שירים מזכירים לי פנים שאולי רציתי לשכוח

אני אובססיבית לשיר הראשון שאני שומעת בבוקר, הוא כאילו משדר על כל היום שלי - מה ששמעתי בבוקר כך היום שלי יהיה. היום התעוררתי עם השיר המרגש Bloodbuzz Ohio של The National המדהימים, מה שמיד גרם לי להתעורר עם חיוך רחב.

שבוע שעבר יצאתי מהבית וסוף סוף היה קצת אפור, ולא היה חם כמו בחודשיים האחרונים, ודמיינתי איך עוד מעט נקום לבקרים קרים, גשומים ואפורים ונוכל סוף סוף לנשום אוויר קריר, לשים מעיל, לנעול מגפיים ולשמוע את השיר הזה שהוא חלק מפסקול חורף. גם כשממש חם בחוץ, אני עוצמת את העיניים ושומעת את הגשם.



העיר שלי מקיפה אותי בבניינים מתפרקים עם אנשים שמשחקים בנדמה לי. אוויר דחוס וזיעה מגעילה, מגדלים מפוארים ובתי קפה שמזמן כבר נמאסו עליי. היא לא נותנת לך לראות את האופק, אפילו שאתה ממש משתוקק. הולכת בשדרה ושומעת שירים שמזכירים לי פנים שאני רוצה לשכוח. לפעמים שירים הם יותר מריח, הם מאלצים אותך להיזכר באותו רגע ששמעת את השיר ואז השיר הוא כבר לא שיר, הוא פסקול, תקופה. 



כשאני צריכה שקט אני נשאבת למוזיקה.
אוהבת להכאיב לעצמי עם אותם שירים שכואבים לי עמוק עמוק. עושה לעצמי בכוונה, דווקא, כדי להתנקות. השיר הזה מזכיר לי את אותו הרגע הכל כך עצוב, שזה כואב בדיוק כמו שכאב לפני שנה. אני ממש זוכרת את הלחץ הפיזי על הלב, כמה רציתי שהזמן יעבור, שהפצע יגליד, שהזיכרונות ייעלמו, שלא ארצה להרגיש יותר. כמה רציתי להניח את הראש ולהתעורר כמה חודשים אחרי.
איך ישבנו כאן והיה לנו קשה לשחרר משהו שכבר מזמן נגמר. איך השיר הזה התנגן ברקע. איך עברה לה שנה.

בראש השנה אני אוהבת להסתכל על השנה שעברה ולראות את הדברים החדשים שנוספו לחיי, את הדברים הטובים יותר, ואת הטובים פחות. אני אוהבת לעשות חושבים, לראות מה השגתי, במה הצלחתי, במה אני צריכה להשתפר. אני נהיית כל כך סנטימנטלית ורגשנית שצריך להתרחק ממני. מזל שראש השנה מאחורינו ושנה חדשה לחלוטין לפנינו. מרגש. אז איחולים לשנה החדשה? לקום כל בוקר עם חיוך וללכת לישון עם חיוך. זהו. שנה טובה. 

Shira.T

לשחרר את הביקורת ופשוט ליהנות

כמעט חודש וחצי עברו מאז חזרתי לארץ ממיאמי, הצלילים ששמעתי שם מלווים אותי מידיי יום בפלייליסט שמרכז את המוזיקה שאהבתי במיוחד, אני ממשיכה להאזין לרדיו הלווייני Siriusxm שמשאיר אותי בענייני האינדי ודואג שלא אפספס את השיר הכי חדש, גם זה שיצא ממש עכשיו. 

Of Monsters and Men - Beneath the Skin
בשמיעה חטופה לאלבום החדש אהבתי את מה ששמעתי. נשמע כמו אלבום שיעבור איתי את הקיץ התל אביבי.  

The War On Drugs - Lost In The Dream 
הרבה מידיי זמן לא שמעתי את אחד האלבומים האהובים עליי בשנה האחרונה שהרטיט את ליבי והשאיר אותי מרוגשת כל פעם ששמעתי אותו. בשישי האחרון נתקפתי געגועים עזים לאלבום שעבר איתי כל כך הרבה, כל כך הרבה שהייתי צריכה להשאיר אותו בצד לזמן מה כדי להשאיר מאחוריי את כל הזיכרונות שהוא מביא איתו. ועכשיו שוב, ריפיט. 

