השירים שעשו לי את השבוע

דברים שלמדתי השבוע:
1. אני לא אוהבת דאבסטפ
2. מוזיקה היא החיים
3. פעם בשבוע לפחות אני צריכה ללכת להופעה
4. יוגה עושה טוב לנשמה
5. עוד חודשיים אני רואה את איליי
6. החיים קצרים מידיי בשביל לא לצאת
7. צריך לנצל את הזמן ה"לבד"


אז אתמול בערב הייתי בהופעה/תיקלוט של ג'יימס בלייק.
זה לא ממש הייתה הופעה. יותר נכון, ממש לא. זה היה מסיבה, והוא התקלט בה.
המקום היה מפוצץ עד אפס מקום, ובלייק עלה בשתיים. 
בהתחלה היה נדמה לי שזה מתקדם מידיי לקהל הישראלי, שרק רצה לשמוע את בלייק מבצע את
"Limit To Your Love". בסביבות השעה ארבע הייתה כבר הרגשה יותר נינוחה, כולם רקדו ונהנו וכנראה כבר הבינו שבלייק מתקלט דאבסטפ כל הערב. 
שמעתי גם כמה שנשרו בדרך: "ניסיתי, דיי אני לא יכולה", והלכו. 
אני אישית לא התחברתי למוסיקה הזו, לטעמי זה היה חופר מעט, אך אם זאת מאוד נהנתי. 
הקאבר שאני הכי אוהבת שלו. מושלם.
המשפט שתפס אותי:

 you're in my blood like holy wine"

You taste so bitter and so sweet

Oh I could drink a case of you, darling

And I would still be on my feet

"And I would still be on my feet

ביום רביעי הייתי בהופעה של דני רובס. ממש שבוע הופעות היה לי.
כשאחותי קנתה לי כרטיס במתנה להופעה, לא כל כך הבנתי מה עובר עלייה. אני מכירה את דני רובס, את השירים שלו אני דיי אוהבת, אבל אף פעם לא כל כך התלהבתי ממנו. עד שהגעתי להופעה שלו.
איזה הופעה! מרגשת עד דמעות. 
רובס שנון, מבריק ומצחיק. לכל שיר יש את הסיפור שלו, וישבתי מהופנטת לסיפורים המרתקים שסיפר.
לידו הייתה זמרת ליווי. רק אחרי כמה דקות הציג אותה כ"אישה הכי יפה בעולם", הלוא היא אישתו.
היה מרגש, שמח, עצוב, מרתק וכייף. ממליצה בחום ללכת. חוויה. (ותודה לאחותי על ההזמנה להופעה!).
המשפט שתפס אותי:

"ובחלון, כמעט עולה הבוקר, 

כל כך הרבה בדידות יש בעולם 

וביניהם, רק התקווה תעיר אותם בחושך 

הם לא יודעים, הם לא ידעו אף פעם 

אם השער נפתח בדרך אל האושר" 

איזה מזל שנתקלתי בשיר הזה, שיר מעולה! בדיוק כמו שאני אוהבת.
כמו שאמרתי כבר שבוע שעבר, הלוואי שזו הייתה המוסיקה במועדונים בתל אביב.
שיר מעולה, הקול שלה מצוין, הקצב טוב וגם הקליפ לא רע בכלל, ובסופו של דבר היא מדברת פה על לב שבור, אז ברור שאני מתחברת לזה.

את KOL אני מזמן כבר אוהבת. יש בהם משהו מגניב, והם מצליחים להישאר עצמם ולא סוטים למיינסטרימיות המחלתית.
מאז שהתחילו בקריירה שלהם, הסגנון שלהם נשאר דיי אותו הדבר ואני אוהבת את זה.
שיר מגניב, המבטא האמריקאי הדרומי הזה שהורס אותי כל פעם שאני שומעת אותו+רואה אותו, משאיר אותי מעריצה נלהבת שלהם. יאללה, שיבואו לארץ. 
המשפט שתפס אותי:

"We'd be so free

Happy alone

Sharing a smile

So far from home"

את Mazzy Star אני אוהבת בעיקר שאני עצובה. 

Fade Into Me הוא אחד השירים שאני יכולה לשמוע כשאני מדוכדכת וכך לברוח לקצב העצוב של השיר והקול הנוגה של הסולנית.

