הביאו את הסתיו, נתרפק עליו.

כל שנה כשהקיץ נגמר אני מאושרת לראות שמיים אפורים, כל שנה בזמן הזה אני מחכה לקרירות הנעימה והמרעננת אחרי צחנת הקיץ התל אביבי. כמה כיף להתעורר עם ריח של גשם ואוויר צלול. יש משהו כל כך מרגיע בחורף, שוטף את העיר ואת כל מה שעברה ביולי אוגוסט, שוטף ומכין אותה לחורף נעים. כבר שכחנו כמה כיף זה להתכרבל.

בשבוע שעבר הכרתי את האלבום החדש והיפיפה של ראין אדאמס "1989" - הגרסא שלו לאלבום הפופי המצליח של טיילור סוויפט. אדמס עשה את הלא ייאמן - לקח אלבום פופ סופר מצליח והפך אותו לאלבום מרהיב, מרגש, כנה עד כאב ולגמרי שלו. כזה שאם לא הייתם שומעים את המילים לא הייתם יודעים שמדובר באותו שיר. פתאום השירים נשמעים אחרת: Out Of Style למשל נשמע כמו שיר אהבה לגיטימי, ו- Shake It Off נשמע כמו שיר אהבה מלנכולי ורגיש. Bad Blood מצטיין בביצוע אדיר ושנון וכל מה שהייתי רוצה לשמוע. הזמנתי את האלבום באייטיונז והאזנתי לו כל הדרך חזרה לתל אביב מהצפון שביקרתי בו. אלבום מושלם. 

אז כידוע, את הבוקר שלי אני מתחילה בתכנית "רוקר טוב" של בועז כהן. 
בתקופה האחרונה יצא לי להתעורר אפילו מוקדם יותר מהרגיל ולהאזין לתכנית מההתחלה ועד סופה. אני נהנת מהשירים ואני במיוחד נהנת לשמוע את בועז מדבר ומספר סיפורי מוזיקה וחיים בצורה כל כך אופטימית ומלאת אהבה. זה כאילו הוא כל בוקר מאוהב, והאופטימיות הזו מדב'קת, אפילו אנשים אופטימיים כמוני. בעמוד הפייסבוק שלו הוא מידיי פעם מעלה דברים יפים ומרגשים שאמא שלו כתבה, אבל המכתב הזה מרגש במיוחד. אמו שלו נפטרה בצעירותה אבל לא שכחה להזכיר לו איך נכון לחיות את החיים: "צריך לטעום דברים, לדעת נשים, לחוות דברים, צריך לראות עולמות, להרחיב דעת, לא להסס לגעת - כי כשאני הייתי בת 30 חשבתי שהעולם מחכה לי ויש לי זמן... אני משביעה אותך לעשות זאת גם כשלא אהיה לצידך להזכיר לך". 




בימים אלה בועז עובד על הוצאה לאור של ספר השירים שכתבה אמו. הפרויקט נתמך בבהדסטארט ואתם יכולים לתרום גם כאן.

נינט הוציאה סינגל חדש שיחמם אתכם טוב טוב בחורף. צריך לשמוע כמה פעמים.  

מסתמן שהשנה אני אסע לאינדינגב. אהיה כנה ואומר שמעולם לא נסעתי, ואפילו לא חשבתי על זה. הפעם החלטתי ללכת על זה והאמת שזה מרגש אותי, Rock En Seine בצרפת הוא פסטיבל המוזיקה היחידי שהייתי בו. 
אז קראתי היום את רשימת האמנים והתפלאתי לגלות שאת הרוב הגדול אני לא מכירה בכלל. את עומר נצר שמעתי הבוקר ברדיו ומאוד אהבתי, הוא הופיע ברשימת האמנים אז יהיה נחמד לשמוע אותו בלייב והאמת שהשיר הזה באמת מפתיע. 

ואם כבר אינדינגב, אז גם Lola Marsh שלא יוצאים לי מהראש יופיעו ואני מאוד מקווה שגם השיר הקסום הזה. 

Shira.T

שירים מזכירים לי פנים שאולי רציתי לשכוח

אני אובססיבית לשיר הראשון שאני שומעת בבוקר, הוא כאילו משדר על כל היום שלי - מה ששמעתי בבוקר כך היום שלי יהיה. היום התעוררתי עם השיר המרגש Bloodbuzz Ohio של The National המדהימים, מה שמיד גרם לי להתעורר עם חיוך רחב.

