הפעם, שישי בבוקר, כיכר רבין. עוברת לידי בחורה מתוקה לבושה יפה, ניגשתי אליה בעדינות והסברתי לה שאני רוצה לצלם אותה. המוטו של ספיר: "אם את לא מרגישה טוב עם עצמך זה לא שווה כלום!" שמחה ומאושרת, היא מחייכת למצלמה:
התעוררתי היום עם רצון עז לשמוע כמה שירים טובים, אשתף אתכם: הראשון הוא Gray Street של דייב מטיוס האהוב. בכלל דייב מתאים לאווירה החורפית, להתכרבלות ולגשם.
השיר השני הוא שיר שאני שומעת נון סטופ כבר שבועיים וחצי Warning Sigh של קולדפליי. שיר אהבה עצוב ומרגש, שמדבר על כך שכשדברים באים בקלות אנחנו לא מעריכים אותם ורק כשאנו מאבדים אותם אנחנו מבינים כמה יקרים הם היו לנו.
"You were an island and I passed you by"
עוד קולדפליי אחד להיום. כיוון שיש לי עכשיו 78 שירים שלהם באיי פוד אני שומעת אותם הרבה, וזה נחמד מאוד. האמת שהם דיי ממכרים, הקול המתוק של כריס מרטין עושה את הבוקר להרבה יותר נחמד.
David Gray הוא בהחלט האהבה החדשה שלי ואיזה מזל שסוף סוף גיליתי אותו לעומק. הבחור האנגלי המוכשר הזה עושה מוזיקה למעלה מ -17 שנים, והיא רק הולכת ומשתפרת!
השיר האחרון שתשמעו היום הוא Help I'm alive של Metric, בביצוע אקוסטי מושלם! Metric הם להקת אינדי מקנדה שאת הדיסק הראשון הוציאה כבר בשנת 2003, בקרוב מאוד יהיה פוסט שמוקדש רק להם!
מאחלת שבת סוערת וגשמית במיוחד, (כרגע זה ממש לא קורה) ומקווה שנהניתם בזמן הכי יפה בשבוע.
בשבוע האחרון חבר טוב הביא לי את הדיסק של Kings Of Leon, אהבתי אותם מההתחלה אבל אף פעם לא התעמקתי בהם מספיק.
שמעתי אותם כל השבוע - בדרך לעבודה, בדרך חזרה ובבית.
נהניתי מכל רגע! יש להם קצב מעולה, בדיוק כמו שאני אוהבת.
אני צוללת לתוך השירים, לתוך המוזיקה, לגיטרות, לקול המיוחד של הסולן וכמובן למילים.
אני עוצמת את העיניים ומרגישה כמעט בהופעה שלהם.
במחקר שלי על KOL מצאתי שרוב השירים שלהם עצובים. מפתיע? לא ממש.
שנה שעברה אח שלי היה בהופעה שלהם (פלוס רציני כשאתה גר בארה"ב- יש כל הזמן הופעות!)
לדבריו, רמת הדיוק שלהם מטורפת, והם נשמעים כמעט כמו בדיסק, מאוד קשה לשמוע זיוף.
עוד משהו מאוד מפתיע שאמר הוא שהיו מאוד רגועים על הבמה. הם דווקא עושים רושם של רוקיסטים רציניים שכובשים את הבמה, הורסים גיטרות, צורחים ומשתגעים.
כמה שהם נראים פרועים, הם ילדים טובים טנסי. אחד השירים האהובים עליי הוא Closer, שיר באמת מצוין שמשלב קצב סקסי ומילים עצובות, דוגמה טובה למשפט מעורר חמלה - "She took my hear I think she took my soul"
אם תהיתם למה הסולן, הבסיסט והמתופף דומים כל כך הרי זה בגלל שהם אחים, ויותר מזה, הגיטריסט הראשי הוא בן דודם. ממש משפחה אחת גדולה ומוכשרת! ל - KOL יש סטייל מאוד שונה. מצד אחד, ילדים טובים אמריקה, מוזיקה כייפית חביבה וקלילה. מצד שני אי אפשר להתעלם מהקול המחוספס והחושני של הסולן, ובטח שלא ממילים כמו:
"I hear you're blowin' like a feather, And then they rub it in your face.
Oh once they've had all their fun hun, You're at the bottom of the cage."
הם מגניבים מידי בשביל להיות עוד להקה אמריקאית סתמית וחביבה, הם הרבה יותר מזה. אסיים עם השיר האהוב עליי מתוך הדיסק החמישי שלהם Only By The Night, שיצא ב- 2008. לשיר קוראים Notion (:רעיון, מושג, רושם, נטייה, גחמה) התאהבתי בפעם הראשונה ששמעתי.
"I got a notion that says it doesn't feel right, I just wanted to know if I could go home"
הם נשמעים מצוין, ללא זיופים כמעט, חוץ מכמה דאווינים שהסולן עושה עם הקול, השיר נשמע כמעט אותו הדבר כמו בדיסק.
חמישי בערב. נווה צדק. אני הולכת לי להנאתי ופתאום אני רואה חברה שלא פגשתי הרבה זמן! ברור שהתרגשתי מאוד לראות אותה, אבל יותר מזה, לא יכולתי להתעלם מאיך שנראתה. מיד הוצאתי את המצלמה (שכמובן נמצאת איתי כל הזמן) והודעתי לה "אני מצלמת אותך!". דבר כזה אי אפשר לפספס. לא מפליא שליאת היא מעצבת פנים. מלאת סטייל, מתוקתקת, ממש תאווה לעיניים.
לדבריה בעבודה היא צריכה למצוא את השילוב בין מקצועיות, סטייל וייחוד. "אני חייבת להראות מקצועית ליד הלקוחות שלי", אומרת ליאת. "אני מתאימה את הבגדים שלי כך שכל הלוק בסוף יראה מכובד, מקצועי אך בסטייל, גם אם זה אומר לשלב חולצה משוק הפישפשים יחד עם מכנס מטופ שופ.. הסוד הוא השילוב. ממש כמו בעיצוב." אם ככה ליאת "מעצבת" את הלוק שלה אני רק יכולה לדמיין אותה בעבודה. ליאת, תעצבי לי בית! ניגשתי לעבודה וצילמתי. הנה מה שיצא:
