיעה אותי. בייחוד השיר הזה.
המשפט שתפס אותי:

"If you want more love,

Why don't you sat so?"

את דייב מטיוס הכרתי באחת הנסיעות שלי לארה"ב. קניתי את האלבום וחרשתי אותו בדיסקמן החדש.

אחד השירים שיותר אהבתי בזמנו היו "Where are you going?".

היום אני לא ממש יכולה להצביע על שיר אחד שאני אוהבת יותר מכולם, יש כל כך הרבה, מה שכן, השבוע גיליתי עוד שיר שכל כך נגע בי. הרגשתי שאני כ"כ מזדהה עם המילים, ממש כמו "הוצאת לי את המילים מהפה". 

באמת מילים מיוחדות, ממליצה לקרוא.

המשפט שתפס אותי:

"Sometimes I feel like I'm falling

Fall back again, fall back again, 

Oh, life it seems a struggle between 

What we think what we see 

I'm not going to change my ways 

Just to please you or appease you 

Inside a crowd, five billion proud 

Willing to punch it out 

Right, wrong, weak, strong 

Ashes to ashes all fall down 

Look around about this round 

About this merry-go-round around 

If at all God's gaze upon us fall
His mischievous grin, look at him"

No Doubt הייתה ללא ספק הלהקה האהובה עליי. השיר Don't Speak קרוב אליי במיוחד.
האלבום שלהם היה אחד האלבומים בהם הרגשתי שאני עפה איתו למקום מגניב.
Gwen Stefani תמיד עשתה לי חשק להתלבש יפה ולהיות יוצאת דופן.
Sunday Morning הוא שיר שהקדים את זמנו, בכלל, No Doubt. 
האלבום החדש יוצא עוד מעט, מעניין מאוד לשמוע.
המשפט שתפס אותי:

"I thought I knew you 
I thought I knew you 
I thought I knew you well
so well" 

כל הזמן אני שואלת אנשים "מה השיר האהוב עליכם?" ואין להם תשובה.
לי יש. Round Here כבר שנים השיר האהוב עליי בעולם. אהוב. מכאיב, נוגע ומרגש כל פעם כמו בפעם הראשונה ששמעתי אותו.
המשפט שתפס אותי:

"She parks her car outside of my house,
 takes her clothes off,

Says she's close to understanding Jesus

She knows she's more that just a little misunderstood

She has trouble acting normal when she's nervous"

אם מדברים על נוסטלגיה ועל שירים מן העבר, אי אפשר בלי פרל ג'ם.

את האלבום TEN קיבלתי במתנה מאחי שלימד אותי לאהוב אותם.
באותה תקופה גרנו באותו חדר (פעם זה היה נפוץ) והייתי צריכה לשמוע את כל מה שהוא שומע. 

פרל ג'ם עברו איתי פסקול חיים, מאז ועד היום. 

אני מתביישת להגיד שאת השיר Release הכרתי רק בשנה שעברה, כשראיתי את הסרט הדוקומנטרי שלהם, והתאהבתי בו. יפה יפה.

המשפט שתפס אותי:

"Oh, dear dad, can you see me now

I am myself, like you somehow

I'll ride the wave, where it takes me

I'll hold the pain, release me"

שבוע טוב!

Shira.T

השירים שעשו לי את השבוע.

תקופת החגים היא התקופה האהובה עליי.


כמה דברים שלמדתי השבוע:
1. כשלא מצפים מאנשים מופתעים לקבל את הדברים שלא מצפים להם
2. אדי וודר הוא לא מי שחשבתי
3. אני לא יכולה לשלוט ברגשות של אנשים
4. התמכרתי לנעלי עקב


ולרשימת השירים שעשו לי את השבוע:


השיר הראשון הוא Paradise, החדש של קולדפליי.
מאוד אהבתי את השיר ואת הסאונד הלא כל כך אופייני לקולדפיי. שיר כייפי. תגבירו.





את השיר Samson של רג'ינה ספקטור תמיד כייף לי לשמוע. שיר רגוע שמעלה לך מחשבות מתוקות.
הגרסה הרכה ל- My favorite mistake של שריל קרואו.

You are my sweetest downfall"

"I loved you first, I loved you first

השיר הזה תמיד מרגש אותי.
דבר ראשון בגלל המילים, מה לעשות שאני מתחברת למשפט - Damn I wish I was your lover, ונראה לי שכל אחד או אחת באיזה שהוא שלב בחיים יכול להזדהות איתו. וגם כי הוא מזכיר לי תקופה צעירה יותר. אחרת.

Damn I wish I was your lover"

I'd rock you till the daylight comes

 Make sure you are smiling and warm"

השבוע צפיתי בסרט הדוקומנטרי של הלהקה האהובה עליי - פרל ג'ם.

אחרי 20 שנה של עשיית מוזיקה משובחת, פרל ג'ם פותחים את הדלת לעולם להבין את התופעה.
למעריצי פרל ג'ם הסרט חובה. לאוהבי מוזיקה, לעושים מוזיקה ולאלו שרוצים לעשות, גם חובה. מרגש ומעורר השראה לראות מאיפה הכל התחיל.
איכשהוא, בין כל הלהקות באותן זמנים, פרל ג'ם תמיד נשארה עם הרגליים על הקרקע, והנה, אחרי כל כך הרבה זמן הם עדיין מופיעים ויוצרים מוזיקה.

בסרט אדי מדבר המון על אבא שלו, השיר הזה - Release me, גם כן נכתב על אביו. מרגש ומעורר השראה. לכו לראות.

