השירים שעשו ל- SUN TAILOR את השבוע

צילום: אלונה נוף

תל אביב היא העיר שלי ואני אוהב אותה. 

מצחיק שאני אומר את זה בעודי יושב מוקף בירוק של הגליל, שקט ושלווה ורעש צרצרים. באתי לכאן בשביל לכתוב שירים חדשים ולהבין שירים ישנים, ועם כל היופי והרוגע שמקיף אותי כאן, אני מתגעגע לטירוף של העיר שאני אוהב. פעם זאת הייתה לונדון, והיום ליבי וראשי שייכים לתל אביב.

הנה קצת מההמחשבות ומהצלילים שהסתובבו לי בראש בשבוע האחרון.

      

דברים שלמדתי השבוע:

1. לארגן טור באירופה זה דבר לא פשוט בכלל
2. כשיונה דוגרת על ביצה היא הופכת לסוג של כלב
3. סייטן זה ממש טעים
4. דירות יפואיות זה הדיבור החדש
5. גיטרת 12 מיתרים גורמת לי לתחושה מוגזמת של כוח


השירים שעשו לי את השבוע:

Santo &Johnny, Sleepwalk
שואלים אותי איך הגעתי לנגן על לאפ סטיל, או למה בעצם אני מנגן על הכלי הזה.

השיר הזה בכלל לא קשור לסיפור, שהוא ארוך מדי עבור הפוסט הזה, אבל הוא דוגמא מצויינת לאיזה צלילים יפים הסטיל גיטר יכול להפיק (ותודה לעמרי בראל, שמנגן לאפ סטיל בלהקה שלי, שגילה לי את הפנינה הזאת).

Thao and Mirah
שתי בחורות ענוגות ומדהימות מקנדה, שגנבו את ליבי עם אלבום המופת שלהם.

Cass Maccomb County Lines

בשירים של קס מקומב שומעים היטב את רעש הגלגלים הנעים, את האבק והפיח, ואת העצבות והחופש שכרוכים בלהיות אדם בלי בית.

Piers Faccini - Tribe
השיר הזה פוגע בכל כך הרבה נקודות, וזה עוד לפני שאני מתחיל לדבר על הקליפ המצוין. מוזר מאוד שהוא עדיין אנונימי הבחור המוכשר הזה, יש לי הרגשה שאולי הוא מעדיף את זה ככה.

TheAngelcy – Dreamer
יש שירים שנועדו להגיע למיליוני זוגות אוזניים, השיר הזה בעיניי נמצא חזק ברשימה הזאת. אני מאוד שמח שגם מקבלי ההחלטות בגלגל"צ הרגישו שהוא חשוב, לחבורת המלאכים שאחראים לדבר היפה הזה מגיע לעוף רחוק רחוק (אבל תמיד לחזור הביתה, כן?).

Junip - In Every Direction

פרויקט הצד המשובח של חוזה גונזלס עם Junip הניב אלבום יפהפה עם לא מעט הברקות, הנה האהובה עליי.

 Vera Lynn - We'll Meet Again

יש כל מיני רוחות רעות שמנשבות בארצנו לאחרונה. יש הרבה שאני לא יודע על מה שקורה מאחורי הקלעים, ואי אפשר לדעת מה נכון או לא נכון. מה שכן, ברור שמלחמה זה חרא.

יש משפט יפה של בנג'מין פרנקלין שאמר "אין כזה דבר מלחמה טובה, או שלום רע", אני נוטה להסכים.

גם שירי מלחמה עושים לי די רע, חוץ מהשיר הזה של ורה לין, שדווקא עושה לי די נעים.

קליק לבנדקאמפ של סאן טיילור // קליק לפייסבוק

סופ"ש נעים.

Shira.T

השירים שעשו לי את השבוע// הלהקות האהובות עליי

בתחילת השבוע התחילה לכאוב לי יד ימין, זו שאני כותבת בה כל הזמן. התעלמתי, היא המשיכה לכאוב. אני המשכתי להתעלם. כך זה המשיך כמה ימים, עד שהיא כבר ממש כאבה והקרינה כאב גם על כל הגוף.
בשלב מסוים כבר כאב לי כל דבר שעשיתי עם היד. אז הלכתי לרופא. 
"מה עושים דוקטור? הכל בסדר?" הוא הסתכל אליי בצורה מביכה, "את יכולה להחליף מקצוע? נראה לך?" אמרתי לו, עד שמצאתי משהו שאני טובה בו?" הוא הסתכל עליי ואמר "זה קורה וזה ימשיך לקרות, אין מה לעשות. קחי שלושה ארבעה ימים של מנוחה ואל תקלידי בכלל".
בשל המציאות הזו, הפוסט הזה יהיה קצר מהרגיל, וממחר הפסקה של שלושה ימים. מלחיץ.



דברים שלמדתי השבוע:
1. צריך להקשיב לאינטואיציות
2. צריך להקשיב לגוף
3. משיגים דברים רק בעבודה קשה והשקעה מתמדת
4. כשמכוונים רחוק, מגיעים רחוק
5. כשלוקחים החלטה טובה, היקום נותן סימנים
6. פסטיבל Lollapalooza מגיע לתל אביב!
7. כל חלום יכול להתגשם
8. היעד הבא מתקרב בצעדי ענק


הפוסט הזה יהיה פשוט מאוד. אשתף אתכם בלהקות שאני הכי אוהבת בשנים האחרונות, חלומי הרטוב הוא לראות את כולם בהופעה. אולי אפילו בארץ.

1. The Shins

2. The Black Keys

3. Passion Pit

4. The Temper Tramp

5. Beach House

6. Foster The People

7. Of Monsters And Men

מקווה ובטוחה שהשירים יצרו לכם פלייליסט מושלם לשבת הזו. 

