כל הדרכים שלכם לשמוע ולגלות מוסיקה

כבר כמה שבועות אני יושבת ומנסה לבדוק את כל האופציות לשמוע ולגלות מוסיקה חדשה.
זה לא חוכמה כל היום לשים שירים שאתה אוהב ביוטיוב, כי איך תגלה שירים חדשים?
רדיו זה אחלה אופצייה אבל גם שם לפעמים כבר ממאיסים עלינו את אותם השירים, והפרסומות בייוחד משגעות אותי (אבל אל תבינו אותי לא נכון, אני  ממש אוהבת רדיו!).
מתוך צורך אישי שלי לשמיעה וגילוי של מוסיקה חדשה, וכשאין לי ממש זמן או כוח לחפש בכל מיניי מקומות אני פשוט ניגשת לרדיו האינטרנטי שלי, מקלידה את שם האמן וכך המוסיקה ממשיכה להישמע באותו הגוון בדיוק.


הנה לכם רשימה של 5 אתרי רדיו אינטרנטי מומלצים:


1. www.jango.com Jango 
מכיוון שבישראל לא ניתן לפתוח חשבון בפנדוה, ג'נגו הוא האתר שלפי מה שראיתי, הכי קרוב לפנדורה.
מה יש בו? מידע על האמנים, על האלבומים, אפילו תמונות, אפשרות להעביר שירים, אפשרות לעשות תחנות של אמנים שאתם אוהבים. 
הבעיות היחידות שמצאתי הם שהשירים קצת חוזרים על עצמם וחוץ מזה המוסיקה לא נשארת באותו הקו שביקשת ולפעמים אתה יכול למצוא את עצמך עם שיר ממש לא קשור לפלייליסט שהגדרת בהתחלה, זה קצת מציק. 

2. www.musicovery.com Musicovery 
האתר הזה קצת יותר מתחכם. הוא צבעוני וכייפי והוא פועל לפי מצב הרוח שלכם! תכתבו איך אתם מרגישים והם יבנו לכם פלייליסט שמתאים לכם. 
מה יש בו? מוסיקה לכל מצבי הרוח. לא צריך לחשוב יותר מידיי, רק ללחוץ איזה מצב רוח בא לכם עכשיו לשמוע. 




















3. www.thesixtyone.com The Sixty One 
האתר הזה מתמקד יותר בוויז'ואל, הרבה תמונות יפות וגדולות על המסך.
חוץ מזה, Thesixtyone מבליטים אמנים חדשים ולכן אני מאמינה שבאתר הזה תוכלו לגלות מוסיקה שעוד לא הכרתם. 
מה יש בו? ויזואלית האתר מאוד יפה ומרשים, אך אם זאת, קצת פחות ידידותי למשתמש.

4. www.stereomood.com Streemood 
מה יש בו? כמו Musicovery שכתבתי עליהם קודם, גם האתר הזה פועל על אותו הרעיון, אך כאן רשימת רגשות ארוכה ומגוונת, והמשפט שהם מאמינים בו הוא: 

"Behind every song there's always an emotion. that's why we love music"

מה שנכון נכון. הם קוראים לעצמם: Emotional Internet Radio, כל מה שאתם צריכים לבחור זה רק את ההרגשה שלכם, הם כבר ידאגו למוסיקה. 

5.www.aupeo.com AUPEO 

שם מוזר שעוד לא הצלחתי להבין איך אומרים, אבל חוץ מזה, אתר מצוין. 
מה יש בו? כאן, כמו ג'נגו  ופנדורה, גם כאן אפשר לעשות תחנות של אמנים ולהקות אהובות.
ידידותי, פשוט וכייפי, הדבר היחיד הוא שיש פרסומת של עשר שניות פעם בכמה דקות. בקטנה.

מקווה שתהנו מההמלצות שלי, אני אשמח לשמוע את דעתכם.

אחלה יום!

Shira.T

שלישי פעמיים כי טוב עם >>> ה"חפוז המכני"

שלישי כבר הגיע. וזה אומר עוד שלישי של הכרות עם אמן, הפעם - החפוז המכני.
החפוז המכני החלו את דרכם כצמד - רמי מוסקוביץ' ועמוס אליאב כבר בסוף שנות השמונים.
את האלבום "גוף כאב" שיצא בסביבות שנה שעברה יצא לי לשמוע כמה פעמים פעם אחר פעם.
האלבום מלא בצלילים מיוחדים, בתשוקה, כאב, כנות וכישרון.
בשבילי זה אלבום לשמוע כשאני רוצה לשקוע לתוך עצבות גדולה ולכן אני לא חושבת שהוא מתאים לכל מצבי רוח או לכל שעות היום. 


