9.9.2012

השירים שעשו לי את השבוע




כבר שבועיים אני בפריז. חווה את העיר מטיילת, מתרשמת מהתרבות, מהצרפתים, מבתי הקפה. 
תרבות זה דבר מאוד מעניין, זה משתנה בכל מקום שאתה נמצא בו, נכון שזה משפט מצחיק להגיד אבל זו האמת!

דברים שלמדתי השבוע:
1. כל הדרכים מובילות לפלאס דה ווג'
2. אולי בעצם אני לא שונאת את הקיץ, רק את הקיץ הישראלי
3. פריז היא אכן העיר היפה בעולם (אפילו שלא הייתי בכל העולם)
4. מוזיקת רחוב זה מקסים ומרגש
5. אירופה מדהימה
6. Long distance relationship זה דבר קשה

נורא מעניין לשמוע את השיחות של הישראלים כאן. חלקם חושבים שהם ב"הולד" מהחיים, חלקם מדברים על להישאר תמיד בפריז. ניכר שהשאלה "מתי את חוזרת לארץ"? מעופפת פה מעל כולם, לא משנה כמה זמן הם כבר כאן. כמעט בכל השיחות אני שומעת את זה. זו דילמה מעניינת בין להיות בארץ עם החברים והמשפחה והמקום המוכר והנוח, לבין לחיות במקום שהוא "זר" כיויכול אבל כייפי, פתוח, עם רמת חיים גבוהה ומקום שמציע המון והרבה יותר מהארץ. אני נהנית לשמוע את השיחות האלה ולהאזין מהצד.

השירים שעשו לי את השבוע:

פלורה הוא שמה, היא ישראלית מוכשרת והיא שרה יפה יפה. היום כשבאתי הביתה מטיול נחמד של ראשון בבוקר, התחשק לי לשמוע קצת עברית.
אחרי ששמעתי את רותם אור, עדי אומלנסקי, נינט והקולקטיב שמעתי את השיר היפייפה של פלורה. כמנהגי, הוא נשמע אצלי בריפיט כמה פעמים טובות.
קליק לפייסבוק // קליק לבנדקאמפ



Petit Meller היא יוצאת להקת טרי פויז'ן, שזה קצת מוזר כי אף פעם לא ממש אהבתי אותם, אבל ואו, כמה שהיא טובה.
היא עשתה חכם, קריירת סולו זה כנראה מה שמתאים לה כי אין ספק כשרואים את הקליפ ושומעים אותה שרה נראה שהיא לא צריכה יותר מזה כלום, וכל מי שיכנס לתמונה חוץ ממנה רק יהרוס.
השיר מעולה, מאוד מזכיר לי את הסגנון של עדי אומלנסקי, הקליפ אדיר מכל בחינה אפשרית: הרעיון, הביצוע, הצילום, הבגדים שהיא לובשת - בא לי לקחת לה את הכל, וכמובן העובדה שזה נעשה בניו יורק מייפה את הקליפ ומעלה אותו כמה דרגות למעלה. אין מה לעשות, תל אביב מגניבה, אבל יפה היא לא ממש. 
ובכן, דיי מובן למה הקליפ גרף למעלה מ- 40 אלף צפיות ביוטיוב. שאפו, זה נהדר!
קליק לפייסבוק // קליק לבנדקאמפ 



כשבדקתי מהם השירים המושמעים ביותר בצרפת ישר עלה לי הקאבר ל- Skinny Love של Birdy.
נכון, זה שיר ששמתי בבלוג כבר לפני שנה וחצי, אבל אני ממש שמחה לשים אותו שוב, ובכלל לשמוע אותו. איזה קאבר יפה. עושה חשק לשים חזק בריפיט ולהסתכל מהחלון למשך יום שלם.



ואם כבר ב- Birdy עסקינן, חייבים לשמוע את הקאבר המדהים הזה שעשתה ל- 1901 של Phoenix, והקליפ יפה גם כן. עושה חשק לזוגיות. 