אבל אני לא מדוכדכת, ואת השיר הזה שמעתי השבוע במקרה, בדרך לעבודה. שיר יפייפה.

המשפט שתפס אותי:

"Before I close the door 

I need to hear you say goodbye 

Baby won't you change your mind?"

"We've got to get in to get out". השיר הזה מתנגן לי בראש כבר כמה שבועות. אני לא יודעת למה או איפה שמעתי אותו. אבל הוא לא עזב אותי.
מה זה אומר גם המשפט הזה - צריך להיכנס כדי לצאת? 
אני חושבת שבשבילי, המשפט הזה אומר שבשביל לעשות משהו עד הסוף ולמצות אותו, צריך לעשות אותו בכל הכוח, וממש להרגיש שנכסנת לזה במאה אחוז, כדי שכשתצא מזה תרגיש שעשית את כל המאמצים האפשריים. זה נכון לגביי הכל בחיים. השאלה האמיתית היא מה זה לעשות הכל? ואיפה זה נגמר, המאמץ? ומתי יודעים שדיי, עשינו את כל המאמצים האפשריים?
נראה לי שלגביי זוגיות זה דיי ברור, פשוט מרגישים שמשהו נגמר. 
לגביי דברים אחרים בחיים - כמו עבודה למשל, או מעבר דירה וכו', אני חושבת שקצת יותר קשה להחליט, אבל נראה לי שגם זה באיזשהוא שלב כן נגמר. 
המפשט שתפס אותי:

"We've got to get in to get out"

  

לא עובר אצלי יום בלי לשמוע את רועי דהן. אני אוהבת את המוסיקה שלו. 
בזמן האחרון אני במיוחד אוהבת זמרים ישראליים ששרים באנגלית. אני מתחברת הרבה יותר לאנגלית.
מגיל מאוד צעיר התחברתי לאנגלית יותר.
אולי זה בגלל שבבית אימי דיברה איתי אנגלית, או אולי זה בגלל שהמוזיקה שהיא הייתה שומעת היה באנגלית. קרוב לוודאי. 
זה נכון שיש הרבה יותר דברים שקל להגיד באנגלית, כמו: אני אוהב אותך, אני מתגעגע, אני מצטערת לשמוע, יש משהו שאני יכולה לעשות? כל זה נשמע כל כך מאולץ בעברית. 
כשאני שומעת את השירים של דהן, אני נוטה להרגיש ששברו לו את הלב, והמוזיקה המצוינת שלו הגיעה מתוך כאב עמוק וטורדני, לפחות ככה זה נשמע לי.
ואז אני חושבת לעצמי, איזה באסה שהכתיבה הטובה ביותר באה לי כשאני עצובה. ומה זה אומר בעצם? שכל החיים אני יצטרך להיות מדוכדכת כדי לשמור על הכתיבה הרגשית והעמוקה? לא יודעת, שאלה טובה.
המשפט שתפס אותי:

"I’ll give you everything. 

I’ll kill your pain.

I'm not sure I intend to act according to your plans again. 

Not before the rain". 

לשיר האחרון איתו בחרתי לסיים את הפוסט הוא Polish Girl של Neon Indian, בהמלצת אחי, כמובן.

שיר כייף, ומשום מה, זה מה שאני מרגישה בזמן האחרון. כייף גדול. 

תהנו מהשיר. הוא עושה חשק להתלבש מגניב, לצאת החוצה ולרקוד.

שבת שלום. או שכבר אפשר לומר - שבוע טוב.

Shira.T

הזמר שהרעיד אותי | ג'יימס בלייק

ביום שישי ג'יימס בלייק מופיע / מתקלט בבלוק ואני כבר ממש מתרגשת.
הייתי שמחה לראיין אותו, אך לצערי זה לא מתאפשר.