הקטע הראשון שבחרתי להשמיע הוא ללא מילים, אך דיי במנגינה העצובה, שאם היו לה מילים היא הייתה כבר לגמריי הורסת אותנו בעצבותה. 
"מלקוש", כך קוראים לקטע, והוא נבחר להיות מנוגן בתערוכה "MOST" של האמן טום דיקסון בשבוע העיצוב במילאנו שחל לפני כמה שבועות. 
(*כפי שאתם רואים, התחלתי להשתמש ב- Sound Cloud, אתם מוזמנים ללחוץ על הפליי ולשמוע אותו.) 




השיר השני נקרא "משהו מיוחד" והמילים מאוד מתחברות אליי.
האדישות בקול של הסולן רמי מוסקוביץ' עושה לי חשק לשים זין על הכל, מילים עדינות לצד מילים קשות ומלנכוליות הופכת את השיר הזה למציאות.

"הכל יכול לקרות כשנוכחים כל כך חזק 

ותחושה של אושר מציפה כשאני שם לב שלא אכפת 

הקור האפור הזה מחזיר אותי לגעגוע שמתגשם 

רוצה לשקוע בזה,

 אני הולך לים לבד

בא לי לעשות משהו מיוחד"

קליק לקניית האלבום במחיר סימלי של 20 ש"ח, ישר למחשב שלכם. 

שלישי הזה באמת בא לי לעשות משהו מיוחד. 

Shira.T

השירים שעשו לי את השבוע

כששואלים אותי "אז את לא עובדת?" אני עונה "אני עובדת. עובדת על הדברים שלי".
זה שאני לא עובדת במשרד משתע ועד שבע לא אומר שאני לא עובדת, ויותר מזה, היום אני עובדת הרבה יותר ממה שעבדתי כשעבדתי במשרד. 
הראש שלי לא מספיק לחשוב ואני מוצאת את עצמי יושבת על המחשב מעשר בבוקר ועד שמונה בערב, עסוקה. כנראה זה ככה כשהזמן שלך מלא בדברים שמעניינים ואתה אוהב.


כל שנה בעצמאות המשפחה שלי ואני יוצאים לטיול. כל שנה אני סובלת בטיול הזה. אני מקטרת, אני עייפה, אני מזיעה, חם לי ואני רק רוצה לחזור הביתה. 
שנה שעברה הבטחתי לעצמי שזו הפעם האחרונה שאני מצטרפת לטיול הזה.
השנה, כששאלו אותי אם אני באה אמרתי שלא. די. למרות כל הריגשי והאכזבה מצידם החלטתי שלא להגיע.
במקום זה הלכתי לרחבת ההופעות החיות של 88FM והרגשתי כל כך טוב, באמת.
באותו הרגע הרגשתי עצמאות אמיתית.


ללכת אחרי הלב שלך זה לא קל, וזה דורש אומץ. הטיול היה מקרה קטן וזניח, אבל הלכתי אחרי הלב. וגם עכשיו כשאני במודע עובדת על הדברים שלי שמעניינים אותי ודבקה במטרות שלי, אני פוגשת במסע המון צמתים בהם אני צריכה לגלות אומץ, התמודדות עם פחד, כאב, חוסר וודאות. איום.


אני אסיים בציטוט יפה של איינשטיין שקראתי השבוע ונתן לי המון השראה וכוח להמשך הדרך:
(אגב, הורדתי את האפליקציה של הציטוטים שלו וזה גאוני, ממליצה)

"Knowledge can take you from A to Z. Imagination can take you anywhere"

דברים שלמדתי את השבוע:
1. לפעמים הדברים הכי הפשוטים הם גם הכי כייפים
2. גם יפו נהייתה מיינסטרים
3. לפני שיוצאים מהבית מוודאים שבטרית האייפון מלאה לפחות עד 80%
4. עצמאות אמיתית היא לעשות מה שאתה אוהב באמת
5. אנשים יודעים מה קורה לי בחיים רק מלקרוא את הבלוג
6. לפעמים הדרך למקום כייפית יותר מהמקום עצמו
7. לחגוג כמו בגיל 16 זה הכי כייף




בזמן האחרון חוזרים לי הרבה זכרונות לא רצויים.
את השיר הזה שמעתי בנסיעה, פתאום, ללא התראה. השיר ששמעתי בחדר לפניי שנתיים, כשהוא ניגן לי אותו. הוא אמר לי "זה שיר ממש יפה, של ה- Doves" ואני חשבתי, Doves זה בכלל סבון, שם מוזר ללהקה. והוא שר, עם עצבות שכזו בעיניים. עוד לא הכרתי אותו אז. ולא ידעתי שהעצבות הזו היא דרך חיים. וחשבתי שאני יכולה להציל אותו מזה. חבל שלא ידעתי קודם שאלו העצובים, לא רוצים להינצל.