זהו להיום. מחר בבוקר אני נוסעת ללונדון, נתראה שם!
Shira.T

8.9.2012

לבד בפריז




הנה משהו מעניין שלמדתי בפריז - להיות לבד זה לא עלוב, זה לא מעפן, וזה לא מסכן. להיות לבד בפריז זה אפילו מאוד מקובל. לשבת בבית קפה, לשתות יין ולקרוא ספר זה מאוד מקובל. ללכת לפארק לבד, לשבת שם ולנוח, זה מאוד מקובל. ללכת למוזיאון לבד, לספרייה, למסעדה, לפאב, כל עניין הלבד כאן הוא מאוד מקובל. הרבה פעמים אני עוברת ברחוב מסוים ורואה המון אנשים יושבים לבד במסעדות, אוכלים ארוחת צהריים, שותים קפה, יין, קוראים ספר ואין צורך להתנצל על זה כאן, ההפך, זה חלק מהתרבות.
הרבה פעמים שאני יושבת לבד בארץ בבית קפה אנשים שואלים אותי למה אני עושה את זה לבד, ומה הכייף בלשבת לבד, הרבה אנשים לא מבינים את זה, ואפילו לא לוקחים את זה כאופציה. פה, בפריז, לא מסתכלים עלייך כאילו אתה מוזר או בודד, ולא תוהים למה אתה יושב לבד וקורא ספר.
אני כותבת את זה עכשיו, בעודי יושבת לבד בבית קפה, שותה מרלו וקוראת. משמאלי מישהו שותה קפה וקורא ספר, שני שולחת מימיני יושבת אישה מבוגרת, שותה יין לבן ומתבוננת על הרחוב הפריזאי, וממולי יושב עוד בחור ששותה קפה וקורא עיתון.
משהו באווירה פה מאוד נינוחה, מרגיש שהם לא עובדים קשה מידיי ולא רודפים אחרי הכסף. פעם בשנה, כל הצרפתים כולל כולם יוצאים לחודש של חופשה המכונה Vacans, מה שאומר שהם סוגרים את העסק שלהם לחודש לפחות, שזה בעיניי דבר מדהים שנראה לי בהתחלה מאוד מוזר. זה מחזיר אותי למחשבה שהצרפתים מאוד נהנתנים, נהנים מאוד מהכאן ועכשיו. כל כך שונה מאיתנו. מי היה חושב בכלל לסגור את העסק שלו במשך חודש? כשחושבים על זה בצורה הזו של "ליהנות מהחיים" זה פשוט הגיוני. 

עוד כמה תמונות להמחשת האווירה הפריזאית:









אסיים בשיר יפיפה של M83 הצרפתיים שאני אוהבת כל כך, זה שיר מצוין וזה מתאים בדיוק לשעה ולמצב הרוח שאני נמצאת בה.



אחלה סופ"ש!
Shira.T

2.9.2012

השירים שעשו לי את השבוע, שאנסונים צרפתיים



מסתובבת ברחובות פריז ומרגישה בבית, זה מוזר, בדרך כלל אני מרגישה זרה ולא שייכת במקום שהוא לא הבית שלי. יש פה משהו שנותן לך הרגשת שייכות, אולי בגלל שכולם נורא שונים, והאוכלוסייה מאוד מגוונת.  

דברים שלמדתי השבוע:
1. שאנסונים צרפתיים זה מרגש
2. קינוחים בפריז זה כמו פלאפל אצלנו
3. הקיץ כאן הוא כמו החורף שלנו
4.  "Life is what happens to you while you're busy making other plans"
5. קרפ זה אחלה ארוחת ערב
6. כל מה שצריך הוא אומץ
7. חמש קומות במדרגות זה לא פשוט
8. בועה בסוף מתפוצצת


אתמול ישבתי עם החברה שמארחת אותי כאן, היא עשתה לי מן הכרות עם השנסונרים הצרפתיים. אחד מהם, ג'ק ברל, שר את השיר המפורסם "Ne me quitte pas", מרגש כל כך.



ואם כבר שאנסון צרפתי, אי אפשר בלי אידית פיאף, השאנסיונרית המפורסמת יותר בפריז. אם עדיין לא קראתם על חייה, אני מאוד ממליצה. אין כמו לשמוע את השיר הזה בצהריי יום שישי עם כוס יין אדום.



שרל אזנבור המוכר מהשיר "La Boheme" התגלה כאשר אדית פיאף שמעה אותו. הוא זכה לכיוני "פרנק סינטרה הצרפתי" וכמובן שרוב שיריו היו על אהבה. 