את ג'יימס בלייק הכרתי בדיוק בזמן. 
אני זוכרת את השדרנית ברדיו מדברת עליו ואומרת שפעם ראשונה ששמעה את השיר Limit To Your Love הרגישה שהחדר רועד. כך בדיוק הרגשתי אני כששמעתי לראשונה את השיר האדיר הזה.
צמרמורת. סקרנות.
חשבתי לעצמי, איזה גאונות היה להפוך שיר כל כך מתוק, שמחה, קיטשי ונשי, לשיר גברי, דכאוני ושונה כל כך מהמקור.
השיר יצא בנובמבר 2010. 
באחד הראיונות שצפיתי בהם, אמר בלייק שאהב את השיר הזה עוד הרבה לפני ויום אחד פשוט עלה לו הרעיון להקליט גרסה משלו.
כשהמראיין שאל אותו מה Feist חשבה על הגרסה המחודשת שלו, ענה שהוא לא יודע כי היא אף פעם לא חזרה אליו. מצחיק. 

והמקור, של Feist, למי שעדיין לא מכיר:

בלייק בן ה- 23 (בלבד!) הגיע אלינו מלונדון. אלבומו הראשון יצא לאוויר העולם בפברואר 2011.

יש המכנים אותו גאון מוזיקלי, ויש שמגדירים אותו כתופעה בעולם המוסיקה. מה שבטוח, לבלייק יש כבר סגנון שחתום עליו "ג'יימס בלייק", כששומעים שיר שלו מזהים אותו בשניות הראשונות.
בין השאר בלייק גם מתקלט ומפיק, ומסתבר שהתפוח לא נופל רחוק מהעץ - אביו של ג'יימס, ג'יימס ליטרלנס, זמר בעצמו. אחרי ששמעתי כמה שירים יכולתי לשמוע את הדמיון בין השניים. 
טעימה קטנה משירו של אביו. לא ברור לי עדיין אם השיר הזה הוא גרסת כיסוי לשיר wilhelms scream של בלייק, או ההפך. 

גרסת האב:

גרסת הבן:


גרסת כיסוי נוספת של בלייק שאני מאוד אוהבת הוא השיר A Case Of You של ג'וני מיטשל.
גם כאן לוקח בלייק את השיר למחוז אחר.
משהו בקול של בלייק, יחד עם הנוכחות העדינה והצנועה שלו והנגינה הרכה על הפסנתר, הופכת את השירה שלו למלטפת וענוגה. 

מסקרן אותי הבחור. בא לי לשאול אותו מליון שאלות: מה ההשראה שלו, ואם החלום שלו היה להיות זמר, ואם יש לו עוד חלומות שלא הגשים, ואיזה מוסיקה הוא אוהב, וכמובן אם יש לו חברה.(אולי הוא גיי בכלל?)
בכל מקרה, אני מחכה מאוד ליום שישי.


אסיים בעוד שיר יפייפה שלו - Measurments.

Crease your pride, telling lies that you're on your own"

"Watching their, faith in prayers will make you see your bones

נתראה בשישי. 

Shira.T

השירים שעשו לי את השבוע | ספיישל אינדי

השבוע החורפי הזה עבר ממש מהר. אני היחידה במשרד בערך שמתלהבת כל כך מהחורף, וכל פעם שיורד גשם הם רוצים להרוג אותי.
דברים שלמדתי השבוע:
1. יש לי רעיונות טובים
2. יעל פוליאקוב הורסת את הבריאות
3. כשאתה לא עושה משהו מכל הלב זה נראה ככה
4. אני מאוהבת בתל אביב


שבוע מלא השראה ורצון לעשייה. אני אוהבת את השבועות האלו. לא קורה לי הרבה, אבל כשזה קורה זה מעולה וצריך לקפוץ על המציאה ולהתחיל ליצור או לחשוב על פרויקטים מגניבים לעשות.
פרויקט אופנה חדש בדרך, פרטים בקרוב.


השירים שעשו לי את השבוע:
השבוע הזה התאפיין בשירים שמחים ובכלל במצב רוח דיי טוב. אני יודעת שאתם אוהבים אותי דכאונית ומסכנה, אבל השבוע זה לא יקרה. מצטערת.
האמת שלא התכוונתי בכלל שזה יצא ככה, אבל השבוע יצא פוסט עם להקות אינדיות ברובם. 
השיר הראשון הוא של הלהקה המצוינת: The Naked And Famous.
הלהקה הזו היא מקבץ של אנשים מגניבים. התוצאה היא מוסיקה מצוינת וקליפים שונים ומעניינים.

WolfGang האנגלים מגניבים אותי בטירוף. מאז שכתבתי עליהם לפני כמה חודשים אני שומעת אותם דיי הרבה. 
הנה עוד שיר מדליק שלהם, שיגרום לכם לרצות לרקוד או לפחות להזיז את הרגל.