Brandon Flowers - The Desired Effect
האלבום החדש של Brandon Flowers מפתיע. מודה שכשמעתי אותו בפעמים הראשונות הוא נשמע לי מלוקק, אמריקאי וקיטש מידיי, אפילו בשבילי. החלטתי לתת לו צ'אנס עם הבנה מאוד פשוטה שהוא פשוט כזה. אחרי מספר האזנות לא מבוטל לשירים Lonley Town ו- Can't Deny My Love התחלתי ליהנות מהקיטש' האמריקאי. ברגע ששחררתי את הביקורת על המוזיקה ונתתי לה להיות מי שהיא, רציתי עוד ועוד.

Lower Dens - To Die In L.A
תמיד אומרים על שירים טובים משפטים כמו "זה לא נשמע כמו שום דבר ששמעתי בעבר", כאילו כל שיר צריך להמציא את הגלגל. השיר הזה נשמע כמו אלף ואחת דברים שכבר שמעתי בעבר, ומזכיר כל כך הרבה להקות כמו Beach House ו- The War On Drugs, וזה בכלל לא משנה. עושה את העבודה. מרגש.



הסינגל החדש של Glint סוחף רגשית ומרתק. מעציב ומשמח יחד ומעביר את המאזין סערת רגשות מהצליל הראשון ועד סופו. תקשיבו. 

Shira.T

סיכום שנה+ אירוח ברדיו

שבוע שעבר התארחתי בקול הקמפוס בכדי לסכם את השנה שלי במוזיקה. היה כיף ומשעשע ומרגש, תמיד כיף להתארח ברדיו ולתת את חוות דעתי על השירים שעשו לי את שנת 2014 להרבה יותר מיוחדת. 
אז כאן תוכלו לשמוע את סיכום השנה שלי במוזיקה! ספרו לי בעמוד הפייסבוק ממה הכי נהניתם ומה הכי מאוס בעינכם. ותיהנו כמובן.

וזאת רשימת השירים:

An Ocean In Between the Wave \\ The War On Drugs                          

Breakapart \\ Acollective                         

Talk Is Cheap \\ Chet Faker                         

Howling At The Moon \\ Phantogram                      

Klapp Klapp \\ Little Dragon                     

Fever \\ The Black Keys                 

Youre Not Good Enough \\ Blood Orange                   

Move On \\ Garden City Movement                               

Blue Moon \\ Beck                     

Hunger Of The Pine \\ Alt-J                      

Algiers \\ The Afghan Whigs                          

Red Eyes \\ The War On Drugs

עידו שחם, הלא הוא המאזין סיכם את השנה שלו בתכנית הרדיו שהוא מגיש בבנתחומי. האזנתי לתכנית ומאוד נהנתי ממנה, הרוב היה לי חדש, וטוב שכך כי גיליתי דברים חדשים ומרתקים שממש אהבתי!
עידו ביקש שאספר לו על על אלבום השנה שלי, בחרתי בלהקה The War On Drugs ובאלבום Lost In The Dream. זה מה שסיפרתי על האלבום: 
"האלבום 'Lost In The Dream' של The War On Drugs הגיע לחיי בתקופה שכנראה הייתי צריכה אותו. יש לי נטייה לחרוש אחר שירים ומוזיקאים, אבל אם להיות ממש כנה, מעולם לא חרשתי על אלבום כמו על האלבום הזה. האזנתי לו בחדרי, עם עצמי, מקדישה את מלוא תשומת הלב לכל צליל, עד שכשהשמעתי את אחד מהשירים בערב כשתקלטתי, הרגשתי שאני משתפת את אחד הדברים הכי אישיים שלי, וממש הרגשתי שכולם פולשים לחדרי. אלבום להתאהב בו."

כאן תוכלו לשמוע את התכנית המלאה והמצוינת, מומלץ מאוד! לבלוג של עידו שחם// המאזין

אז התכנית הסופר מגניבה וצבעונית של עידו הזכירה לי שמשום מה, קצת שכחתי את ה- Dum Dum Girls. השיר Lost Boys And Girls Club הוא שיר בדיוק בשבילי. גם הקצב, גם המילים ובעיקר הקליפ, האודם האדום, הג'קט עור והפוני. תראו לבד.