שבוע שעבר יצאתי מהבית וסוף סוף היה קצת אפור, ולא היה חם כמו בחודשיים האחרונים, ודמיינתי איך עוד מעט נקום לבקרים קרים, גשומים ואפורים ונוכל סוף סוף לנשום אוויר קריר, לשים מעיל, לנעול מגפיים ולשמוע את השיר הזה שהוא חלק מפסקול חורף. גם כשממש חם בחוץ, אני עוצמת את העיניים ושומעת את הגשם.



העיר שלי מקיפה אותי בבניינים מתפרקים עם אנשים שמשחקים בנדמה לי. אוויר דחוס וזיעה מגעילה, מגדלים מפוארים ובתי קפה שמזמן כבר נמאסו עליי. היא לא נותנת לך לראות את האופק, אפילו שאתה ממש משתוקק. הולכת בשדרה ושומעת שירים שמזכירים לי פנים שאני רוצה לשכוח. לפעמים שירים הם יותר מריח, הם מאלצים אותך להיזכר באותו רגע ששמעת את השיר ואז השיר הוא כבר לא שיר, הוא פסקול, תקופה. 



כשאני צריכה שקט אני נשאבת למוזיקה.
אוהבת להכאיב לעצמי עם אותם שירים שכואבים לי עמוק עמוק. עושה לעצמי בכוונה, דווקא, כדי להתנקות. השיר הזה מזכיר לי את אותו הרגע הכל כך עצוב, שזה כואב בדיוק כמו שכאב לפני שנה. אני ממש זוכרת את הלחץ הפיזי על הלב, כמה רציתי שהזמן יעבור, שהפצע יגליד, שהזיכרונות ייעלמו, שלא ארצה להרגיש יותר. כמה רציתי להניח את הראש ולהתעורר כמה חודשים אחרי.
איך ישבנו כאן והיה לנו קשה לשחרר משהו שכבר מזמן נגמר. איך השיר הזה התנגן ברקע. איך עברה לה שנה.

בראש השנה אני אוהבת להסתכל על השנה שעברה ולראות את הדברים החדשים שנוספו לחיי, את הדברים הטובים יותר, ואת הטובים פחות. אני אוהבת לעשות חושבים, לראות מה השגתי, במה הצלחתי, במה אני צריכה להשתפר. אני נהיית כל כך סנטימנטלית ורגשנית שצריך להתרחק ממני. מזל שראש השנה מאחורינו ושנה חדשה לחלוטין לפנינו. מרגש. אז איחולים לשנה החדשה? לקום כל בוקר עם חיוך וללכת לישון עם חיוך. זהו. שנה טובה. 

Shira.T

כוחה של המוזיקה

בשישי אני אוהבת לנקות לצלילי הפלייליסט של Van Morisson.
האקונומיקה בדלי ואני מנקה, ככה בלי כפפות, אני אוהבת שהידיים שלי מריחות מאקונומיקה, זה בטח לא בריא אבל לא אכפת לי. אני מריחה כמו בריכה אחרי וזה מזכיר לי את הילדות. אז אני שמה את השיר Someone Like You ומדמיינת את עצמי שרה את זה למישהו כמוך. והכי אני אוהבת בשיר הזה שהוא אומר שהטוב ביותר עוד לא הגיע.

בשישי האחרון דווקא שמתי את השיר I'll Be Aroun של Empire Of The Sun שנתן אופי אחר לניקיון. עומק. האמת שיש בשיר הזה כל כך הרבה רגישות שלוקחת אותך למסע, ואם סוגרים עיניים ממש נגררים. אפשר לדמיין ציפורים, והרים ירוקים, וניו יורק ורכיבה באופניים וים בלילה וארבע בבוקר קיץ תל אביבי, וסתיו. תנסו.
   

את החבלים של נינט אני שומעת הרבה. מזכיר לי נשכחות השיר הזה ודברים שהייתי מעדיפה לחשוב שלא קרו מעולם. בינתיים, הדחקה. זה לא נעים.

אתמול בהופעה (של אלט ג'יי בחימום גארדן סיטי מובמנט), כשהגיע השיר הזה, אני עצמתי את העיניים ונתתי לצלילים להיכנס אליי אחד אחד, לאט לאט. דמיינתי כל תו נכנס אל תוך העור שלי, ואז לגוף ולעצמות והייתה לי צמרמורת. התרגשות, התעלות. למרות שאני בן אדם מאוד רגשן ולא לוקח הרבה בכדי שאבכה בסרט, באמת שאין הרבה דברים בעולם הזה שגורמים לי להתרגש כמו מוזיקה. מוזיקה גורמת לי להרגיש את הגוף מבפנים ולפעמים אפילו את הלב פועם.
מי אמר שמוזיקה לא ממכרת.