ואם כבר אנחנו בקטע של לרקוד ולנענע, זה בוודאי יעשה לכם את זה.
Givers הם להקה אמריקאית חמודה שעושה מצב רוח טוב.
השיר הזה הוא הסינגל הראשון שלהם שיצא ביוני שנה שעברה. אני שמה עלייהם עין.

כשמדברים על אינדי רוק, אי אפשר שלא להזכיר את ה- Passion Pit שאני מאוד אוהבת.
לשמוע אותם באוזניות חזק כשהולכים ברחוב זה קטע מטורף, אתם חייבים לנסות. הם תמיד מעלים בי חיוך וגורמים לי לזוז. אוהבת מאוד.

The Black Keys. מי שעוד לא הכיר - זה הזמן.
הצמד האמריקאי מאוהיו משלבים ג'אז ורוק, ויוצרים סאונד מגניב וחדשני. 
הקליפים שלהם קורעים. למשל זה.

ואם כבר The Black Keys, חובה לשמוע את השיר הזה.
Lonley Boy הוא השיר הראשון שלהם שהכרתי, וישר תפס לי את האוזן.
ושוב, עוד קליפ קורע.

Discovery עוד להקה מצוינת מארצות הברית.
יום חמישי הייתי במועדון בלילינבלום (שאת שמו לא אזכיר), היה ממש כייף אבל הדבר היחיד שהפריע לי הייה המוסיקה. והמוסיקה בשבילי עושה את כל ההבדל.
אם היה לי מועדון, זו המוסיקה שהייתי שמה. מוסיקה כייפית ומגניבה. עוד לא מצאתי מקום בתל אביב עם מוסיקה כזו. אם אתם מכירים, תכירו לי גם.

השיר האחרון שאיתו אסגור את הפוסט הזה יהיה של Arcade Fire המעולים.
שיר כייפי שאיתו אני מתחילה את השבת שלי.

שבת מלאה במוזיקה מצוינת!

Shira.T

רביעי בסטייל.

השבוע הייתי חולה, אז נשארתי בבית ביום ראשון. כל היום נחתי במיטה וראיתי טלוויזיה.
בין התכניות הרבות, נתקלתי באחת התכניות האהובות עליי "The Rachel Zoe Project". 
התכנית רק עשתה לי יותר ויותר חשק לעסוק באופנה (יותר ממה שאני מתעסקת).
מי שלא מכיר את התכנית, רייצ'ל זו היא סטייליסטית מוכרת בארה"ב. התכנית עוקבת אחריי הלו"ז היומי והצפוף שלה.  

כשראיתי את התכנית, הרגשתי מן התרגשות כזו. להט בחזה.
בערב בת דודה שלי התקשרה, פטפטנו על הא ודא. אבל אז היא אמרה לי משפט שנגע בי, ואולי אפילו הדהד בי כל השבוע: "אל תזניחי את זה, זה מה שאת הכי אוהבת לעשות!". היא כמובן דיברה על הסטיילינג.

זה נכון. אני אוהבת את זה. אני טובה בזה. יש לי בטחון בזה, ואני יודעת שאם מישהי באה אליי לסטיילינג, אני אדע להלביש אותה בצורה הטובה ביותר. זה כייף לי, וזה בא מבפנים, וכשמשהו מגיע מפנים, ונוצר מתוך אהבה מטורפת לדבר, זה תמיד יוצא טוב!


אני כבר כמה שבועות מנסה להגדיר את הסטייל שלי. 
אני נעה בין רוק לבוהו שיק או אולי אפילו סוג של ערבוב בין השניים. מה שבטוח אלגנט/ ספורטיבי/ רומנטי זה לא.מה שכן, במקום לקנות עוד חולצה/ מכנס/ קרדיגן וכו', אני מנסה ליצור משהו חדש מהמלתחה שלי ולהיות כמה שיותר יצירתית. אם תנסו להיות יותר יצירתיים, לפתוח את הראש ולצאת מהקופסה, אתם תתפלאו לגלות כמה בגדים יש לכם. ונצלו את החורף, יש הרבה יותר אופציות!

מאחלת לכם כמעט סוף שבוע מהמם. ועוד קצת גשם.

Shira.T