"ביום חורף לבן, בין תמרות העשן בקפה אז ישבנו 

חבורת אמנים, צעירים ותמימים החיים בחלום 

ובמקום מזומן למלצר הנדהם אז פואמה דקלמנו 

וקול הצחוק הרם אשר בקע משם השכיח את הכפור" 




ואיך אפשר בלי שיר האהבה של כל הזמנים, אם לא השיר הפרובוקטיבי ביותר, אותו השיר שלא הסכימו להשמיע ברדיו. סרג' גינסבורג יחד עם השחקנית ג'יין בירקין. 




שבוע טוב!
Shira.T

1.9.2012

השירים שעשו את השבוע לטל כהן שלו



צילום: שירי קליין

כשאנשים מן השורה שואלים אותי איזו מוזיקה אני עושה אני תמיד מוצא את עצמי במצב מוזר.
בגלל שמכלול עבודותיי לא נופל לקטגוריה ברורה אחת אני תמיד צריך לחשוב עם איזו תווית יהיה לאנשים יותר נוח להתמודד ושאני לא ארגיש שאני מתעלם מפן אמנותי אישי כלשהו בבחירתי בה.
כשיצא האלבום השני שלי המכיל מגוון אקלקטי יותר של סגנונות וצלילים מהאלבום הראשון שהיה יותר מקובע בנישה מסויימת קיוויתי לבלבל קצת את כל אלה המעדיפים קיטלוג שרירותי על פני ניתוח אובייקטיבי. אבל כנראה שהראש היהודי יותר מורכב מזה ותכניתי להכניס שיפוט אובייקטיבי וחשיבה ביקורתית לתכנית הלימודים לא צלחה. כנראה שלאנשים יותר נוח להאחז במה שהם מכירים (אולי באופן מובן) ולכן עליי להפגין ענווה, לבלוע את גאוותי ולהתמסר למשחק. אסף אבידן לעולם יהיה זה שנשמע כמו ג'ניס ג'ופלין וטל כהן-שלו, הבחור הגמלוני ההוא, לעולם יעשה פולק. והוא בכלל חשב שהוא עושה מוזיקה.

דברים שלמדתי השבוע:
1. פיאסטה ישנה מדרדרת בניוטרל.
2. ראש בטטה זה לא קללה.
3. החתולה שלי נינג'ה.
4. לבדוק שאין רימות בפח. איכס.
5. אני מקנא בהרבה אנשים.
6. שכנוע עצמי עוזר לצרוך חלב פג תוקף.
7. פריק פולק זה לא ז'אנר.
8. כשחם מדי בחוץ יש לי מעט דברים לעשות.


Clem Snide- Joan Jett of Arc
שיר רך ומקסים שאני שומע שוב ושוב. כמו לצלול ליקום מקביל בלי יוקר מחיה ואיום קיומי מאיראן.



The Cave Singers- Seeds of Night
יש מי שיקרא לזה פריק פולק. אין שום דבר פריקי בזה. זה פשוט טוב.



The Stooges- 1969
פאנק קלאסי הוא דוגמא לכמה כח אפשר להוציא ממינימום אמצעים וכמה אתוס טמון בזיופים האלה. השיר הזה היה פאנק לפני שמישהו חשב בכלל לתת לזה שם. הייתי בהופעה שלהם בארץ ב2007 וללא ספק זו הייתה אחת ההופעות הכי טעונות אנרגיה שהייתי בהן.



Tim Fite- Big Mistake
אני לא יודע הרבה על המוזיקאי המוזר הזה, רק שיש לו שירים מוזרים ושיש לו טרילוגיה עם המילה ain't  בכל אחד משמות האלבומים. זה אחד השירים היותר נגישים באלבום שלו Fair Ain't Fair.



Man Man- Engwish Bwudd
הלקה הזאת (לה אני קורא "גבר גבר") צריכה להיות מוכתרת כלהקה הכי פסיכית בעולם ever. הם נשמעים כמו טום ווייטס אם הוא היה בן עשרים היום וצורך הרבה סמים משני תודעה. השיר הזה מושפע מסיפור ג'ק ואפון הפלא. סיפור שכנראה נכתב תחת השפעת סמים משני תודעה.



קליק לבנדקאמפ של טל כהן שלו // קליק לפייסבוק
שבת מהממת!
Shira.T