לפעמים נורא בא לי לכתוב שיר כמו Unsent של אלניס מוריסט.
יצא לי לחשוב הרבה על השיר הזה בתקופה האחרונה, זה שיר לכל האקסים שלה ובשיר היא מסבירה מה היה לא בסדר במערכת יחסים ולמה היא מתגעגעת. דיי מדהים בעיניי. 
Jaggen Little Pill הוא האלבום הראשון שקניתי (יותר נכון שאמא שלי קנתה לי), והוא חוגג 20 שנה (!) וזה מרגש ומדהים ומבהיל כי לאן הזמן טס לאן? אני זוכרת את עצמי קוראת את המילים ושואלת את אמא שלי למה היא מתכוונת ומבקשת ממנה לתרגם לי מילים שלא הבנתי. 
זו כבר לא אותה אלניס. היא כבר לא כועסת, מקללת דיכאונית, עצובה, שיער על הפנים. היום היא נשואה, היא אמא, היא מתעסקת ברוחניות, מדיטציות, צמחי מרפא, יוגה, קלפי טארות. כל כך הרבה השתנה.  
JLP הוא כנראה האלבום ששמעתי הכי הרבה בחיי ואם צריך אדקלם אותו גם, את כל המילים. לכן תמיד תהיה לי בעיה לעבוד ולשמוע אותו כי אני רק אשיר ולא אצליח לעבוד. 
בקיצור, האלבום הזה השאיר לי ולעוד 33 מליון כמוני חותם ענק, ששינה את חיי וגרם לי להבין את כוחה של המוזיקה והמילים, גם 20 שנה אחרי.

Shira.T

Take A Fiver >>

כל כך הרבה הופעות מדהימות מגיעות אלינו בעתיד הקרוב מאוד, ביניהם Alt-J שבטוח יעשו לנו ערב בלתי נשכח ב-23 לחודש ו- Rhye המדהימים שיופיעו ב-8.11. כרטיסים כאן. כל פעם שאני שומעת את השיר הזה אני מתאהבת. כל כך הרבה רגש שהוא מעביר שלפעמים זה פשוט יותר מידיי.

אני מתפלאת שעדיין לא כתבתי על ועדת חריגים. במיוחד אחרי ההופעה המרגשת שלהם ב- KEXP
זו הזדמנות מצוינת להכיר אותם, שנייה לפני ההופעה שלהם שבוע הבא (כל הפרטים כאן).  
מדובר באחת הלהקות המרגשות והמעניינות ביותר ששמעתי בתקופה האחרונה. שוגייז ישראלי איכותי שאתם חייבים לשמוע. מומלץ לקנות כרטיסים מראש.

זה לא סוד שיש לי קראש היסטרי על מר גלעד כהנא. אני נמסה מכל פוסט שהוא כותב ומכורה לראיונות איתו. שלשום יצא שיר הנושא מאלבום חדש שלו. מילים נוגעות של גלעד כהנא, בימוי ואנימציה גאוניים של שריאל קסלסי. "אפריקה שלי".

כיף גדול לדעת שנינט תופיע בבארבי בסוף החודש. ניסיתי להסביר כאן בפוסט הקודם כמה מדהים היה בהופעה האחרונה שלה: 

"אחריי הפסקה של שנתיים, היא חזרה לבימת הבארבי. נרגשת, נמרצת וממוקדת היא נתנה הופעה בלתי נשכחת, מערפלת חושים ומעוררת השראה שמותירה את המאזין רעב לעוד מהדבר המדהים הזה שהרעיד אותו בשעה וחצי האחרונות. זוהי נינט".

ויותר מזה, האנרגיות שאני יצאתי איתן באותו הערב היו כל כך חזקות, כמו סם, שהרגשתי מלכת העולם. כאילו היא שלחה אנרגיות לא מוסברות וכל מי שהיה בהופעה הרגיש את זה. 25.8 בארבי.

אחרון וחביב יהיה השיר הממכר של Jamie XX. 
"אני הולכת למקומות רועשים כדי למצוא מישהו שאני אוכל להיות איתו בשקט" שיר אהבה מכוון שמדבר על המוזיקה, ועל כוחה של המוזיקה. וכמה אני מתחברת למשפט

"I feel music in your eyes I have never reached such heights"

כמה פעמים יצא לי לדבר באמצעות מוזיקה, לתקשר, לגעת, להרגיש. באמצעות המוזיקה בלבד. 

Shira.T