את השיר Seasons של Future Islands שמעתי כמה פעמים בחצי אוזן ולא כ"כ התייחסתי אליו. כלומר, ידעתי שאני צריכה להתייחס אליו כראוי אבל לא פיניתי לו זמן, עד שראיתי את המלצתה של דנה קסלר (מלהקת "מורה מחליפה") לשיר השנה שלה ברדיו הקצה. דנה מספרת שם על ההופעה של השיר הזה בדיוויד לטרמן: "תסתכלו על האיש הזה מבצע את ריקודי ברוס ספרינגסטין המשונים שלו כשאש יוקדת בעיניו וקול סול מדהים יוצא מגרונו.. תראו את זה ותשתכנעו גם אתם שזהו שיר השנה". מיד עשיתי פליי והשתכנעתי! אכן אחד השירים הטובים שיצאו השנה, אבל עזבו את זה - תראו איך הוא הוא רוקד! מדהים הבחור הזה!
  

מה שמביא אותי לנושא הבא שרציתי לדבר עליו וטרם עשיתי זאת: נדב רביד התמנה לנהל את גלגל"צ! כששמעתי את הידיעה התקשיתי להאמין, אבל אז ראיתי את פיד הפייסבוק שלי מתמלא בכתבות והבנתי שהדבר אכן אמיתי. מיד תהיתי לעצמי - האם זה יביא לשינוי בתחנה? 
מי שמכיר אותי יודע שאת גלגל"צ כבר מזמן זנחתי לטובת 88, 106, Radio Paradise ולפעמים גם הקצה. התחנה הזו מעבירה בי חלחלה רק מלשמוע את הג'ילנגל "סוף, שבוע רגוע", לכן כששמעתי שנדב רביד (מנהל רדיו הקצה, דיג'י, יועץ, מרצה ועורך מוזיקה) הוא המנהל החדש מיד סיקרן אותי לדעת מה יעלה בגורל התחנה. אני משערת שרק דברים טובים. מרגש!

אם אתם עוקבים אחריי ואחרי הבלוג מספיק זמן,  אתם וודאי כבר יודעים שלפחות פעם בשבוע תמצאו אותי מתקלטת בבר השכונתי ה- Cozy ביותר בעיר - Foster. השבוע אגיע בשלישי ואשמיע את רוב השירים שאהבתי ב- 2014 פלוס כמה אולדיס טובים שתמיד באים בכיף לאוזן. שלמה המלך 38, מוזמנים להגיע ומומלץ מוקדם. גם את Phantogram אשמיע:

ושום מילה נוספת על סיכומים. שבוע נפלא!

Shira.T

The end is near

ובכן סוף השנה מתקרב וכבר נשאלתי כמה וכמה פעמים בחודש האחרון מהו אלבום השנה שלי, מה שיר השנה שלי וממה הכי הושפעתי השנה. אז פוסט סיכום זה עדיין לא - יש עוד חצי חודש לפחות לזה, ואני צריכה זמן להסתכל אחורה על כל השנה ולא רק מה ששמעתי בחודשיים האחרונים.

אז ממה הושפעתי השנה? איזה אלבום הכי שמעתי? 

השירים שאני שומעת מאוד מושפעים ממצב הרוח שלי, בטוח שלא רק עליי. על כולם. השירים שאני שומעת מושפעים ממצב הרוח שלי, ממצב היחסים שלי ומהאנשים איתם אני חולקת את זמני. 

דוגמא טובה היא השיר Talk is cheap של צ'ק פייקר אליו אני מאוד מתחברת לאחרונה. אם יש משהו שאני לא יכולה לסבול הוא דיבורים בלי כיסוי. או שלא מדברים ועושים, או שעושים ולא מדברים. 

את האלבום החדש של הקולקטיב אני בדרך כלל אוהבת לשמוע בדרכים, או כשיש גשם בחורף וקצת אפרורי - אבל זה לא קורה הרבה בחורף הזה, אז גם כשהשמש קורנת והשמיים כחולים. הקליפ החדש שלהם הוא לא פחות ממבריק. 

Tatran יופיעו בתחילת ינואר בבארבי. את הקאבר הזה אני אוהבת במיוחד.

רותם אור, המוכרת עכשיו יותר בשם TOTEMO נמצאת אצלי במחשבותיי הרבה בזמן האחרון. את רותם ראיינתי כבר לפני שנתיים ויצאתי מאותה פגישה איתה מוקסמת. היא מיוחדת, היא שונה, היא מוכשרת, היא אחרת. לפני כמה חודשים היא שיתפה פוסט בפייסבוק האישי שלה שם חשפה בגבורה רבה את הסרטן איתו היא מתמודדת (ואחר כך גם במאקו). זה אולי הזמן לומר לה שהיא השראה מהלכת.
(כאן תוכלו לשמוע את האיפי המלא).