אל תפסיקו לחלום ולעשות. לפעמים חלומות פשוט מתגשמים.

Shira.T 

שלישי פעמיים כי טוב עם >>> דנה לוי

האלבום של דנה לוי הגיע לשולחני לפני כמה שבועות. לקח לי זמן עד שפתחתי אותו. לפתיחת אלבום נדרש טקס מסוים. יש משהו מרגש באלבום חדש.
אני פותחת את העטיפה היפה ומוציאה את חוברת המילים, התודות, הנגנים, אני אוהבת את זה. זה מרגש אותי.
לומר את האמת, זו לא הפעם הראשונה שאני שומעת את דנה לוי, בועז כהן ("רוקר טוב") משמיע אותה כמות נכבדת ומוסיף גם המלצות חמות.
הקול של דנה הוא מהקולות העמוקים, הצרודים, הטיזרים והסקסים שגורמים לך להסתקרנן ולרצות לדעת מי עומד מאחוריהם. אני לא יודעת לאיזה קטגוריה לשייך את המוזיקה שלה. רוק? פולק? אין לי תשובה, אבל את מה ששמעתי אהבתי. אני במיוחד אוהבת את השיר הזה. הרבה תהיות על העולם. אני אוהבת את הנושא הזה. 

"I am a dot spotlight that’s spinning around space and time

 From one galaxy to another galaxy to another one"

כמה עובדות מעניינות על האלבום "Look At I". המתופף הוא לא אחר מאיסר טננבאום (רוקפור). האלבום יצא ביוני, השירים כולם נכתבו בידיה של דנה, שגם לקחה חלק בהפקתו.
האלבום מלא בשירי רוק נשיים, חזקים מלאי תשוקה. זה גם נעים לגלות שהיא יפיפיה, בדיוק כמו שהיא נשמעת. 

קליק לעמוד הפייסבוק של דנה // קליק לבנדקאמפ

שלישי שמח שיקרב אותנו לסוף אוגוסט. אמן!

Shira.T

השירים שעשו לי את השבוע

לפעמים פשוט צריך החלטה, כנגד הכל, כנגד כל אלה שאומרים לך לא, ומתנגדים, ומזהירים.
לפעמים צריך ללכת עם הלב. זה קל להגיד, אבל בטח הדבר הקשה ביותר לעשות. כי מה יותר קל מללכת על בטוח? כנראה שאין יותר קל מזה, והחיים הם במילא לא פיקניק. אבל זה היופי, לאתגר את עצמך.
לעשות. ליסטות. לחיות. לקחת החלטה.

דברים שלמדתי השבוע:
1. אם אין אני לי, מי לי?
2. הכל תלוי בי
3. החלטות גדולות נעשות ברגע אחד
4. אולי כשאבין שיכול להיות שלא יהיה, יהיה
5. לוותר, בשביל לרצות יותר
6. גם נסיון של שבוע יכול לתת לך המון
7. אנשים מגיעים אליך כשאתה צריך אותם
8. אם לא עכשיו, אז מתי?




זה שבוע שהתחיל בטלטלה. יותר נכון, זה שבוע שנגמר בכאב בטן עצום, כאב ראש והחלטה ואינטואיציות שאמרו לי הכל בפנים. אחרי שהקשבתי להן, ואמרתי להן תודה רבה, הרגשתי הרבה יותר טוב.
ואז שמעתי את השיר הזה, שיר הבוקר של עידן רבינוניץ'. איזה יופי של שיר ואיזה יופי של טקסט. בא לי לגעת בשיר מרוב שהוא נוגע בי. בא לי לעטוף אותו, שיחבק אותי. תעשו לעצמכם טובה: תגבירו ותקשיבו למילים היפות. 
המשפט שתפס אותי:

"It's hard to go forward, when you're busy looking back 

though we've been pretty big on ambition 

it's always been commitment that we've lacked"

אחרי כמה ימים, של תחילת השבוע, פתאום הגיע אליי, משום מקום, השיר הזה. זה יפה, ומרגיע, ונעים. 
שם השיר There's nobody else חוזר על עצמו הרבה, ונוגע לי במקומות.

ביום חמישי הייתי בערב מחווה לניק דרייק באוזןבר. היה יפה, מרגש, אינטימי וחשוב.
הופיעו רבים ויפים: רותם אור, קאמי מלץ, עמית ארז, איתי מיזילו, סאן טיילור ועוד. הייתה מוסיקה יפה וצלילים שנכנסו עמוק. כמו הקאבר המצוין הזה לשיר Road שביצעו עמית ארז ורותם אור.

כשנגמר השיר ביוטיוב, הופיעו עוד כמה קליפים, אחד מהם היה נראה לי מעניין, אז לחצתי עליו. זו רותם אור, והיא עושה כאן קאבר מרגש, עדין, וכל כך רותם אור. איזה יופי. אם עוד לא קראתם את הראיון שלי איתה עכשיו זה הזמן.

אתמול הייתי בהופעה של מאיה בלזיצמן, הצ'לנית המדהימה שבין היתר עומדת מאחורי נינט ושילה פרבר. ההופעה הייתה מיוחדת, אינטימית, מפתיעה ויותר מהכל מרגשת.
מאיה לקחה שירים כמו "I'm just a girl" של No Doubt והפכה אותם לאחרים. המילים, הכוונה, פתאום הכל שונה. גם "Girls just wanne have fun" ו"ויש דברים שרציתי לומר" של יהודה פוליקר נשמעו לגמרי אחרת. יפייפה ומומלץ בחום.

שבת של שקט.

Shira.T