Oh dear dad"

 Can you see me now

 I am myself

 Like you somehow 

I'll ride the wave 

Where it takes me

I'll hold the pain

"Release me

ובפינת השיר הנטחן ביותר:

הפעם מתחרים שני שירים.

במקום הראשון - קולדפליי עם השיר X&Y. פתאום נתקעתי על השיר הזה בטירוף. שמעתי אותו חמש פעמים ביום בערך. 
המשפט שתפס אותי: 

 "I'm diving off the deep end, You become my best friend, 
I wanna love you But I don't know if I can"

ובשיר הראשון והנטחן ביותר -
מי אם לא Florence and the machine בשיר החדש והמעולה שלהם - Shake it out.

את השיר הזה שמעתי המון. יש לי אהבה גדולה לפלורנס. לקול שלה, לסטייל שלה, למילים של השירים, לאיך שהיא זזה.

הקליפ מעולה והשיר מדבק, עושה חשק לשמוע אותו כל הזמן.

משפט אחד מעניין ששמתי לב אליו בפעם הראשונה ששמעתי (ואולי גם אתם שמתם לב):

"It's always darkest before the dawn", תמיד הכי חשוך לפני עלות השחר? קטע.

המשפט שתפס אותי:

And I’ve been a fool and I’ve been blind"

I can never leave the past behind

I can see no way, I can see no way

"I’m always dragging that horse around

חג שמח!

Shira.T

עשרים שנה לפרל ג'ם - And they're Still Alive!

פרל ג'ם, הלהקה האגדית, המצוינת והאהובה עליי חוגגים עשרים שנות מוזיקה נפלאות.
לכבוד כך, השבוע הזה יוקדש להם.
כל פעם קצת.


עובדה קטנה שלא ידעתם על הלהקה פרל ג'ם:
אחרי הקליפ Jeremy, שקיבל פרסים ותשבוחות רבים, חברי הלהקה לא הסכימו לעשות יותר קליפים. זאת בשל הסיבה שהם מאמינים ששיר לא צריך להיות מושפע מהקליפ וכשאתה שומע שיר אתה צריך לתת לו את האינטרפטציה שלך.

המשך שבוע מעולה!

Shira.T

אדי וודר התחתן

Eddie Vedder הסולן של להקת Pearl Jam התחתן בחודש שעבר עם הדוגמנית היפייפיה Jill McCormick.

השניים חיים בזוגיות כבר למעלה מעשר שנים. לאדי אלו הם נישואים שניים.

ברת המזל הראשונה הייתה Beath Liebling, בסיסטית ומוזיקאית. השניים התגרשו לאחר שש שנות נישואים.

לאדי וג'יל (אשתו הטרייה) יש שתי בנות יחד- האחת אוליביה בת השש, והשנייה הרפר מון בת השנתיים.

יפיפיות כמו ההורים שלהם, הנה תמונות שלהן:

Don't Call Me Daughter

החתונה הייתה קטנה ומצומצמת, 70 מוזמנים, והרבה תמונות אין משם. תמונה אחת הצלחתי למצוא וזו תמונה של שניהם ביום החתונה.

Found Her Better Man

והנה עוד כמה תמונות שלהם יחד ולחוד:

כל התמונות נלקחו מהאתר: http://www.pxdrive.com

קצת על Eddie Vedder

הוריו הביולוגים של אדי התגרשו שהיה רק בן שנה. אימו נישאה שנית והם גידלו אותו יחד.

אדי גדל במחשבה שהם הוריו הביולוגים ואת אביו האמיתי ראה כמה פעמים בחייו וחשב שהוא חבר של ההורים. כאשר אמו התגרשה (בפעם השנייה) היא גילתה לו מי הוא אביו האמיתי, אך לצערו הוא כבר לא היה בחיים.

את קריירת המוסיקה שלו התחיל ב 1990 כאשר עבד בתחנת דלק בקליפורניה, שם הכיר את המתופף לשעבר של רד הוט צ'ילי פפרס http://www.redhotchilipeppers.com).Jack Irons) השניים נהיו חברים.

ג'ק נתן לאדי קלטת דמו של להקה בסיאטל שמחפשת זמר, אדי הקשיב לקלטת ומיד כתב מילים לשלושה מהשירים.

שיר אחד היה על בחור צעיר שאמו מגלה לו שאביו הוא אינו אביו הביולוגי וכי אביו הביולוגי נפטר כשהיה בן 13, הבחור גודל להיות רוצח סדרתי ולבסוף נכנס למעצר ומקבל עונש מוות.

אדי הקליט את עצמו שר את השירים ושלח לסיאטל.

מי היה מאמין שלימים השיר הזה יהיה השיר המפורסם ביותר של פרל ג'ם.

מזהים את השיר ? אתן לכם עוד רמז קטן.

"Son, she said have I got a little story for you

What you thought was your daddy

was nothing but a"

ואם אתם עדיין לא מזהים...אז הנה לכם הקליפ:

השיר מזכיר לכם את חייו של אדי? עכשיו הכל מתחבר.

אם עדיין אין לכם את הדיסק הקלאסי והמעולה של פרל ג'ם TEN אני קודם כל מאוד כועסת! וממליצה לכם בחום. אם אין פרל ג'ם באייפוד/אייפון הוא לא שווה כלום.

האתר של פרל ג'ם ששווה לבקר בו מידיי פעם : http://pearljam.com/

שבת שלום,

מקווה שיהיה לכם אחלה סוף שבוע!

Shira.T