סאן טיילור, אהובי, הוציא בחודש שעבר את אלבומו השני והיפה. אני אוהבת את העדינות, הרוך והשקט שהוא משרה עליי עם המוזיקה הנעימה שלו. כאן תוכלו לשמוע את האלבום המלא. 

מסיימת עם השיר איתו אני מתעוררת בבוקר בשבוע האחרון, מומלץ. יש בו משהו שמעיר אותי בצורה הכי נעימה שאפשר. כנראה ש- The War On Drugs יכנסו לרשימת סיכום השנה שלי. 
וגם, תרשמו ביומנים: שבוע הבא 16.12 אתארח בקול הקמפוס שם אספר על המוסיקה שעשתה לי את השנה. 106, קול הקמפוס, יום רביעי 16.12, 17:00. נשתמע! 

Shira.T

השירים שעשו לי את השבוע

איך שהוא, תמיד לפני נסיעה ארוכה אני מוצאת את עצמי לא רוצה לנסוע, ולא כי אני באמת לא רוצה, אלא בגלל שתמיד לפני נסיעה אני מרגישה שטוב לי יותר מהרגיל, שסוף סוף הכל הסתדר והנסיעה רק תערער אותי. הריי תמיד אחרי שהייה ממושכת בחו"ל הראש קצת פחות מאורגן, הדברים קצת פחות ברורים, ולוקח זמן עד שחוזרים לאיזון. הפעם אני לוקחת צעד אחד אחורה, גם בהתרגשות וגם בהרגשה הכללית. מקווה שהפעם אחזור קצת יותר מאוזנת. נסיעה טובה לי. 

דברים שלמדתי השבוע:
1. המוזיקה בבתי קפה הכי חשובה 
2. יש יותר מידיי מקומות בת"א שאני לא מכירה
3. עבודה זה רק עבודה
4. אני אמנית 
5. הכל זמני
6. אנשים חושבים עליי את ההפך ממה שאני חושבת על עצמי
7. הביקור השנתי מתקרב
8. לאט זה הכי טוב




בהמשך לפוסט השמח שלי בשלישי שעבר, חשבתי להמשיך בקו הזה (כי להיות במצב רוח טוב זה באמת נחמד) ולשמוע שירים שעושים לי שמח. זה שיר כזה שעושה לי טוב, חיוכים נשפכים ממני כשהוא מתנגן אצלי בתוך האוזניים.  

אני אוהבת לטייל בשדרות עירי תל אביב, כשבאוזניי נשמעת מוזיקה טובה. כשאני שומעת שיר טוב אני לא רוצה להפסיק ללכת. פעמים מצאתי את משוטטת הרבה יותר ממה שהייתי צריכה. The Drums הניו יורקים עושים את זה טוב טוב. אני יכולה להמשיך ללכת כל היום עם המוזיקה שלהם. וכך עשיתי.

ואם כבר ליהנות מצלילי הלהקה הזו, צריך גם לשמוע את השיר Money. מילים משעשעות 
"I want to buy you something, but I don't have any money" וקצב פשוט. לא שיר מדהים, ולא יצירת מופת, אבל נחמד לשמוע אותו. אתם תחליטו בעצמכם. 




להבין שהכל תקופתי זה הדבר הכי חכם שהבנתי בשנים האחרונות ואם זאת הדבר הכי מדכא. זה עוזר לי להעביר תקופות קצת פחות חיוביות ומדכא אותי בתקופות טובות יותר בגלל שאני יודעת שזו רק תקופה. בכל זאת ההבנה שהכל זמני היא הבנה נחוצה והיא עוזרת ליהנות מהעכשיו. 

על Alt-J כבר מזמן רציתי לכתוב אבל משהו שם לא היה מאה אחוז מבחינתי. יש שירים / מוזיקאים שאני מתאהבת בהם ישר ויש כאלה שלוקח לי זמן איתם. עם Alt-J לקח לי זמן. זה לא שאני מאוהבת כבר, אני עדיין לא בטוחה לגבייהם, אבל כן, השיר נהדר ומיוחד. 

שבוע טוב לכם, טיסה נעימה לי.

Shira.T