כשהוא שר את המילים:

"My God, it takes an ocean of trust

In the Kingdom of Rust"

שאלתי את עצמי אם הוא מנסה להגיד לי משהו. בדיעבד אני חושבת שאולי הוא באמת רצה להגיד לי משהו, למשל שהוא צריך אוקיינוס של אמון, בממלכה של חלודה. הגיוני. 

שיר יפה של ה- Doves. ובדיוק היום קניתי אחלה סבון גוף של דאב, מצחיק. 

שוטטתי לי במוסיקה של האייפון עד שהגעתי לגברת הנהדרת PJ Harvey. וכשהגעתי ידעתי.
השיר הזה. המילים. הלחן. הכל ביחד מרטיט לי את הלב. 
יש משהו בלשמוע שיר מסויים במצב מסויים שתמיד מחזיר אותך לשם. תמיד. גם אחרי הרבה שנים, אתה תמיד תזכור איפה הייתה הפעם הראשונה ששמעת את השיר הזה.
המשפט שתפס אותי:

"We wanted to find love
We wanted success
Until nothing was enough
Until my middle name was excess
And somehow I lost touch
When you went out of sight
When you got lost into the city
Got lost into the night"

קליק לאתר: http://www.pjharvey.net

The Knife הם להקה שוודית שעושים אחלה מוסיקה אלקטרונית.
מספיק שיר אחד בכדי לדעת שאני רוצה כבר לשמוע את השני, והשלישי.


קליק לאתר: http://theknife.net/

השיר הזה. מאותם השירים שאני לא יכולה להישאר אדישה אליהם.
יש משהו שסוחף אותי ברוק/פופ אינדי, שמתחבר אליי כמו כפפה ליד וכמו מכסה לסיר, שכשאני שומעת אני יודעת שזה בדיוק, אבל בדיוק מה שאני אוהבת. 
הם זמר וזמרת מניו יורק, שעשו קליפ מאוד יפה מלא בצלילים טובים.
יש לי הרגשה שנשמע אותם הרבה כאן בזמן הקרוב. 
יאללה, לצלול.


קליק לאתר: http://www.cultscultscults.com

אחרונים חביבים שיסגרו את הפוסט הזה יהיו הגאונים מלוס אנג'לס -Foster The People.
הם עונים לי על הצרכים. 
גם מגניבים מספיק בשביל להישאר איתם, גם שירים מעולים, גם מילים נוגעות. אני כבר לגמריי מכורה אליהם. 

קליק לאתר: http://www.fosterthepeople.com

אחלה שבת.

Shira.T

שלישי פעמיים כי טוב עם >>> Fitz & The Tantrums

את שלישי הזה אני חוגגת עם Fitz & the tantrums, להקת אינדי פופ אמריקאית, מלאה במוסיקת נשמה ואינסטרומנטים מעניינם כמו סקסופון, חליל, חצוצרה ומפוחית.    
שישה אנשים כוללת הלהקה הנפלאה הזו. שם הסולן Michael Fitzpatrick ומכאן גם שם הלהקה המגניב.
השיר הראשון והגאוני הוא "MoneyGrabber" שכולל בתוכו כמה משפטים שאי אפשר להישאר אדישים אליהם. 

One, Two, Three."

One is for the money.

Two is for the greed.

And three times that I told you:

You're the one I just don't need"

השיר השני, הוא בעצם הסינגל הראשון איתו הם "יצאו" לאוויר העולם ב- 2010.
איזה שיר שעושה מצב רוח! עושה לי חשק לצאת לרחוב, לשמוע באוזניות את השיר ולקפץ בצורה מגוכחת כזו. 

Cus I've been running now for days picking up the pieces of love"

I'm not so sure it'll go my way

That's just the price of love"

קליק לאתר: http://fitzandthetantrums.com/

Shira.T